שאלה

האם תפוז אדום ראוי לברכת שהחיינו בפני עצמו?

תשובה

לא מברך עליו שהחיינו, וטוב לפוטרו בברכה על פרי אחר או יהרהר שם ומלכות בלבו.
[אמנם יש לציין שכתב מרן הרב שמנהג ירושלים שלא לברך על פרי הדר שהחיינו וזה בכללם].

מקורות

כתב השו"ע סי' רכ"ה סעי' ד' "אם בירך שהחיינו על שירזא"ש, כשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך: שהחיינו. הגה: והם כשני מיני גודגדניות, כגון ווינקשי"ל וקירש"ן וכל כיוצא בזה".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ד "כשיאכל גינד"ש וכו' – ר"ל אף על פי שכולם נכנסים תחת סוג מין אחד, מ"מ כשני מינים הם לענין ברכת זמן, כי שתי שמחות הן. ועיין במ"א ובשארי אחרונים שכתבו דאפילו אם אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לזה וצריך לברך על כל אחד ברכת שהחיינו, כשאין באין לפניו בבת אחת, [דאם באין כיחד אפי' שני מינין די ברכה אחת שער ציון] וכן ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים ג"כ צריך לברך על כ"א שהחיינו. [ובביאור הגר"א מפקפק בכל זה ודחה ראיותיהן ומשמע שדעתו דכיון שבעצם הוא מין אחד די במה שבירך בפעם ראשונה וכן בספר מור וקציעה הביא בשם אביו החכם צבי ג"כ כעין זה ממש, אמנם לבסוף מצדד שם דאף דבאמת לשארי ענינים נקראין מין אחד מ"מ לענין ברכת שהחיינו דנתקן על השמחה שבלב מסתברא דנתחדש לו על כל דבר שמחה בפני עצמו וניחא פסק השו"ע ע"ש]".
וכתב בשער הציון ס"ק י"ח "ועיין באליה רבה שהביא בשם השיירי כנסת הגדולה ובשם מלבושי יום טוב בשם מהר"ש דאין נוהגין כפסק השולחן ערוך בזה [וכדעת הגר"א והחכם צבי הנ"ל], אמנם האליה רבה סיים שם דבזמנו נוהגין הכל כפסק השולחן ערוך והלבוש בזה, דהוא על פי הספר חסידים ומהרי"ל ותרומת הדשן ואגור, עיין שם, וכנראה שהוא מחלוקת ישנה בין הגדולים בזה [ועיין בחיי אדם, שאחר העתקתו דין זה כתב גם כן לעיין בשערי צדק שלו דדין זה צריך עיון, ומסתמא כוונתו להשגה שהשיגו עליה הגדולים הנ"ל, וכבר ישב מור וקציעה את חומר הקושיא וכנ"ל], ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, וטוב יותר שיקח פרי של מין חדש שעדיין לא בירך עליה ויכוון להוציא גם את זה ".
כתב הכה"ח ס"ק ל"ד "וכן תאנים לבנות ותאנים שחורות תרי מיני נינהו לענין העלאת תרומה והוא הדין לענין זמן. בית יוסף בשם תרומת הדשן סימן ל"ג. וכן כתב הלבוש דאם אינם חלוקים בשמם אלא במראיהן ובטעמם כמו תאנים לבנים ותאנים שחורים מברך שהחיינו על כל מין ומין מהם וכן כל כיוצא בהן עכ"ל. וכן כתב מהרי"ל סימן קל"ה דאפילו ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים מברכין, ובספר חסידים סימן תתמ"ח כתב דאם אכל שחורות ואחר כך אדומות יברך שהחיינו ואף על פי שטעמם שוה יעו"ש, והביא דבריהם מגן אברהם ס"ק יו"ד. אמנם הרב פנים מאירות חלק א' סימן ו' תמה על דברי התרומת הדשן הנז' מסתם מתניתין דפרק ב' דתרומות דתאנים שחורות ולבנות מין אחד הם וכן פסק הרמב"ם פרק ה' מהלכות תרומות יעו"ש. וכן כתב הלכות קטנות חלק א' סימן רל"א ורל"ב