שאלה
האם יש עניין להדר במגילה מגוויל?
תשובה
לספרדים הטוב ביותר לכתוב על גבי גוויל, אמנם על קלף כשרה לכתחילה.
ולאשכנזים אין הבדל בין קלף לגוויל ברמת הידור.
מקורות
הנה בדין זה המגילה נלמדת מספר תורה וכמו שיבואר וע"כ בתחילה נקדים דין ס"ת, ומשם נגיע למגילה.
כתב הרמב"ם בהל' ס"ת (פרק א' ה"ח): "הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ספר תורה על הגויל וכותבין במקום השיער", ועוד כתב (שם ה"ט): "אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני, אם כתב ספר תורה על הקלף – כשר, ולא נאמר גויל אלא למעט דוכסוסטוס שאם כתב עליו – הספר פסול". וכן כתב הר"ן (על הרי"ף שבת דף לג ע"ב): "ולענין ס"ת כיון דאוקי' בגמרא ברייתא דקתני על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס כשרה בס"ת, שמעינן מיניה דס"ת נכתב על הגויל ועל הקלף ועל הדוכסוסטוס, ומיהו מצוה מן המובחר בגויל שכך היה דרכן כדאמרינן בגיטין [דף נד ע"ב] גוילין שבו לא עבדתים לשמן, והיינו נמי דאמרינן בפ"ק דבבא בתרא (דף יד ע"ב) גבי ס"ת שעשה משה דמקשי' בתרי פושכי היכי הוה יתיב, משום דמשמע לן דשל גויל היה, דאי של קלף מאי קשיא ליה הרי יכול לגרדן ולהעמידן על גלדן, אלא ודאי מצוה מן המובחר בגויל ומשום הכי קתני כשרה דמשמע דיעבד משום קלף ודוכסוסטוס. ואף על גב דאמרינן בפ"ק דבבא בתרא [דף יד ע"א] שאלו את רבי: ס"ת בכמה? אמר להם: בגויל ו' טפחים, בקלף איני יודע, לאו למימרא שיהא רשאי לעשותו בקלף לכתחלה, אלא בשעת הדחק קאמר, וכ"כ שם ר"ח ז"ל, דכיון דלא אשכחן מי שעשה כך אין מתירין לכתחלה לעשות בקלף, ומצוה מן המובחר אינה אלא בגויל ע"כ. ומ"מ בדיעבד כשר אף על הקלף ועל הדוכסוסטוס, אלא שהרמב"ם ז"ל כתב דעל הדוכסוסטוס – פסול, ולא נהירא, ובחידושי הארכתי".
וכתב בקרית ספר (למאירי ח"א מאמר א חלק ג'): "מעתה תקנו ס"ת על הגויל, ותפילין על הקלף, ומזוזה על הדוכסוסטוס, והטעם שס"ת צריך העור החזק שבכלם מפני שהוא כולל כל התורה כלה, ומטלטלת תמיד וכן נגללת תמיד מראשה לסופה, ומתוך כך דינה בגויל שהוא עור חזק שבכלם".
וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' ער"א סעי' ג'): "כותבין ספר תורה על הגויל, והוא העור שלא נחלק, וכותבין בו במקום שער. ואם כתב ס"ת על הקלף – כשר, והוא שיהיה כתוב בצד הפנימי שכלפי הבשר".
אולם בשו"ת מהר"י מינץ (סימן ט"ו) כתב: "ומ"ש כ"ת למה אין אנו מורגלין לכתוב ס"ת על הגויל, נראה דלאו משום דפסולא לכתוב על הגויל אלא משום 'זה אלי ואנוהו' כי על הקלף הוא יותר נאה, כי הגויל לא הוסר ממנו כ"א השיער ובצד השני לא הוסר כלום, כדאמרי' בפרק קמא דב"ב גויל אבני דלא משפיין. גם היתה כבדה יותר מדי לכך המנהג לכתוב ס"ת על הקלף". והביאו הרמ"א, וז"ל: "וקלפים שלנו הם יותר מובחרים מגויל, וכותבין עליהם לכתחלה לצד בשר. ואין כותבין עכשיו על הגויל (ר"י מינץ סי' ט"ו)". וכ"כ בערך השולחן שם (סעי' כ"א-כ"ב). ובבני יונה (סי' רע"א סעי' י"ב) כתב: "לכן בזמנינו זה שאין לנו אומנים בקיאין בטוב מלאכת הגויל כמו שהיו עושים בימיהם, וקלפים שלנו יותר יפים מן הגויל וקל ממנו הרבה, לכן נכתבין אקלפים שלנו דנקרא קלף". יותר מזה כתב בשלחן גבוה (יו"ד סי' ער"א ס"ק י"ט): "וכך מנהג גם בנו לכתוב לכתחילה בקלף אע"פ שרבנו לא כתב כן אלא בדיעבד, הרא"ש ושאר פוסקים פסקו כתנא דבי מנשה דכותבים לכתחילה על הקלף כמו על הגוויל".
