שאלה

תייר שמגיע מחו״ל לארץ בחודשים אלו כשבארץ ישראל התחילו לומר ותן טל ומטר אבל בחו״ל עדיין לא. מה יעשה הבן חו״ל? והאם הוא יכול לשמש כחזן בארץ?

תשובה

בן חוץ לארץ שנמצא בארץ כשכאן שואלים על הגשמים ושם עדיין לא, אומר כבני המקום, אף שדעתו לחזור, וכן יכול לעלות כחזן. ודין זה הוא בין לספרדים ובין לאשכנזים. (ולאחר שיחזור לחו"ל ינהג כבני מקומו
אלא א"כ נהג כרדב"ז שתלוי אם דעתו לחזור אך אם הוא ש"צ יתפלל בלחש כמנהגו ובחזרה כמנהג המקום

מקורות

כתוב בגמ' תענית דף י ע"א "תניא, חנניה אומר: ובגולה עד ששים בתקופה". ופרש"י "ובגולה ששים – ובגולה אין שואלין עד ששים בתקופה, לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכים מטר כל כך".
וכתב הריטב"א "תניא חנניא אומר ובגולה עד ששים יום בתקופה. פירוש הא ודאי אין דברי חנניא בכל הגולה אלא בבבל ממש שהיה עיקר הגולה שם, ומשום דבבל טובעני ולא יבשני והגשמים מזיקים להם עד ששים יום בתקופת תשרי, אבל שאר ארצות שהם צריכין לגשם קודם לכן למה להם לאחר שאלתם עד ששים יום בתקופה, והלא בארץ ישראל שהיא צריכה לגשמים לאחר החג בזמן דליכא עולי רגלים שואלין מיד במוצאי החג וכו' וא"כ יש לנו לשאול על מה שנהגו בספרד על פי הגאונים ז"ל שאין שואלין גשמים עד ס' בתקופה כבבל, ומורי נר"ו היה אומר שדעת הגאונים ז"ל שלפי סוגיית התלמוד לא קבעו חז"ל לשאלה אלא שני זמנים אחד לבבל ואחד לארץ ישראל".ועיין במאירי.
כתב הבה"ל סימן קיז ד"ה ומיהו אם "טעם דין זה הוא ע"פ תשובת הרא"ש שתמה למה אין אנו שואלים בז' חשון כבני ארץ ישראל נהי דאנן בתר בני בבל גרירינן היינו בדין מן הדינים שחולקין בני מערבא עם תלמוד בבלי או בני ח"ל עם בני א"י משא"כ תלוי זה בטבע הארצות שבא"י היו צריכין למטר מיד בז' חשון ולכן שואלין בז' חשון ובני בבל לא היו צריכים לגשמים עד ס' יום אחר התקופה לכן לא היו שואלים עד זמן זה וא"כ בארצות שצריכין לגשמים בחשון היה ראוי שינהגו בזה כבני א"י לשאול בז' חשון וכן אם מנהג הארצות שצריכין למטר גם בימות החמה [וכמו ארץ אשכנז שזכר שם הרא"ש שצריכה למטר גם מימי הפסח עד עצרת] כל דינם בתפלה כמו בימי החורף בא"י וכתב הרא"ש שלא נתקבלו דבריו לפני חכמי דורו".
כתב הב"י סי' קי"ז "ומ"ש דאסיקנא דיום ששים כלאחר ששים. גם זה שם: וכתוב בהגהות מיימוניות פ"ב (תפלה אות י) וקיימא לן דיום תקופה מתחיל נמצא כשעברו נ"ח ימים מן התקופה שואלין בתפילת ערבית שהוא תחלת נ"ט: וכתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קי) ויום ס' יבוא בכ"ב מנובימברי אם היה אותו פיברי"ר מכ"ח יום אבל אם היה פיברי"ר מכ"ט יום תהיה השאלה בכ"ג נובימברי כי תקופת תשרי לעולם שבעה ימים קודם אקטוברי".
כתב השו"ע בסי' קי"ז סעי' א' "ברכת השנים, צריך לומר בה בימות הגשמים: ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי, ( ויום התקופה הוא בכלל הס' הגה"מ פ"ב)". וכתב המשנ"ב ס"ק ד "כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבים מכלל הס' אפילו אם התקופה נופלת בחצי יום או אח"כ רק שיהא קצת קודם הלילה ולעולם ב' ימים בין התקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפילת ערבית השייכה ליום ד'". וכן כתב הכה"ח בס"ק ד'
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "בירושלמי איתא דהנך ס' מנינן להו מעת לעת שאם נפלה תקופת תשרי בלילה מונים ס' מן הלילה ואם נפלה ביום מונים מן היום וכן פסק אבי העזרי אלא שהרא"ש ז"ל כתב עליו דלא נהגו כן אלא לעולם שואלין בתפילת ערבית של יום ס' כמ"ש כל זה בטור, וכן כתב בית יוסף בשם הגהות מיימוניות פרק ב' דקיימא לן דיום תקופה מתחיל ונמצא כשעברו נ"ח ימים מן התקופה שואלין בתפילת ערבית שהוא תחלת נ"ט עכ"ד, וכן פסק כאן בשלחן ערוך".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי ימות החול פט"ז סעי' נ"ד "בחו"ל מתחילים לבקש גשם רק שישים יום אחרי תקופת תשרי. ומכיון שה"תקופות" מחושבות לפי מהלך השמש, מחשבים אותן על פי לוח אומות העולם שבנוי על פי מהלך השמש (הלוח העברי משלב מהלך השמש והירח יחד). לכן מתחילים לבקש גשמים ולומר "ברך עלינו" בחו"ל ב – 5 בדצמ' למניינם, אם חודש פברואר הוא של 28 יום, ואם חודש פברו' הוא בן 29 יום – מתחילים לומר "ברך עלינו" ב – 6 בדצמ' למניינם, וממשיכים באמירת "ברך עלינו" עד ערב חג הפסח".
