שאלה
אשה ששכחה להדליק שבת אחת ומאז התחילה להדליק נר נוסף כל שבוע. השבת היא נמצאת אצל הבת שלה, האם צריך להדליק שלושה נרות כמו שמדליקה בד"כ או מספיק שתי נרות כפי עיקר הדין? ואם היא מדליקה לכל ילד האם צריכים להדליק אלו גם כשהיא לא בבית?
תשובה
המתארחת אצל אחרים או שנמצאת מחוץ לביתה מספיק שתדליק שני נרות, ואינה צריכה לחפש אחר יותר נרות, דהוי כאלו התנתה שכן תעשה.
וכן כשתחזור לביתה אינה צריכה להדליק נר נוסף יותר ממה שהייתה רגילה.
מקורות
כתב הטור בסי' רס"ג "ויהא זהיר לעשות נר יפה, דאמר רב הונא הרגיל בנר שבת להשתדל בו לעשותו יפה הויין ליה בנים תלמידי חכמים, ויש שמכוונים לעשות שתי פתילות א' כנגד זכור וא' כנגד שמור", וביאר הב"י "ויש שמכוונים לעשות שתי פתילות וכו'. כן כתב הכל בו בסימן כ"ד (יז ריש ע"א) בתנחומא מצאתי כל מילי דשבת כפול שני כבשים, מזמור שיר ליום השבת, לחם משנה, זכור ושמור, ונראה שהמנהג על זה להדליק שני נרות עכ"ל".
והוסיף הכה"ח בס"ק ד' עוד טעם למה מדליקים שנים "אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. וכן כתב בשער הכוונות דף ס"ז ע"א בסופו. ויש אומרים נגד איש ואשה, כי נ"ר נ"ר כמנין איברים שבאיש ואשה, כי באשה יש ארבעה איברים יותר מרמ"ח שבאיש שני צירים ושתי דלתות, עוד טעם רמז לשתי נשמות הכרוכים יחד בגוף האדם. אליה רבה אות ב'. ועוד נראה לי הטעם כי הם כנגד שתי תוספת נר"ן שמקבל האדם בשבת אחד מבחינת הלילה ואחד מבחינת היום כמו שכתבנו לעיל סוף סימן רס"א יעו"ש. ועיין לעיל סימן רס"ב אות ז'".
וכתב הרמ"א בספרו דרכי משה ס"ק א' "כתב מהרי"ל (הל' שבת סע' א') אשה ששכחה ולא הדליקה נר בשבת, שצריכה כל ימיה להוסיף על נר של מצוה יותר ממה שהיתה רגילה להדליק עד עתה, וצריכה תענית ווידוי וכו' וכל זה אינו אלא חומרות רחוקות, ואדרבה נראה דכל המוסיף על הנרות גורע ומפסיד הכוונה של זכור ושמור, אבל הנשים נוהגות כדברי מהרי"ל שכל ששכחה פעם אחת מדלקת כל ימיה ג' נרות. ונראה דסמכו אדברי מרדכי דכתב במסכת ר"ה ריש פרק י"ט (סי' תשכ) דיכולין להוסיף על דבר המכוון וכן כתב שם האשיר"י (פ"ד סי' ג) ועיי"ש".
וכתב השו"ע בסעי' א' "יהא זהיר לעשות נר יפה, ויש מכוונים לעשות ב' פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור. הגה: ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות, וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק, מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר, ובלבד שלא יפחות".
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "להוסיף – ויש נוהגין להדליק ז' נרות כנגד ז' ימי השבוע ויש עשרה כנגד עשרת הדברות ואין צריכין להיות כולן על השלחן".
וביאר הכה"ח בס"ק ט' "וחסידים ואנשי מעשה נוהגין להדליק דוקא ז' שהם כנגד ז' עולים, וגם כי הם כנגד ז' ימי השבוע. ועוד כי השבת היא בחינת המלכות שהיא שביעית אל ספירות הבנין כידוע, ועל כן מדליק ז' לרמז אל בחינה הנזכרת. וביום הכפורים נוהגין להדליק ו', וביום טוב ה', ובראש חודש ד', כנגד מנין העולים שיש להם טעם בסוד כמו שכתבנו לעיל סימן קל"ה אות י"ט יעו"ש. וכן כתב הפתח הדביר סוף אות א', חסד לאלפים אות א'".
