שאלה

אדם שניקה וגם בדק עם פנס או לאור הנר קודם ליל י'ד.
האם יש חיוב בדיקה בליל י"ד (זה נוגע למשרד, המגירות שכבר הכניס בהם כל כלים לפסח, וכו') השאלה היא שמרן כתב סימן תלג ס' יא שצריך לבדוק.
מנהג העולם לא ככה וזה מובא במהר"י שפירא ועוד אחרונים.
מה דעת הרב מרן הרב ז"ל? ומה אומרים לאנשים שצריך לבדוק או הבדיקה מספיק ולא צריך להטריח כל כך?

תשובה

יש להשתדל לקיים את דין הבדיקה בליל י"ד בברכה כתקנת חז"ל. בדיעבד – במקום הכרח יכול לבדוק קודם ליל י"ד (בלי שם ומלכות).
יש לקיים את הבדיקה בתנאים כדלהלן:
א. יבדוק דווקא בלילה. ב. לאור הנר. ג. מברך בלא שם ומלכות. ד. ישייר חדר אחד – אם יוכל להשלים את הבדיקה בליל י"ד. ה. יבטל את החמץ שישנו בבית לאחר הבדיקה.

דינים נוספים:
היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח – מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח – בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח – חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח, ואם יוצא אחרי פורים – חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית – אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא.