*דוכטוסטוס*
כתב הטור (יו"ד סי' רע"א): "ונכתבת בין על גויל וקלף ודוכסוסטוס, והרמב"ם פסלה על דוכסוסטוס. וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן", וביאר הב"י שם: "ונכתבת בין על גויל וקלף ודוכסוסטוס. בפרק המוציא (שבת עט:) תנא דבי מנשה כתבה על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס – כשרה, ואוקמוה בס"ת. ומ"ש בשם הרמב"ם בפ"א מהלכות תפילין (ה"ח – ט) כתב: הלכה למשה מסיני שיהיו כותבין ס"ת על הגויל. אף על פי שכך היא הלכה למשה מסיני, אם כתב ס"ת על הקלף – כשר, ולא נאמר גויל אלא למעט דוכסוסטוס שאם כתב עליו הספר פסול. והר"ן כתב בפרק המוציא יין (לג: ד"ה ולענין ס"ת): מצוה מן המובחר בגויל… ומ"מ בדיעבד כשר אף על הקלף ועל הדוכסוסטוס אלא שהרמב"ם כתב דעל הדוכסוסטוס פסול ולא נהירא עכ"ל. ודעת סמ"ג (שם כז.) נראה שהוא כדעת הר"ן. וטעמו של הרמב"ם נראה שהוא מפני שמצא שום ברייתא דתניא הלכה למשה מסיני ס"ת על הגויל והוכרח לפרש דלא אתיא למעוטי אלא דוכסוסטוס מההיא דשאלו את רבי דמכשיר בקלף וכן בפ"ק דמסכת סופרים (ה"ד) קתני גבי ס"ת כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער וההיא דתנא דבי מנשה דפרק המוציא יין דלא כהלכתא היא ודחינן לה מקמי ההיא ברייתא דקתני הלכה למשה מסיני ס"ת בגויל ומקמי ההיא דשאלו את רבי וההיא דמסכת סופרים דמשמע דפסלי בדוכסוסטוס מדלא הזכירו אלא גויל וקלף", והוסיף הב"ח שם: "ועוד נלפע"ד דמשמע דמאי דקתני ואם שינה פסול בכל ענין פסול בין אם שינה וכתב אגויל במקום בשר ואקלף במקום שער ובין אם שינה וכתב אדוכסוסטוס אפילו במקום שער ג"כ פסול ולהכי תני בסתם ואם שינה – פסול דמשמע דאין לחלק דבכל שינוי פסול. ועוד מדהביא האלפסי הך ירושלמי בסוף הלכות ספר תורה (ד, ב) ולא הביא הך דתנא דבי מנשה, אלמא דס"ל דלית הלכתא כי הך דתנא דבי מנשה אלא כהא דירושלמי. והרמב"ם בשיטת רבו האלפסי הלך בפסקו זה, והכי נקטינן לחומרא דס"ת פסול על דוכסוסטוס אפילו במקום שער".
אולם בהגהות מיימוניות (פ"א ה"ט) כתב: "ההיא פליגא על כל רבותינו שפסקו ס"ת שכתב על הדוכסוסטוס – כשר, ולא נאמר גויל וקלף אלא למצוה, וכן איתא בפרק המוציא כדבריהם, דגרסינן תני דבי מנשה כתבה על הנייר ועל המטלית – פסולה, על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס – כשרה. כתבה מאי כו' עד כי תניא ההיא בס"ת".
ופסק בשו"ע (שם סעי' ג'): "כותבין ספר תורה על הגויל, והוא העור שלא נחלק, וכותבין בו במקום שער. ואם כתב ס"ת על הקלף – כשר, והוא שיהיה כתוב בצד הפנימי שכלפי הבשר".
מגילה
וכעתה נשוב לנידון שלנו שכתב השו"ע (או"ח סי' תרצ"א סעי' א'): "אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה". וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי הל' סת"ם פ"ב סעי' י"ח והנה למתבאר בס"ת דעת השו"ע שגוויל מובחר יותר מקלף וא"כ ה"ה במגילה, לדעת השו"ע אמנם לדעת הרמ"א שם אין הבדל וה"ה להכא.
וראה עוד בקול יעקב (שם ס"ק א'), כתב: "ואם כתב על הדוכסוסטוס – פסולה כמו בספר תורה, דכן פסק מרן בכסף משנה כדעת הרמב"ם שכתב (בהלכות תפילין פרק א' הלכה ט'): אסור לכתוב ספר תורה על הדוכסוסטוס, ביאור הגר"א (אות א'). ועיין פרי מגדים (במשבצות זהב אות א'). ויש מכשירין, תשובת הרדב"ז (שם בלשונות הרמב"ם סימן קכ"ה), ערך השלחן (אות ב'), בית עובד (בדיני כתיבת מגילה אות ב')", וטעם המכשירין כתב הרדב"ז (שם): "ולענין אם כותבין המגלה על הדוכסוסטוס או מקצתה על הגויל ומקצתה על הקלף, למאן דאית ליה דכותבין את ס"ת על הדוכסוסטוס לא תיבעי לך, דפשיטא דכותבין וכ"ש הוא, ולמ"ד נמי דכאמיתה של תורה זו מזוזה לא תבעי לך, דכיון דמזוזה נכתבת על הדוכסוסטוס ה"ה למגלה. אבל לדעת הרב ז"ל דאית ליה דאין כותבין ס"ת על דוכסוסטוס ואית ליה נמי דאמיתה של תורה היינו ספר תורה, יש מקום לשאלה זו. ודעתי בזה שכיון שהס"ת יש בו קדושה רבה משא"כ במגלה אין לנו לדמותה לס"ת אלא לדברים שאמרו הם בהדיא, אבל לשאר דברים הרי היא כאגרת… ותו כיון דפלוגתא היא יש לנו להקל במגלה".
*העולה*
לספרדים הטוב ביותר לכתוב על גבי גוויל, אמנם על קלף כשרה לכתחילה.
ולאשכנזים אין הבדל בין קלף לגוויל ברמת הידור.
יישר כח!
תשובה ברורה וערוכה בטוב טעם!!!
תודה רבה