בן א"י בחו"ל
כתב המשנ"ב ס"ק ה' "בן א"י בחו"ל או להיפך אם דעתו בתוך שנה לחזור שואל כמקומו, ואם דעתו אחר שנה שואל כמקום שהוא שם אף על פי שיש לו אשה ובנים בביתו, כ"כ הפר"ח והביאו הפמ"ג ובספר ברכי יוסף הסכים בשם כמה גדולים לדעת מהר"ז גוטה ומהר"י מולכו דכל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה, ודלא כהפר"ח עי"ש. ולכאורה מדברי הבה"ט משמע דהם מיירי דוקא באין דעתו לחזור, וצריך לעיין בתשובת דבר שמואל ובס' יד אהרון כי שם מקורם", כלומר דמסתפק אם הלכה כפר"ח או כברכ"י. והנה המעיין בדבריהם וכמו שיובא לקמן בדברי הכה"ח יראה דאף בדעתו לחזור ניתן לומר.
כתב הכה"ח בס"ק י"א "מי שיצא מארץ ישראל לחוץ לארץ על מנת לחזור אף על פי שאין דעתו לחזור בזמן הגשמים כתב מהריק"ש ז"ל דשואל כבני ארץ ישראל, והביאו מהר"ם חאגיז ז"ל בהלכות קטנות חלק א' סימן ע"ד. והרדב"ז סימן נ"ח כתב דאם דעתו לחזור בזמן שאילת הגשמים שואל כבני ארץ ישראל ואם יש לו אשה ובנים בארץ ישראל אף על פי שאין דעתו לחזור בזמן גשמים שואל כבני ארץ ישראל, והביאו הפרי חדש אות ב' וכתב דהוא ז"ל דעתו שכל זמן שדעתו לחזור בכל אותה שנה לארץ ישראל שואל כבני ארץ ישראל ואם אין דעתו לחזור אלא אחר שנה או שנתים כמו שלוחי ארץ ישראל אף על פי שיש להם אשה ובנים בארץ ישראל שואל כבני חוץ לארץ עכ"ד. אמנם הדבר שמואל בסימן שכ"ג כתב דינהוג כמקום שנמצא בו כיון שהוא מעין שאלת צרכיו הצריכים לו באותו מקום ובאותו זמן כשאר בני אותה העיר עכ"ל, וכן כתב הברכי יוסף אות ה' וז"ל בן חוץ לארץ הנמצא בארץ ישראל ובן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ כל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה, וטעמא דבן חוץ לארץ הנמצא בארץ ישראל הוא צריך לחיי שעה באותם הימים עמהם, ובן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ הוא יחיד בחוץ לארץ ואין היחיד שואל, ושמעתי מנכדו של הרב מוהר"ר זרחיה גוטה שהורה כן הלכה למעשה הרב החסיד מהר"י מולכו בתשובותיו כ"י סימן ס"ז וכבר כתב יד אהרן משם מורינו הרב כמהר"א יצחקי שהיה אומר כן משם מהר"י מולכו ומהר"ז גוטה וכמה גדולים, וכן דעתי הקצרה נוטה ודלא כהרדב"ז והפרי חדש עכ"ל, וכן פסק בספרו קשר גודל סימן ט"ז אות י"ג, בית עובד אות ב', חסד לאלפים אות י"ד"
וכהכרעה זו כתבו קצוה"ש סי' כ"א סעי' י', דינים והנהגות לחזו"א פ"ד אות כ"ו, ס' ארץ ישראל להגרי"מ טיקוצינסקי זצ"ל, אורחות רבנו ח"א עמ' פ"ד שכן הורה הגריי"ק זצ"ל, שו"ת דברי יציב ח"א סי' ס"ח, הליכות שלמה פ"ח אות י"ט, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כ"ב.
וכתב עוד הכה"ח בס"ק י"ב "בן ארץ ישראל שהיה נוהג כהרדב"ז דפסק שאם דעתו לחזור בזמן שאלה או יש לו אשה ובנים בארץ דשואל מז' בחשון אף בחוץ לארץ ובתוך זמן זה בהיותו בחוץ לארץ לא הוה אדעתיה ונעשה יום אחד ש"ץ נראה דבלחש ישאל כמנהג ארץ ישראל ובחזרה יזכיר טל כמנהג חוץ לארץ. ברכי יוסף אות ח' ועי"ש, קשר גודל שם אות י"ד, שלמי צבור דף קכ"ט ע"ד, בית עובד אות ה'".
לסיכום
בן חוץ לארץ שנמצא בארץ כשכאן שואלים על הגשמים ושם עדיין לא, אומר כבני המקום, אף שדעתו לחזור, וכן יכול לעלות כחזן. ודין זה הוא בין לספרדים ובין לאשכנזים. (ולאחר שיחזור לחו"ל ינהג כבני מקומו
אלא א"כ נהג כרדב"ז שתלוי אם דעתו לחזור אך אם הוא ש"צ יתפלל בלחש כמנהגו ובחזרה כמנהג המקום