מקורות

בדיקה קודם ליל י"ד
בירושלמי (פ"א ה"א) הובא: ויתחיל אור לי"ג, אין כיני יבדוק אפילו מראש חודש, ע"כ. ונחלקו הראשונים אם ישנו דין לבדוק לכתחילה בליל י"ד דווקא או שאפשר לכתחילה לבדוק קודם ליל י"ד, והטעם שצריך לבדוק בליל י"ד דווקא ולא קודם הובא בלבוש שאם יקדים את הבדיקה יש לחשוש שמא יכניס שם חמץ בנתיים כיון שעדיין לא הגיע זמן הביעור או שהטעם הוא לבדוק בליל י"ד את כל המקומות שמכניסים שם חמץ ולא חילקו חז"ל בין אם בדק קודם או לא, כמו שמצאנו בירושלמי (שם) לענין חצרות ירושלים שחייבות בבדיקה אף שנבדקות משום נותר, כדי שלא לחלוק בין ביעור לביעור.
בדיקה לאור הנר
כתב השו"ע (סי' תלג ס"א) ז"ל, הבדיקה צריך שתהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה. ואם עבר ולא בדק ליל י"ד, לא יבדוק לאור החמה, אלא לאור הנר. ואכסדרה שאורה רב, אם בדקה לאור החמה – דיו, והוא הדין כנגד ארובה שבחדר, עכ"ל.
ובמשנה ברורה (סק"א) הביא שדינא דגמרא (פסחים ד, ע"א) שיש לבדוק דווקא בליל י"ד שאז בני אדם מצויים בבתיהם ואור הנר יפה אז לבדיקה, משא"כ ביום שאין האור מנהיר כבלילה ותקינו הבדיקה לאור הנר דווקא שעל ידה יוכל לבדוק בחורים ובסדקים, עכ"ד.
ובפרישה (שם סק"ז) כתב שהוצרכו לטעם זה דבנ"א מצויין בבתיהם בליל י"ד משום אכסדרה שאורה רב ואינה צריכה בדיקה לאור הנר אלא לאור החמה, שמטעם זה יצטרכו לבודקה בלילה.
מבואר שלכתחילה יש לבדוק כתקנת חז"ל בזמן שתיקנו. ולמרות זאת מצאנו שהיוצא בשיירה יכול לבדוק קודם (בלי ברכה), ועל כך יבואר לקמן.
ועוד מבואר שהשו"ע נקט לשון דיעבד לענין אכסדרה 'ואם בדקה לאור החמה דיו' ומבואר במשנ"ב (סק"ה) שתקנת חז"ל היתה שלכתחילה יש לבדוק בלילה ובליל י"ד ולכן יש לקיים את תקנת חז"ל במקום האפשר.
בדיקה בי"ג
מובא במשנ"ב (שם) שאם הקדים ובדק ביום י"ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד כתקנת חכמים, אך אין לברך אז בלילה על הבדיקה משום שיש פוסקים שיצא בדיעבד בבדיקה הראשונה, ואם בדק בליל י"ג לאור הנר אין צריך לחור ולבדוק וכך הסכימו רוב הפוסקים, והרוצה להחמיר על עצמו לחזור ולבדוק לא יברך אז, עכ"ד. ובשעה"צ (סק"ה) הביא שלפי הפר"ח והגר"א והלכות קטנות וחק יוסף משמע דאף לכתחילה יכול לבדוק בליל י"ג לאור הנר, אך בספק חק יעקב פקפק בזה דאף שמצד הבדיקה אין קפידא מכל מקום לענין הברכה יש למנוע מזה שיפסיד את הברכה לפי מאי דקיי"ל כרמ"א סי' תלו דהבודק קודם הזמן לא יברך, וכתב דהוי דומיא דקיי"ל ערום לא יתרום משום שאינו יכול אז לברך, עכ"ד.
השתדלות כחובה לקיים המצוה בזמן
ויש לבאר בגדרי הדין שהפסיד את הברכה, שלכאורה היה נראה לומר בזה שיש לו רשות שלא לעשות המצווה כתקנת חז"ל, אך נראה שיש דיוק מדברי החק יוסף דאף איסורא נמי איכא, וזאת מדבריו של החק יוסף יושדימה דין זה לדין ש'ערום לא יתרום' וכתב שיש למנוע מזה, משמע שחז"ל תיקנו איסור מיוחד שלא לקיים מצווה בלא ברכה. אך תקנה זו אינה בלתי נפרדת מתקנת חז"ל לבדוק בי"ד אלא השתדלות כחובה לבדוק בזמן. ולכן אם אינו יכול לבדוק בזמן יעשה זאת בלא ברכה.
ויש להוסיף שבחק יוסף (שם סקכ"ו) שרשאי לבדוק בלילות הקודמים לליל י"ד את כל הבית לבד מחדר אחד, ובליל י"ד יברך ויבדוק את החדר שלא בדק וכך לא יפסיד את הברכה, עכ"ד. וכ"מ מדברי השעה"צ לקמיה.
למרות זאת מצאנו בשו"ע (או"ח סי' תלג סי"א) ז"ל, המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד, עכ"ל. וכתב הרמ"א ז"ל, וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה (מרדכי ריש פסחים). והכיסים או בתי יד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכין בדיקה (מהרי"ו), עכ"ל. ובמשנה ברורה (סקמ"ד) ביאר שאף אם בדק ביום י"ג לאור הנר בחורים ובסדקים צריך לבדוק בלילה לאור הנר כתקנת חז"ל ככל ישראל שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, וציין לפמש"כ בס"א שאין לסמוך על בדיקת יום אפי' לאור הנר שאין הנר מאיר ביום כבלילה, ובשעה"צ (נו) כתב, בעיקר דבריו שאף שמדינא אפשר לסמוך על שיור חדר אחד לבדיקת ליל י"ד מ"מ לא מהני לעצם הבדיקה שאור הנר יפה יותר בלילה שהוא דין נוסף, עכ"ד.
מוכח מהאמור שמלבד הדין שצריך לבדוק בליל י"ד וצריך לשייר חדר אחד, אין השיור מועיל כלפי הדין שצריך לבדוק בלילה לאור הנר שיפה לבדיקה. יוצא שישנם ב' דינים, א' לבדוק בלילה, ב' לבדוק בליל י"ד. וכל זה לכתחילה כמו שנתבאר לעיל ובדיעבד יכול לבדוק קודם והפסיד את הברכה.
עוד מוכח שאין חיוב מדינא לבדוק דווקא בליל י"ד אלא מצד תקנת חז"ל אבל יכול לבדוק גם בליל י"ג במקום הצורך כפי שנתבאר במשנ"ב (שאפשר לסמוך בזה על שיור חדר אחד).
ולדינא אם ישנו צורך לבדוק קודם י"ד יבדוק בלילה דווקא כמשנ"ת, וכן כתב מורינו הגר"מ אליהו זצוק"ל (מאמ"ר למועדים וימים סמ"ט) זה לשונו, זה הכלל כל שבודק לפני ערב פסח שלא בזמן בדיקה – בודק בלילה, עם נר, ומברך בלי להזכיר שם ומלכות. כל שבודק אחר זמן ביטול החמץ – בודק מיד, אפילו ביום, עם נר ובלי ברכה. (שו"ע תלד סע' ד. תלו סע' א, ב ונו"כ. ועיין רמ"א תל"ו ס"ק א', ריטב"א פסחים ז' ב"ח ופר"ח שם, ועיין לכה"ח ס"ק י', ט"ל, ובאה"ל שם), עכ"ד.
הבודק קודם י"ד לא יברך
והנה את מקור הדין שאין לברך קודם י"ד הביא החק יעקב שם מדברי הרמ"א שהובא בשו"ע (או"ח סי' תלו ס"א) ז"ל, המפרש מיבשה לים או יוצא בשיירא ואינו מניח בביתו מי שיבדוק, תוך שלושים יום – זקוק לבדוק, עכ"ל. וכתב הרמ"א ז"ל, ולא יברך אז על ביעור חמץ, עכ"ל.
דיני הבדיקה בבודק קודם הזמן (כשיש הכרח)
דעת מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל (מאמ"ר למועדים וימים פ"ו סמ"ז) שאם יש הכרח לבדוק קודם פסח במקום מיוחד כגון בחדר שרוצים לעשות ממנו מחסן ולמלא בו חפצים שמחמת זה לא יוכל לבדקו כשיגיע ליל י"ד, צריך לבדוק תחלה את החמץ שם בלילה כמו שבודקין את החמץ ליל י"ד, ללא ברכה, ואפילו יש עוד זמן רב עד הפסח. (שו"ע תלו סע' א, ב ועיין כה"ח שם ס"ק יא), עכ"ד.
וכן כתב (שם סמ"ז) ז"ל, היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח – מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח – בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח – חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח, עכ"ד. וכתב עוד (שם סמ"ח) ז"ל, אם יוצא אחרי פורים – חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית – אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא.
עוד כתב שם: אדם שיצא מביתו ביום י"ג – ובדק בליל י"ג בלי ברכה כאמור לעיל. אם יחזור בליל י"ד – יבדוק שנית בברכה, אם בירך בטעות בליל י"ג – לא יברך בשנית, עכ"ד.

