שאלה
מה דין כאשר הטישטוש האותיות בסת"ם אבל ע"י עיפרון? האם אפשר למחוק?
תשובה
בתמונה זה נראה דומה לצבע של הכתב ולכן יהיה פסול, אמנם הכל למראה עיניים
מקורות
כתב הב"י (סי' ל"ב): "כתוב בארחות חיים (הל' תפילין סי' כה): לא ישרטט בשום צבע למעוטי אבר, וכן כתוב בספר התרומה (סי' קצו) ובהגהות מיימוני פ"א (אות ט) וזה לשונו: במסכת סופרים אומר מסרגלין בקנה. אומר מורי: לאו לאפוקי סכין קאמר, אלא לאפוקי בעופרת וכיוצא בו שהשרטוט על ידי צבע או שחור או אדום, עכ"ל". וכתב השו"ע שם (סי' ל"ב סעי' ו'): "ישרטט כל השורות. ולא ישרטט בעופרת, מפני שהמקום השרטוט נשאר צבוע", וע"ע שם (סי' רע"א סעי' ה'). ועוד כתב הב"י (אה"ע סי' קכ"ה): "ונראה לי שאם שרטטו בעופרת – לא מיפסל בהכי משום כתב שעל גבי כתב כדמשמע בפרק ב' דגיטין (יט.) גבי עדים שאין יודעים לחתום, דאמר שמואל: רושמין להם באבר, ואף על גב דאמרינן דרב אמר: מקרעין להם נייר חלק, ורבי אבהו אמר: במי מילין, ורב פפא אמר: ברוק, לאו משום דפליגי אדשמואל, אלא כל חד נקט גוונא דמתחזיא ליה שפיר טפי. מיהו כבר כתבתי בסימן זה (בריש הסי') שזה דעת הרא"ש ורבינו, ושאין נראה כן מדברי הרי"ף והרמב"ם אלא דאפילו באברא גופיה מיקרי כתיבה. ואם כן לדידהו הכי נמי אם שרטט באבר לאו כלום הוא דהוי כמו שרטט בדיותא דפסל בעל הלכות גדולות". וכתב השו"ע (שם סעי' י'): "ויש ליזהר מלשרטט באבר, מפני שהוא צובע והוי ככתב על כתב". וכתב הפר"ח (שם ס"ק י"ח): "ויש ליזהר מלשרטט באבר. אף שהשרטוט מבחוץ – כתב הב"י דמ"מ נראה קצת מבפנים צבע האבר, ומיהו בדיעבד פשיטא שיש להכשיר".
וכתב הלבוש (סי' ל"ב סעי' ו'): "לא ישרטט בעופרת, מפני שמקום השירטוט נשאר צבוע, והוי צבע יתירה בתפילין ופסול ואפילו הוא שחור, דהו"ל כתב יתר". וכתב הפמ"ג (שם, א"א ס"ק ח') לבאר: "ומה שכתב בשו"ע בעופרת, עיין עטרת צבי [ס"ק] ט"ז משמע הטעם דכותב על גבי צבע – פסול, וכמו שכתב אליה רבה אות ה' בזרק זהב לא מהני חיפוי דיו, ובשרטוט בדיו י"ל כשר, רק בלבוש [סעיף ו] כתב צבע יתירה ודיו יתר, ולפי זה אף בין השיטין אסור לשרטט". ובלחם חמודות (הל' ס"ת ס"ק כ"ה) כתב: "וזה תימה בעיני למה יפסל בכך והברייתא לא הזכירה שום פסול, וגם אין נראה כן מדברי הפוסקים כמ"ש, ואף רמ"י עצמו בהלכות ס"ת סימן רע"א סעיף ה' לא הזכיר שום פסול. ואין נראה לחלק דתפילין כיון שא"צ שרטוט לכ"ע הלכך כי שרטט ועשהו בצבע ג"כ דמש"ה פסול, משא"כ בס"ת דלמסקנת הפוסקים צריכה שרטוט, דאין טעם בדבר דכיון דמשום חדא אין כאן פסול ומשום דעביד תרתי לפסול, ומנ"ל הא. ועוד שהוא ז"ל עצמו לא הזכיר זה הטעם. ולכן דבריו צריכין עיון". והסכימו עמו אליה רבה (אות י"ג) ושו"ע הרב (אות ח') שבדיעבד – כשר.
