שאלה
מי שעושה פסח חוץ מביתו ולא יהיה בביתו בכל חג הפסח, האם חייב בבדיקה? מדובר שעוזב ביתן תוך 30 יום לפני החג.
וגם אם הוא מגיע בערב חג האם חייב בדיקה מקום (בית מלון) שיעבור החג.
תשובה
אדם שיוצא מביתו קודם שלושים יום לפני פסח ואינו עתיד לחזור, אינו מחויב בבדיקה ומבער רק חמץ בעין, ואם דעתו לחזור בפסח אפילו יוצא זמן רב קודם (אפילו מראש השנה) או קודם בודק בלילה קודם ומברך ללא שם ומלכות.
מקורות
כתב השו"ע (או"ח סי' תלו, ס"א) ז"ל, מפרש מיבשה לים או יוצא בשיירא ואינו מניח בביתו מי שיבדוק תוך שלושים יום – זקוק לבדוק ולא יברך אז על ביעור חמץ (כל בו) קודם שלושים יום – אינו צריך לבדוק (וכשמגיע פסח יבטלנו (טור)).ואם דעתו לחזור קודם הפסח, צריך לבדוק ואחר כך יצא דחיישינן שמא יחזור ערב פסח בין השמשות ולא יהיה לו פנאי לבער וכן העושה ביתו אוצר תוך שלושים יום – זקוק לבדוק ואחר כך כונס אוצרו לתוכו קודם שלושים יום ואם דעתו לפנותו קודם הפסח – צריך לבדוק ואחר כך עושהו אוצר ואם אין דעתו לפנותו קודם הפסח – אינו צריך לבדוק, עכ"ל.
וכתב הרמ"א בהגה ז"ל, ואוצר חטים שיש חטים מחומצות בקרקעית הבור, אם נעשה האוצר שלשים יום קודם הפסח – אינו זקוק לבער אלא מבטלו מלבו ודיו. מיהו, לאחר פסח כשמפנה האוצר, אסור להינות מאותן חטים. ואם אין שם חמץ ידוע, אלא ספק – מותר למכור האוצר כך ביחד (תשובת הרשב"א סימן ע'), ע"כ.
ובהמשך (ס"ב) כתב השו"ע בזה"ל: יש אומרים דקודם ל' יום, שאינו צריך לבדוק, היינו – כשאין דעתו לחזור בתוך הפסח, ואף על פי שדעתו לחזור קודם הפסח או אחריו אינו צריך לבדוק, כיוון שהוא קודשם שלושים שהוא (וכשיגיע הפסח יבטלנו).אבל אם דעתו לחזור בתוך הפסח – צריך לבדוק אפילו מראש השנה ואם שכח ולא בדק – יבטל כשיגיע הפסח, ולא יברך על הביטול, עכ"ל. וכתב הרמ"א: גם אשתו תבדוק ותבטל בביתו, דילמא ישכח לבטל במקום שהוא (כל בו), עכ"ל.
מבואר, שאדם שיוצא מביתו קודם פסח אם יוצא קודם שלושים ואינו עתיד לחזור בפסח אינו צריך לבדוק, ואם עתיד לחזור בתוך הפסח צריך לבדוק אפילו מראש השנה (בלא ברכה), וכשיגיע הפסח יבטלנו (כלומר כשלא בא לביתו בפסח כשהיה דעתו לחזור, מ"ב סקכ"ב). וכן הדין ביוצא מביתו קודם שלושים שיש לבטלו וכן דעת מרן הגר"מ אליהו לקמיה.
יוצא בתוך שלושים קודם י"ד
מובא במשנ"ב (שם) שאם הקדים ובדק ביום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד כתקנת חכמים, אך אין לברך אז בלילה על הבדיקה משום שיש פוסקים שיצא בדיעבד בבדיקה הראשונה, ואם בדק בליל י"ג לאור הנר אין צריך לחור ולבדוק וכך הסכימו רוב הפוסקים, והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק לא יברך אז, עכ"ד. ובשעה"צ (סק"ה) הביא שלפי הפר"ח והגר"א והלכות קטנות וחק יוסף משמע דאף לכתחילה יכול לבדוק בליל י"ג לאור הנר, אך בספק חק יעקב פקפק בזה דאף שמצד הבדיקה אין קפידא מכל מקום לענין הברכה יש למנוע מזה שיפסיד את הברכה לפי מאי דקיי"ל כרמ"א סי' תלו דהבודק קודם הזמן לא יברך, וכתב דהוי דומיא דקיי"ל ערום לא יתרום משום שאינו יכול אז לברך, עכ"ד.
