שאלה
המנהג של עשיית ברית יצחק בלילה שלפני הברית האם חובה:
א. סעודה?
ב. מנין?
ג. האם יש חובה שילמדו סדר הלימוד בבית שהרך הנימול נמצא?
תשובה
לכתחילה יש לעשות את הלימוד בעשרה אין לו עשרה יעשה בשלושה אין שלושה ילמד לבדו. וכיון שחלק מסיבת הלימוד היא לשמירת התינוק יש לעשות במקום שבו נמצא התינוק.
הטוב ביותר שילמדו כל הלילה, לא יכול ילמד כמה שיכול ועכ"פ יסיים את הלימוד הנ"ל.
סעודה זו נחשבת כסעודת מצווה, ולכן הטוב ביותר שיעשה סעודה בפת ומאכלים טובים, לא יכול יעשה במיני מזונות, ופירות.
מקורות
כתוב בזוה"ק (פרשת לך לך דף צ"ג ע"א): " א"ל ההוא גברא במה דעסקיתו בהאי ליליא אשלימו אמרי מאי הוא א"ל דתחמון למחר אנפוי דמריה דקיימא דהא דביתאי בעאת בעותא דא מנייכו וגזר קיימא דבר דאתייליד לי למחר ליהוי הלולא דיליה, א"ר אבא האי בעותא דמצוה איהו ולמחמי אפי שכינתא ניתיב, אוריכו כל ההוא יומא בההוא ליליא כנס ההוא גברא כל הנו רחמוהי, וכל ההוא ליליא אשתדלו באורייתא, ולא הוה מאן דנאים". (כלומר באותו הלילה אסף אביו של הרך הנולד את כל אוהביו ונשארו כל הלילה ללמוד, והטעם שלומדים כדי שנזכה לראות למחר את אליהו הנביא)
וכך כתב במטה משה בעניני מילה פרק ד "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני. ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהנם. וסמך לדבר ואתה את בריתי תשמור (בראשית יז, ט), שבשעת הברית צריכין שמירה". וכן כתב בספר תוכחת חיים, כלומר שכיון שבאים להיות בברית ה' עומד השטן ומקטרג עליהם ולכן צריכים שמירה מיוחדת, ושמירה זו נעשית על ידי לימוד התורה בלילה הזה.
וכתב החיד"א בשם הגדולים (ח"ב אות ז' ס"ק מג "זרע יצחק") "והרב מהר"ר צמח הנזכר היה חולה כשנתים בדמשק ערש וענו בכבל רגלו ואתרחיש ליה ניסא וה' רחם עליו שלח מלאכו וירפאהו וכמו רגע חזר לבריאתו ואיתנו והמעשה נורא. כי סיפר הרב ז"ל שנגלה אליו אליהו זכור לטוב ואמר לו שיקבל עליו ללמוד כל ליל ברית מילה לכל הילודים בעיר ויתרפא. וקיבל עליו ותיכף נתרפא. ומהיום ההוא כך היה מנהגו לילך ליל שלפני המילה במקום שיהיה ולעסוק בתורה כל הלילה. וזה שמעתי מת"ח ששמע מזקן אחד שהיה הוא בבית הרב בשעה שנתרפא", כלומר שמלבד העניין שע"י הלימוד זוכים לראות את אליהו הנביא, מועיל גם לרפאות את התינוק, וע"כ נהגו אותם קדושים לבטל מתורתם וללכת ללימוד כסדר הזה שמועיל לשמירת התינוק.
ובספר יסוד יצחק (דף ז') כתב, שהמוהל יהיה ניעור באותו לילה, וירבה בתשבחות, וישכים בבוקר וכו'. ע"ש, ונראה שהטעם כיון שבו תלויה הברית, וביאת אליהו הנביא לכן עליו לקדש עצמו, ולהכין עצמו לכך.
וכתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב (סימן קסט) "גם מנהג טוב שכל הלילה שלמחר נעשית המילה לומדין ת"ח בבית האבי הבן, וסועד אותם בסעודה של מצוה בלילה וביום אחר המילה", ולסעודה שאוכלים באותו לילה יש דין של סעודת מצווה, וממילא יש לעשותה בפת, וכן יש עניין לפארה במאכלים טובים כדין כל סעודת מצוה.
ובדגול מרבבה (יו"ד סי' קעח ס"ג) הביא מקור למנהג זה, מהגמ' ב"ק (פ' ע"א) שרב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי ישוע הבן. ופי' ר"ת שנולד שם בן, ועל שם שנולד ונושע ונמלט ממעי אמו, כדכתיב, "והמליטה זכר", נקט לשון ישועה, והיו רגילים לעשות סעודה. והיינו בלילה שלפני המילה.
וכתב המגן אברהם (סימן תרמ ס"ק יג) "וע' בספר נחלת שבעה שכ' שגם הסעודה שעושין באשכנז בלילה שלפני המילה שמזמנין המוהל והסנדק ושאר קרובים ואוהבים, נקרא סעודת מצוה לענין נדר, ואינו מוכרח אדרבה מוכח במהרר"מ שהביא דדוקא כששולח סבלונות מקרי הלילה שלפני החופה סעודת מצוה, משמע דבמקום שאין שולחין סבלונות לא מקרי סעודת מצוה, וכמ"ש סי' תקנ"ח, א"כ ה"ה הלילה שלפני המילה ע"ש דף נ"ג, ולכן יש להחמיר לענין נדר".
וכתב מרן הרב בברית אליהו סעי' ב' "בעבר נהגו ללמוד תורה כל הלילה בשביל שמירת הילד ומי שיכול בכך אשריו אמנם כיום המנהג ללמוד רק את סדר ברית יצחק".
וכתב עוד בסידור קול אליהו עמ' 922 סעי' א' וז"ל "ברית יצחק: מנהג ישראל קדושים ללמוד בערב הברית סדר "ברית יצחק" (ובו קטעים מהזהר) כמסודר בספרים, ועושים סעודה, ויש שמביאים רק מזונות ופירות, ומדליקים נרות לכבוד אליהו הנביא".
העולה
לכתחילה יש לעשות את הלימוד בעשרה אין לו עשרה יעשה בשלושה אין שלושה ילמד לבדו. וכיון שחלק מסיבת הלימוד היא לשמירת התינוק יש לעשות במקום שבו נמצא התינוק.
הטוב ביותר שילמדו כל הלילה, לא יכול ילמד כמה שיכול ועכ"פ יסיים את הלימוד הנ"ל.
סעודה זו נחשבת כסעודת מצווה, ולכן הטוב ביותר שיעשה סעודה בפת ומאכלים טובים, לא יכול יעשה במיני מזונות, ופירות.