להדליק כבני הבית
הנה איתא בגמ' שבת דף כג עמוד ב "רב הונא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפתחא דרבי אבין נגרא, חזא דהוה רגיל בשרגי טובא, אמר: תרי גברי רברבי נפקי מהכא. נפקי מינייהו רב אידי בר אבין ורב חייא בר אבין. רב חסדא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא דרב שיזבי, חזא דהוה רגיל בשרגי טובא, אמר: גברא רבא נפק מהכא. נפק מינייהו רב שיזבי", ועמדו התוס' על ההבדל למה מבית של ר' אבין יצאו שני תלמידי חכמים בעוד שמביתו של ר' שיזבי יצא רק אחד וז"ל בד"ה "דהוו רגילי בשרגא – פי' הבעל והאשה לכך אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא ולקמן אמר חזא דהוה רגילה האשה לבדה לכך קאמר דנפיק חד גברא רבא בזכותה".
אמנם בליקוטי מהרי"ח (סדר הנהגת ער"ש), ובספק תורת חיים סופר (סק"ד) כתבו דהיינו שהיו מדליקים כבני הבית ולכן כאן יצאו שנים ומכאן אחד. ועוד טעמים למנהג זה ראה בשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' ל"ה, בתשובות והנהגות ח"ב סי' קנ"ז.
נאנסה
וכתב המשנ"ב ס"ק ז' "ג' נרות – מיירי בשהיתה רגילה בשנים ואם היתה רגילה מתחלה בשלשה צריכה להדליק כל ימיה ד' ואם שכחה כמה פעמים צריכה להוסיף בכל פעם עוד נר אחד יותר והכל משום קנס כדי שתהא זהירה בכבוד שבת".
והוסיף המשנ"ב "וע"כ אם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה א"צ להוסיף". והוסיף הכה"ח בס"ק י' "ונראה דהוא הדין אם לא הדליקה מחמת עוני שלא היה לה כסף לקנות דאינה צריכה להוסיף".
חיסרה נר
וכתב הכה"ח בס"ק י"א "והוא הדין אם מתחלה היה דרכה להדליק ג' נרות בכל פעם, אם שכחה צריך להוסיף נר אחד ותדליק כל פעם ד', וכן על דרך זה לעולם. מחצית השקל. וכן אם דרכה להדליק ב' נרות ופעם אחת הדליקה רק אחד צריך להוסיף, וכן אם מדלקת הרבה ושכחה פעם אחת וחסר אחד תדליק יותר שתהא זהירה. אשל אברהם אות ג'. ודבר פשוט הוא שצריך להוסיף שמן ותדליק הנוסף, אבל לא בשמן שהיתה מדלקת בו ב' נרות תדליק בו ג', דאדרבא בזה מגרעות נתן דנכבין מהרה וממעטת יותר בכבוד שבת".
וכתב בבה"ל על דברי הפמ"ג הנ"ל בד"ה "ששכחה וכו' – עיין בפמ"ג דה"ה אם לא שכחה לגמרי רק שחסרה נר אחד ממה שהיתה רגילה מתחלה ולא נהירא דכל זה הוא רק מנהג והבו דלא לוסיף עלה".
והנה נראה דלא מבעי לדעת הבה"ל דהיכא דמתארחת והדליקה שני נרות שלא צריכה להדליק בעבור הנר הנוסף, אלא גם לכתחילה וכן לדעת הכה"ח יכולה להדליק שני נרות, דבשעה ראשונה שנהגה להדליק נרות כמנין בני הבית כאלו התנתה שזה כשהיא בביתה ולא כשהיא מתארחת, וכן כתב ברכת הבית שער מ"ה סעי' י"ז והוסיף בשערים המצויינים בהלכה סי' ע"ה סקי"ג שאף אם לא התנתה בהדיא לכך יכולה להדליק שני נרות דהוי כלב ב"ד מתנה.
העולה
המתארחת אצל אחרים או שנמצאת מחוץ לביתה מספיק שתדליק שני נרות, ואינה צריכה לחפש אחר יותר נרות, דהוי כאלו התנתה שכן תעשה.
וכן כשתחזור לביתה אינה צריכה להדליק נר נוסף יותר ממה שהייתה רגילה.