שאלה

מה הדין לעניין חציצה בטבילה, כשיש סתימה חזקה בשיניים שנקראת IRM סתימה שיוכלה להחזיק שנה וחצי?

תשובה

סתימה ושן תותבת קבועים – אינם חוצצים.
סתימה כתר ושן זמניים שהם בצבע השיניים – אינם חוצצים.
סתימה כתר שאינם בצבע השיניים ואינם בחזית הפה (שאינם נראים כלפי חוץ) – אינם חוצצים.
סתימה כתר שאינם בצבע השיניים והם בחזית הפה – עיין במקורות.

מקורות

שן תותבת
כתב בקיצור שולחן ערוך סימן קסא סעי' י"א "אשה שיש לה שן תותבת תשאל למורה הוראה איך תתנהג בטבילה וכן אשה שיש לה סתימת אבר (עופרת) בנקבי שיניה וכן אשה שהיא מוכה בשבר ונושאה טבעת ברחמה תעשה שאלה" וכתב בשו"ת רב פעלים ח"ד סי' י"ג שכיון שבית הסתרים דרבנן תושן תותבת הוי בכלל מיעוטו ואינו מקפיד עליו (להוציאו יכול לטבול בו) עיי"ש בהרחבה וכן ס"ל לשו"ת זרע אמת יו"ד סי' פ"ה עקרי הד"ט סי' כ"ב וכן כתב חכמת אדם כלל ק"ה אות י"ח ולחם שמלה בס"ק ס'. וכן העלה בבא"ח ש"ש שמיני ח', וז"ל "אשה שיש לה שן תותבת של עצם או של כסף, שמעמידין אותו במקום השן שנפל ממנה כדי שלא תתגנה, העליתי בסה"ק רב פעלים, דאם אין דרכה להסירו לפעמים כדי לנקותו, אינו חוצץ, ויכולה לכתחילה לטבול בעודו עליה, אבל אם דרכה לפעמים להסירו כדי לנקותו, נכון להסירו קודם טבילה, כמ"ש הרב מאורי אש יו"ד סי' ע"ה וע"ו, ורק אי איכא טרחה גדולה בהסרתו, שצריכה לילך אצל האומן להסירו לה, מפני שהוא קבוע בחוט כסף, וצריך אומן להסירו ולהחזירו, ויש לה בושה בדבר זה שתתפרסם טבילתה, יש לסמוך על סברת המתירים לטבול בשן זה בכל גוונא, ואין לחוש לסברת הגאון שואל ומשיב קמא ח"ג סי' כ"ז שאסר וחלק על המתיר, וכאשר הארכתי בס"ד בסה"ק הנז', ודחיתי כל ראיות שלו. ועוד הבאתי שם דבריו בשואל ומשיב תניינא ח"ג סוף סי' ק"ח, שנראה שחזר בו הרב מסברתו הנז' שהתיר שם בעינים, אף על פי שלפעמים מסירה אותה יע"ש".
סתימה
כתב בשו"ת שואל ומשיב תנינא תנינא ח"ג סי' ק"ח להתיר ובשו"ת רב פעלים שם הביא את חכמת אדם שאוסר וכתב "עוד ראיתי להרב נחל אשכול חיבור על ספר האשכול בהלכות מקואות סי' ס"ה אות ו' שכתב נשאלתי ע"ד השינים החלולים שמתיכים רופאים לתוכן עופרת או זהב דבלא"ה נכנס אויר לתוכן והאשה מצטערת מאד והעופרת הזה מתקיים לעד וקשה מאד מאד להוציאה אי חייץ בטבילה וראיתי בבינת אדם שמחמיר וכתב דכל שהוא לרפואה חוצץ ודוקא שן לנוי אינו חוצץ וחיליה ממ"ש הש"ך ס"ק י"ד בשם ר"ג כוחלת לרפואה חוצץ ואם בשביל שתראה עיניה פורחות אינו חוצץ וכו' ולי נראה דשריא לטבול בסתימת השן דליכא למימר דוקא נוי אינו חוצץ הא קי"ל בפנויה חלקי בה"ס =בית הסתרים= אינו חוצץ לפי שאינה מקפדת להסיר ורבב ודם בטבח אינו חוצץ וכל זה מטעם שאינו מקפיד והדברים ק"ו ומה התם אינם מקפידים אף אם לא יהיו דברים אלה עליהם ואם הם עליהם אין דעתם להניחם עולמית מ"מ אמרינן שאינו חוצץ הכא שדעתה להניחה עולמית ואימה ופחד תפול עליה אם יסור ממנה מכ"ש דנקרא אינה מקפדת ואינו חוצץ. וכו' הרי גם הרב הנז' חולק על הרב בינת אדם בזה ונמצא כי איכא רבים מתירים כנגד הרב בינת אדם ולכן אם הדבר הזה הוא קשה לאשה להסירו ודאיי יש לסמוך על סברת הרבנים הנז' המתירין ותטבול בסתימה זו ומה גם דהוא מידי דרבנן". וכתב בבא"ח שם סעי' ט' כתב "אשה שהתיך לה הרופא עופרת בתוך נקב השן שלה לרפואה, אף על גב דהרב חכמת אדם ס"ל דהוי חציצה, ופירש טעמו בבינת אדם אות י"ב, הנה יש להשיג על ראיות שלו, והעיקר כהגאון שואל ומשיב תניינא ח"ג סי' ק"ח דפליג על חכ"א והתיר בזה, יע"ש. וכן בספר חוקי דעת כתב, דהמאיר נתיבים למהרש"ך החליט להתיר יע"ש. וכן הרב נחל אשכול שהוא חיבור על ספר האשכול בהלכות מקואות סי' ס"ה אות ואו האריך להתיר בזה יע"ש. ועל כן העליתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים לסמוך על המתירין, ובפרט שהוא מידי דרבנן". משמע אע"פ שאינו עומד לעולם
וכתב בד"ת סי' קצ"ח ס"ק ע"ה בשם מהר"י אסאד שכיון שצריכה אומן כדי להוציאו אינו חוצץ ועיי"ש בהרחבה. להלכה כתב מרן בדרכי טהרה פט"ז סעי' ל"א "סתימה קבועה שן תותבת קבועה בצבע זהב או לבן כתר קבוע אינם חוצצים סתימה כתב שן זמנית בצבע השיניים אינם חוצצים כמו כן סתימה זמנית שאינה בצבע השן שאינה בצבע השיניים ולא נריאת מבחוץ כיום אינה חוצצת סתימה זמנית שאינה בצבע השיניים והיא בחזית הפה אם מתביישת בכך חוצצת וראוי במקרה האחרון שתשאל שאלת חכם".
העולה למעשה
סתימה ושן תותבת קבועים – אינם חוצצים.
סתימה כתר ושן זמניים שהם בצבע השיניים – אינם חוצצים.
סתימה כתר שאינם בצבע השיניים ואינם בחזית הפה (שאינם נראים כלפי חוץ) – אינם חוצצים.
סתימה כתר שאינם בצבע השיניים והם בחזית הפה – עיין במקורות.