דכל אלו הם מין אחד ואם בירך שהחיינו על מין אחד אין לחזור ולברך על השני יעו"ש. וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ג'. וכן נראה דעת הגר"א. וכן כתב הברכי יוסף אות ה' דמה שהשמיט השלחן ערוך דברי התרומת הדשן אפשר דסבר שאינם שני מינין לענין זמן וכבר פשט המנהג שאינו חוזר ומברך כשאוכל ענבים שחורים ותאנים ותותים עכ"ל. וכן כתב המאמר מרדכי אות ד', חסד לאלפים אות ח"י. ומכל מקום לצאת מפלוגתא יש נוהגין כשמברכין על פירות שיש בהם שני מינים לבנים ושחורים כגון תמרים וענבים ותאנים ותותים וכיוצא להניח משניהם לפניו בשעת ברכת שהחיינו ומברך על אחד ומכוין לפטור גם את השני, ואם לא נמצא משניהם ביחד בשעת ברכה מברכין על האחד ואחר כך פוטרין השני בשהחיינו של פרי אחר, ואם אינו יכול לפוטרו בפרי אחר יש לברך בלבו או בלתי שם ומלכות קודם ברכת הפרי כמו שכתבנו לעיל אות ל"א יעו"ש".
בס"ק ל"ו "וכן על המלפפון שקורין בערבי כייא"ר ועל הקשואין לכאורה נראה דיש לברך שהחיינו על כל אחד בפני עצמו כיון שהם חלוקין בשם ומראה ובטעם. וכן כתב בן איש חי שם אות י"ב. אמנם עיין בהרמב"ם פרק ה' מהלכות תרומות דין ג' וביורה דעה סימן של"א סעיף נ"ג שכתבו לענין תרומה שהם מין אחד כמו מיני התאנים, ואם כן לדברי החולקים על התרומת הדשן בתאנים נראה דהוא הדין במלפפות וקישות ומעט השינוי שיש בטעם ובמראה לא חשיב שינוי, ועל כן נראה דהוי דינם כמו תאנים שחורות ולבנות ומיני אגסים ותפוחים שכתבנו לעיל אות ל"ד דיברך על שניהם כאחד ולפוטרם יעו"ש".
וכתב בס"ק ל"ה "פירות הדומים כמין אחד והם מתבשלים בזמנים שונים זה בתחלת הקיץ וזה בסופו גם להחולקים על הרב תרומת הדשן בדין תאנים שחורות ולבנות מודו בזה לברך שהחיינו. ברכי יוסף אות ו'. וכן כתב החסד לאלפים שם. ולכן אותם תותים האדומים והם כמעט חמוצים הגדלים בסוף הקיץ יש לברך עליהם שהחיינו כיון שזמניהם שונים וגם בטעמם הם משונים. וכן כתב בן איש חי פרשת ראה אות י"ג".
וכתב מרן הרב בקול צופייך 180 " בשו"ע נכתב: תאנים שחורות ותאנים לבנות טריות מברך שהחיינו. ענב שחור וכן שזיפים שחורים או לבנים, וכן ענבי יין מברך שהחיינו. אומר הרב בעל בא"ח: כיון שישנם שבעים סוגי תמרים, ניתן להניח את כל הסוגים על שולחן אחד וליטול ממין אחד ולברך עליו שהחיינו ולפטור את כל שאר המינים. למעשה, מברך שהחיינו רק על הסוג הראשון שהגיע לידו, אם שזיף שחור או שזיף לבן וכדו'. וכן בפרי השקד כשניתן להבחין בין שקדים חדשים לישנים – יברך שהחיינו על החדשים".
ב
וכתב בשער הציון ס"ק יז "והנה במגן אברהם הביא עוד, דאפילו מין אחד לגמרי גם בטעם, ורק שחלוקין במראה, כגון קירש"ן שחרות ואדמות, גם כן מברך על כל אחד בפני עצמו, ולא העתקתיו, דפקפקו בה כמה אחרונים, עיין באר היטב בשם הפנים מאירות, וגם הפרי מגדים כתב על זה דיש למעט בספק ברכות, עיין שם".
העולה
לא מברך עליהם שהחיינו, וטוב לפוטרם בברכה על פרי אחר או יהרהר שם ומלכות בלבו.
[אמנם יש לציין שכתב מרן הרב שמנהג ירושלים שלא לברך על פרי הדר שהחיינו וזה בכללם].