דין הביטול בבודק קודם י"ד
דעת מרן הגר"מ אליהו (שם סנ"ב) שהנצרך לבדוק קודם ליל י"ד יכול לבטל רק את החמץ הנמצא בבית וזה לשונו: יש אומרים שהיוצא מביתו תוך שלושים יום קודם לחג אע"פ שבודק – אינו מבטל את החמץ כיון שעדין הוא חשוב אצלו ואוכלו. יש חולקים ואומרים שיש לבטל רק את החמץ הנמצא בבית אחרי הבדיקה. וכך יעשה (עיין ט"ז שם ס"ק ב', מג"א ס"ק א', ועיין לכה"ח ס"ק ח', ולפוסקים שצוין שם, מ"ב ס"ק ג', ולגר"א שם ס"ק ד'), עכ"ל.
היוצא מבית נכרי בתוך שלושים
ובס"ג כתב השו"ע: ישראל היוצא מבית נכרי תוך שלושים יום ונכנס בבית אחר בעיר זו, או הולך לעיר אחרת – אינו צריך לבער בית הנכרי, שהרי יקיים מצות ביעור באותו בית אחר אבל, אם מפרש או יוצא בשיירא, ולא יכנס בפסח בבית – יש מי שאומר שחל עליו חובת ביעור כיון שהוא תוך שלושים יום וצריך לבער בית האינו יהודי שהוא יוצא ממנו כדי לקיים מצות ביעור, ע"כ.
ומבואר במשנה ברורה (סקכ"ז) שעיקר הטעם אינו כפי שכתב השו"ע 'שיקיים מצות ביעור בבית אחר' דאטו מי שיש לו כמה בתים אינו מחוייב לבדוק רק בית אחד, אלא שמכיון שיוצא מביתו ואינו עתיד לחזור הרי הוא כמי שמשליך ומפקיר את חמצו לרחוב ואינו שלו ואינו עובר בבל יראה ובל ימצא אלא דעת היש מי שאומר (האבי עזרי) כיון שלא יהיה בבית אחר חייב לבדוק את החמץ בעוד אחריותו עליו – דהיינו כשיוצא מביתו, והחיוב הוא מדין 'תשביתו' שמוטל עליו לקיים בדיקה לחמץ שלו.
ועיין בבאר היטב (סק"י) שהרי מ"מ יהיה מחויב לבדוק את הכיסים של בגדיו ומדוע מתחייב בבדיקה כשיוצא מהבית, ויישב דמ"מ עיקר המצוה היא בדיקת הבית כמאמר הפסוק 'תשביתו שאור מבתיכם', ואת זאת מקיים רק בבדיקה לפני שיוצא ממקום שנמצא בו.
ויש להוסיף שאף במגן לאלף (סק"ט) כתב שאין לברך על בדיקת הכיסים שאין זה מעיקר המצוה.
מבואר, שאדם שיוצא מביתו אפילו קודם שלושים יום לפני פסח, מוטל עליו בדיקה בבית המלון אליו מגיע בחוץ לארץ וצריך לבדוק שם כדין תקנת חכמים 'תשביתו שאור מבתיכם' ואף שאין זה ביתו חל עליו חובת ביעור.
וכן דעת מרן הגר"מ אליהו (למועדים וימים פ"ו סמ"ז) ז"ל, היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח – מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח – בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח – חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח, עכ"ד. וכתב עוד (שם סמ"ח) ז"ל, אם יוצא אחרי פורים – חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית – אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא, עכ"ד.
העולה
אדם שיוצא מביתו קודם שלושים יום לפני פסח ואינו עתיד לחזור, אינו מחויב בבדיקה ומבער רק חמץ בעין, ואם דעתו לחזור בפסח אפילו יוצא זמן רב קודם (אפילו מראש השנה) או קודם בודק בלילה קודם ומברך ללא שם ומלכות.