שאלה

העניין לשרוף את הלולב בפסח היא עניין שבעל הלולב ישרוף או שהעניין הוא רק שהלולב יישרף עם החמץ ?

תשובה

ניתן למסור לאדם אחר את הלולב שישרוף בעבורו.

מקורות

תחילה נבאר מקור דין זה, שאיתא בגמ' ברכות דף לט עמוד ב "רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ, אמרי: הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא, – נעביד ביה מצוה אחריתי".
דין זה הביאו הרמ"א בסי' שצ"ד סעי' ב' "והעירוב א"צ להיות קיים רק בין השמשות. (טור). ויוכל לאכלו כשודאי חשיכה (הגהות אשירי ומרדכי פרק בכל מערבין). ויש לבצוע עליו בשחרית בשבת (מנהגים)". וביאר המשנ"ב בס"ק ד' "בשחרית בשבת – הטעם הואיל ואיתעביד ביה חדא מצוה נעשה בו מצוה אחרת ואף דיוכל לאכלו גם בערבית כנ"ל, מ"מ טוב יותר לבצוע עליו בשחרית משום דפעמים מקדים לאכול בערבית קודם חשיכה".
ועפ"ז כתב בשו"ת מהרש"ל סימן פז "וראיתי מאמ"ז שהיה מקובל מרבותיו לשרוף החמץ בהושענות ויש זורקין בתנור בעת אפית המצות אלו ואלו דברי אלוקים חיים", והטעם ששורש אחד להם.
דין זה הביאו שו"ע הרב בסעי' יב "יש נוהגין לשרוף את החמץ בערבה שחבטו אותה בהושענא רבה לפי שכל דבר שנעשה בו מצוה אחת נכון לעשות בה מצוה אחרת ויש נוהגין לעשות היסק מערבות הלולב בפי התנור בשעת אפיית המצות". והמשנה ברורה ס"ק ז' "אם יש לו הושענות טוב לשרוף החמץ בהושענות הואיל ואיתעביד בו מצוה חדא ליתעביד בו גם מצות תשביתו".
וכתב הכה"ח בס"ק ט"ו "וטוב לשורפו ביום וכו'. ראיתי מאמ"ז שהיה מקובל מרבותיו לשרוף החמץ בהושענות. רש"ל בתשובה הנז', כנסת הגדולה שם. וכהאי גוונא כתב מהר"י ווייל סימן קצ"ג דיש להסיק התנור בלולב, ומהר"י היה רגיל לעשות ממנו היסק בפי התנור בשעת אפיית המצות. חק יעקב אות ג', רבינו זלמן אות י"ב, בן איש חי פרשת צו אות יו"ד ואות כ"ב. ועיין לעיל סימן כ"א אות ה' ולקמן סימן תס"א אות ח'".
וכתב בסי' תס"א ס"ק ח' "נכון להסיק התנור בלולב דכיון דאתעביד בה מצוה חדא יתעבד מצוה אחרת, ומהר"י היה רגיל לעשות ממנו הסק בפי התנור בשעת אפיית המצות משום דיש שבח עצים בפת. מהר"י ווייל סימן קצ"ג, כנסת הגדולה בהגהות הטור. ובדרשות מהרי"ל הלכות תיקון המצות כתב נוהגין להסיק התנור למצות בעצי ערבה של לולבין שהיו לו בסוכות יעו"ש. וכן כתב רש"ל בתשובותיו סימן פ"ז שראה למר אביו ז"ל שהיה מקובל מרבותיו לשרוף החמץ בהושענות ויש זורקין בתנור בעת אפיית המצות ואלו ואלו דברי אלהים חיים עכ"ל. וחק יוסף אות ו' כתב דיש נוהגין להסיק בסכך של הסוכה. ואם כן מה שכתב כאן הפרי חדש נכון להסיק התנור בלולב וכו' בשם תשובת רש"ל הנז' והביאו השלחן גבוה וחק יוסף שם, נראה דט"ס הוא". ומרן הרב היה נוהג לשים בתנור של אפית מצות.
ויש לציין שערוך השולחן בסעי' ה' כתב "ויש שכתבו לשרוף החמץ בהערבות של סוכות ואין ביכולתינו לשמרם עד ביעור חמץ".
אמנם יש לציין עוד שמועד לכל חי לגאון ר' חיים פאלאג'י, כתב שיש לשמור את הלולב בבית כסגולה לשמירה.
וממילא כיון שהטעם הוא משום שהתקיים בו מצווה אחת, א"כ אין דין בבעלים שיעשה, אלא זה דין בחפצא, כיון שנתקיים בחפץ מצוות אחת.
העולה
ניתן למסור לאדם אחר את הלולב שישרוף בעבורו.