דין הביטול בבודק קודם י"ד
דעת מרן הגר"מ אליהו (שם סנ"ב) שהנצרך לבדוק קודם ליל י"ד יכול לבטל רק את החמץ הנמצא בבית וזה לשונו: יש אומרים שהיוצא מביתו תוך שלושים יום קודם לחג אע"פ שבודק – אינו מבטל את החמץ כיון שעדין הוא חשוב אצלו ואוכלו. יש חולקים ואומרים שיש לבטל רק את החמץ הנמצא בבית אחרי הבדיקה. וכך יעשה (עיין ט"ז שם ס"ק ב', מג"א ס"ק א', ועיין לכה"ח ס"ק ח', ולפוסקים שצוין שם, מ"ב ס"ק ג', ולגר"א שם ס"ק ד'), עכ"ל.
העולה לדינא
יש להשתדל לקיים את דין הבדיקה בליל י"ד בברכה כתקנת חז"ל. בדיעבד – במקום הכרח יכול לבדוק קודם ליל י"ד (בלי שם ומלכות).
יש לקיים את הבדיקה בתנאים כדלהלן:
א. יבדוק דווקא בלילה. ב. לאור הנר. ג. מברך בלא שם ומלכות. ד. ישייר חדר אחד – אם יוכל להשלים את הבדיקה בליל י"ד. ה. יבטל את החמץ שישנו בבית לאחר הבדיקה.
דינים נוספים:
היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח – מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח – בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח – חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח, ואם יוצא אחרי פורים – חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית – אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא.