שאלה

שום קלוף שעבר עליו לילה בתוך קופסא,האם מותר באכילה ?

תשובה

גם כיום יש להחמיר שלא לאכול שום ובצל וביצה קלופים – אף שהם מכוסים.
אמנם אם נשאר מעט מקליפתם או מעורבים בדבר אחר מותר.
אם זה נשרה במים אך לא נכבש בו פחות מכ"ד שעות יש להחמיר אל"כ במקום הפסד.

מקורות

כתוב בגמ' נדה דף יז עמוד א "אמר ר"ש בן יוחי: ה' דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה… האוכל שום קלוף כו': ואף על גב דמנחי בסילתא ומציירי וחתימי – רוח רעה שורה עליהן. ולא אמרן אלא דלא שייר בהן עיקרן או קליפתן, אבל שייר בהן עיקרן או קליפתן – לית לן בה".
וכתב בפסקי הרי"ד "האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה. פי' אף על גב דציירי וחתימי ומיתנחי בסילתא, רוח רעה שורה עליהן, ולא אמרן אלא דלא שייר עיקרן או קליפתן, אבל שייר עיקרן או קליפתן לית לן בה". וכתב בערוך לנר "בגמרא או קליפתן. אף על גב דאיירי שהם קלופים צ"ל דקאמר אם נקלפו אבל הקליפה עדיין מעורה בהן אז ליכא סכנה".
דין זה הביאו הפרי חדש (יו”ד שם) והשו”ע הרב (חו”מ דיני שמירת הגוף והנפש פ”ז) והערוך השלחן (סי’ קטז סכ”ב) ובשו”ת מהרש”ם (ח”ד סי’ קמח), וכן המשנ"ב בספרו ליקוטי הלכות על נדה כתב שיש להחמיר בזה.
מה שהשמיטו הפוסקים
וראה בספר שו"ת יד מאיר סימן י"ט (מובא בקצרה בדרכ"ת יו"ד סימן קט"ז ס"ק ע"ד), שהשיב לשואלו והאריך ליישב מנהג העולם שאין נזהרים בדברים אלו, מפני דלא לחנם השמיטו הטוהמ"ח וכל הפוסקים דין זה, כי אין בזה מצד רוח רעה בזה"ז, ע"כ יפה מנהגן של ישראל שאין נזהרים לא בשום קלוף ולא בביצה קלופה וישראל עושה חיל יעו"ש.
אולם כתב בשו"ת רב פעלים חלק ב – יורה דעה סימן יג "מיהו שוב ראיתי בס"ד, מ"ש בגמרא דנדה דף י"ז ע"א, גבי שום קלוף ובצל קלוף, אף על גב דמנחי בתוך הסל ומציירי וחתימי רוח רעה שורה עליהן ע"ש, וד"ז אף על גב דלא הביאו הרמב"ם ולא הזכירו מרן בש"ע, הנה מצינו שהרב פר"ח הביא זה ביו"ד סי' קי"ו עם שאר דינים כיוצא בזה שהשמיטם הרמב"ם ומרן בש"ע, וכ"כ בלחם הפנים, נמצא אין החתום וצרור מועיל לדחות רוח רעה, וצריך לומר נידון הרב ב"ד שאני, דחששת מלאך המות יש לדמות לשליטת השידים, כי תרווייהו בכלל מזיקין הם, אבל רוח רעה שאני, ושורה גם בצריר וחתים", וכ"כ בסי' ל"ח.
וע"כ כתב לגבי בצל בבן איש חי שנה שניה פרשת פינחס סעיף יד "וכן לא יאכל שום ובצל שעבר עליהם לילה אחת אחר שנקלפו, ואם נשאר בהם מעט מקליפתם מותר, והיינו דוקא אם לבדם אבל אם מעורבים עם שאר אוכלין הן בבישול הן בכבוש אפילו קלופים לגמרי, מותר, וכן עמא דבר, וצריך להזהיר אנשי עירנו בשומין הבאים מפרס שהם קלופים לגמרי".
מעורב
יעוין בסמ"ק סימן קע"א (יום רביעי) שכותב וז"ל: שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה, יש בני אדם שאינם אוכלים שומים קלופים שחוקים בשבת שחרית, ויש שאינם חוששים מאחר שלחם מעורב בתוכם, ויש שמשימים קליפת השומין לתוכם עכ"ל
וכתב הכה"ח בסי' קט"ז ס"ק צ"ב "והא דאין אנו נזהרין בזה שכמה פעמים אנו עושין הזלאט"ה של ירקות או של קישואין וכתושין שום ומניחין בה ועובר עליהן לילה וכו' יש לומר כיון שאינם מונחים לבדם אלא מוערבין עם חומץ וירקות לית לן בה, ועוד יש לומר שסמכו בזה על הרש"ל שכתב בים של שלמה פרק כל בשר סי' י"ב שכל מה שהזהירו משום רוח רעה כולם לא שכיחי האידנא כמו זוגות יעו"ש זבחי צדק אות ס"א".
וע"כ כתב בתשובות והנהגות כרך ג סימן רנו להקל לגבי ביצים וה"ה להכא שז"ל: "ודברי הגאון בעל מנחת יצחק זצ"ל להקל בביצים בלינת לילה אם המתיקו קודם בסוכר, ועפ"י מה שצידד בשו"ת בית שלמה שי"ל שאם עירבו בחומץ מותר דה"ה סוכר או מלח, לענ"ד צ"ע טובא שהרי משביחו בזה ולא נקרא שינוי עי"ז, ולדעתי יש להוסיף גם תבלין במיני צבע שניכר השינוי בחזותא ואז יש להקל טפי. וראיתי בקונטרס מכ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שמחמיר מאד באיסור זה דביצים גלויים בלילה, ומסיק בקבלה מאבותיו להחמיר. והוסיף דשמא המחלות ח"ו המצויים היום המסוכנים ביותר ר"ל, הסיבה אולי גם שאין נזהרין היום באיסור זה ומערבין בחלות ועוגות ושאר מיני מאפה וכדומה ביצים שלנו בלילה ומוקפאים וכדו', וחז"ל כבר החמירו שדמו בראשו ולכן מסיק להחמיר ולא להקל ראש באיסור זה, עיין שם היטב".
בשו"ת בית שלמה (חיו"ד סי' קפט), נשאל בביצים קלופים, אם יש להתיר משום שהם עדיין חיים. והשיב, דממנהג העולם יש ראיה מכך שמבשלים בצלים ומניחים למחר, ש"מ דהסכנה רק כשהן חיין, ולא כשהם מבושלים, וא"כ ה"ה לביצה מבושלת. אמנם בדרכי תשובה (סי' קטז ס"ק עד), הביא בשם שו"ת דגל אפרים (סי' כח), שביצה מבושלת אסורה אם נשארה גלויה כל הלילה.
האדר”ת בקונטרס עובר אורח (על הארח”ח ספינקא על סי’ ד דף קצ טו”ג) כתב להקל במקום הפסד וכן נראה דעת השד”ח (מערכת הל’ סי’ קמא סוף אות לא דף קנ בד”ה העולה), וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' מ"ו. וראה בשו”ת חלקת יעקב (יו”ד סי’ יד וסי’ לט), שמצדד להקל רק במקום הפסד מרובה.
וראה היתר נוסף בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן כ' "אבל אמרתי דהמפורש היא בדבר שדרך העולם שקולפין ביצים ושומין ובצלים בשעת סעודתן וסמוך לסעודתן וכשנזדמן שקלפו בזמן קודם ונמלכו שלא לאכול או שכחו מלאכול משמיענו רשב"י שאיכא סכנה כשעבר עליהן הלילה, וכן הוא אף כשהכין מאיזה טעם הביצים והשומין ובצלים בכוונה לאוכלן למחר נמי הוא בכלל הסכנה, אבל בדבר שהדרך שצריך לקליפתם הוא בזמן מוקדם דימים כהא דקלוף לקבוץ חביות של חלבונים ושל חלמונים להקפיאם ולמוכרם לבתי אפיה הוא ענין קלוף אחר שאין זה בכלל עובדא דסתם מה שאמר רשב"י אין לנו למילף מזה שבדברים כאלו שאין להם טעם אלא שכן הוא המציאות דשריית הרוח רעה אין לנו אלא זה שנאמר מפורש ולא אף בשינוי קצת", אמנם חילוק זה חידוש הוא וראה בדרכי תשובה שהביא בית שלמה שמשמע ממנו דיש לחוש בכה"ג, ולאסור, וראה בשבט הלוי ח"ו סי' קי"א, שהמקל לבתי חרושת יש לו עמוד לסמוך.
העולה למעשה
גם כיום יש להחמיר שלא לאכול שום ובצל וביצה קלופים – אף שהם מכוסים.
אמנם אם נשאר מעט מקליפתם או מעורבים בדבר אחר מותר.
אם זה נשרה במים אך לא נכבש בו פחות מכ"ד שעות יש להחמיר אל"כ במקום הפסד.
ויש שסומכים על הרש"ל בזה ואין לסמוך עליו בלי צירוף.