וכתב הקול יעקב (סי' ל"ב ס"ק ל"א): "והקסת הסופר (סימן ג' אות ג' בלשכת הסופר) כתב על הלחם חמודות דאינו מוכרח [ומה שתמה בלחם חמודות על הלבוש, דבהלכות תפילין (סימן ל"ב סעיף ו') כתב דאם שרטט בעופרת – פסול, ובהלכות ספר תורה (סימן ער"א סעיף ה') לא הזכיר שום פיסול, כתב קסת הסופר (בלשכת הסופר שם) וז"ל: יש לומר דהלבוש סמך את עצמו על מה שכתב בהלכות תפילין שפסול, ועיין בית יוסף אבן העזר סימן קכ"ה [עמוד נז ד"ה ומ"ש ובשיחור], עכ"ל]. וגם הרב מלאכת שמים (כלל ה' אות ה' בבינה) הקשה על האליה רבה ועל הבני יונה [סימן ערא אות א בדפו"י; אות ה בדפו"ח] [הובא בקסת הסופר שם] מבית יוסף אבן העזר סימן קכ"ה [שם], וכתב וז"ל: דמהתם ילפינן להכא, דמלבד חסרון השרטוט החיובי, איכא עוד חששא לענין כתב על גבי כתב, עכ"ל". ודבר שמואל (סי' שס"ב) הביא את דברי הלבוש ולחם חמודות) וכתב, וז"ל: "ועם כי השרטוט צבוע שחור בודאי מקלקל קריאת האותיות הנגועות בו וכמעט דעתי נוטה לאסור נגיעת אות באות אי לאו דכתב מתחת השרטוט ולא בשרטוט עצמו" וכו'.
והוסיף במשנ"ב (סי' ל"ב ס"ק כ"ב): "וכן בדיו ובסיקרא וכל כיוצא בזה ואפילו בין השיטין – אסור לשרטט בו. וכל זה לכתחלה, אבל בדיעבד – אין להחמיר. כן כתב הל"ח והא"ר. ובתשובת דבר שמואל סימן שס"ב מפקפק בזה מאוד אם משורטט בשום צבע שחור מחמת נגיעת אות באות ע"י השירטוט השחור אם לא דכתב מתחת השירטוט, עי"ש".
וכתב בעיקרי הד"ט (סי' ז' אות כ"ו): "אם שרטטו ס"ת בעופרת ונראות האותיות כדבוקות מחמת העופרת – הכל תלוי בעיני מראה המורה, דאם הדיו אינו כ"כ שחור ודומה לצבע העופרת – ראוי להחמיר שלא לקרוא בו בציבור בלי תיקון, כ"כ בשם מהר"ם ראקנטי. והחזיק על ידו הרב פלטיה מונצילסי שניהם מחכמי פירארא (פחד יצחק ערך ס"ת ודיני תליית)". הביאוהו בספר חיים (פלאגי') (סי' י"ח סעי' י"ד) ובאמרי שפר (כלל י"ב סעי' ג'). וראה בגידולי הקדש (סי' רע"א ס"ק י"ד).
וכתב מרן הרב בפ"ט סעי' י"ד " ביקש לסמן על גבי הקלף בעיפרון ו'סתם' בכך את האותיות, כגון: האות מ', או "ה" למעלה או למטה, וכן אם חיבר אותיות בעיפרון, כגון: שני זיי"נין או שני ו"וין – מותר לו למחוק את סימון העיפרון ועדיין הסת"ם מהודר, בתנאי שאינו כתוב חזק שכך אינו נראה חלק מהכתב . אבל, אם הצבע חזק עד כדי כך שנראה כחלק מהכתב – יש לפסול את האות ולתקנה (היתר זה דוקא באופן שאין בעיה של כסדרן)".
העולה
בתמונה זה נראה דומה לצבע של הכתב ולכן יהיה פסול, אמנם הכל למראה עיניים