שאלה

גבר שיש לו גבות מחוברות האם יכול להוציא /לגלח את השערות באמצע ובאיזה אופן שלא אעבור על תער הפנים?

תשובה

בית השחי ובית הערווה – לאשכנזי מותר לגלח גם בתער וטוב להחמיר. לספרדי בתער, ויש מקומות שנהגו בהם להקל במשחה כגון: בגדד וכדו'.
האף האוזן ושאר הגוף וה"ה לגבות – לאשכנזי מותר, לספרדי טוב להחמיר בתער, ומותר בלייזר, משחה, וכדו'.

מקורות

כתב הרמב"ם (ע"ז פרק י"ב ה"ט) "העברת השיער משאר הגוף כגון בית השחי ובית הערוה אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים והמעבירו מכין אותו מכת מרדות, במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו, ומותר להעביר שיער שאר איברים במספריים בכל מקום". וביתר ביאור כתב בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ': "אלא שכל דבר שראוי לנשים ולא לאנשים והנשים עושות כן אסור לאנשים משום שמלת אשה. ומי שהרגיל בדבר האסור ונמשך בו ונמשכו רבים בכך אין האיסור חוזר להיתר".
וכתב הב"י סי' קפ"ב "וכן כתב הר"ן בפרק שני דע"ז (ט: ד"ה רואה) בשם הגאונים, ומיהו כתב שהחברים נמנעים בכל מקום וכו', ומכל מקום נראה שיש חילוק בין דעת הרמב"ם לדעת הגאונים דלדעת הרמב"ם אפילו במקום שנוהגים האנשים להעבירו אסור לישראל שיעבירנו אלא שאם העבירו אין מכין אותו, ולדעת הגאונים שכתבו הר"ן ונמוקי יוסף נראה דלכתחלה נמי מותר לישראל להעבירו, כיון שמנהג המקום להעבירו האנשים".
וכתב בשו"ע (יו"ד סי' קפ"ב סעי' א'), וז"ל: "המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. במה דברים אמורים, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו". משמע דאע"ג דגם מנהג האנשים להוריד בכל זאת יש איסור רק דאין מכין אותו וכדברי הרמב"ם.
וכתב הרמ"א שם וז"ל ואפילו לכתחלה שרי (ר"ן פ"ב דע"ז). רק החברים נמנעים בכל מקום". וראה בדינא דחיי ח"א מצווה נ"ט שכתב שהמנהג כדעת הרמ"א (וראה שם שלמד את הרמב"ם כגאונים).
וראה בשו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' י"ח כתב "והנה אנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן דסתם בש"ע כהרמב"ם ז"ל דס"ל הכאה ליכא אבל איסורא איכא אפילו במקום שנהגו להעבירו גם האנשים, אך פה עירינו בגדא'ד יע"א נהגו באמת בזה כסברת המתירין אפילו לכתחלה כמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה, כי פה המנהג פשוט וברור להעביר שער בית הערוה בסם.
מיהו נראה אפשר שיש להחמיר ולאסור בתער ממש והוא דמצינו בדין המגלח כל שער שבו מראשו ועד רגליו דכתבו הגאונים שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה, כתב הסמ"ג שלא התירו אלא במספרים כעין תער, וכתב מרן ז"ל בב"י דלפי טעם שכתבו התוספות והטור דהוא משום כיון דמגלח כל גופו אין זה יפוי אלא אדרבה ניוול הוא ואינו מגלח אלא לשם רפואה א"כ שרי אפילו בתער ממש, ושוב נדחק מרן ז"ל בב"י לפרש גם דעת הסמ"ג כן ע"ש, אך הרב מהריט"ץ ז"ל סי' נ"ו מיאן בישוב מרן ז"ל בדברי הסמ"ג ופשיטה ליה דס"ל להסמ"ג כדעת הגאונים דגם בכה"ג דאיכא ניוול ולא עביד אלא לרפואה ג"כ אסור להעביר בתער אלא רק במספרים כעין תער ע"ש, ובאמת הרואה יראה פשטות דברי הסמ"ג כהבנת מהריט"ץ ז"ל, ונ"ל לפרש טעמא לסברת הסמ"ג דאע"ג דמסתברא כיון דאיכא ניוול ולא עביד אלא לרפואה אין לאסור התער דמה לי תער ממש מה לי כעין תער מאחר דעביד לרפואה, מ"מ יש לומר כיון דאסרו חז"ל העברה בתער ממש בכל הגוף וכמ"ש בגמרא דנזיר לא פלוג רבנן גבי תער ממש ואסרוהו להעביר בו בכל גוונא אפילו בהיכא דלא עביד לנוי ויפוי, ובזה אזדא לה קושית מרן ז"ל שנתקשה בדברי הסמ"ג והוכרח לפרשו בדוחק ונראה דזה היתה כונת מהריט"ץ ז"ל דלא חש לקושיא של מרן ז"ל בב"י בדברי הסמ"ג.
ואיך שיהיה מצינו למהריט"ץ דפשיטה ליה דהסמ"ג ס"ל כדעת הגאונים דאוסרים בתער אפילו במקום שעושה ניוול ולא עביד אלא לרפואה, וא"כ השתא לפ"ז בנ"ד דנהגו פה עירינו להעביר השער בסם יש לומר דאין להתיר להעבירו בתער ממש וכדמצינו בדין המגלח כל גופו דאע"ג דעביד בהעברת השער ניוול בגופו ואינו עושה אלא לרפואה עכ"ז אסרו הגאונים לדעת הסמ"ג להעביר בתער ממש וכ"ש בנ"ד.
גם עוד מצינו להגאון ב"ח ז"ל דס"ל בפשיטות שהסמ"ג סבר כדעת הגאונים דאפילו בכה"ג דניוול ומכוין לרפואה אסור בתער ממש ועשה מטעמים לסברה זו ע"ש, הרי לך גברא רבא דאזיל בשיטת מהריט"ץ בדעת הסמ"ג…. ואם תאמר למה לך לאחמורי כולי האי למיחש לסברת מהריט"ץ והב"ח בדעת הסמ"ג ולא תפרש דברי הסמ"ג כהבנת מרן ז"ל בב"י דס"ל דשרי בתער ממש, על זאת אשיב כיון דהאי דינא דהעברת שער בית הערוה לדעת מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו אסור, כי הוא סתם כסברת הרמב"ם הכאה ליכא ואיסורא איכא וכנז"ל, ורק משום דחזינן המנהג פה עירינו להעביר השער בסם, כסברת המתירים לכתחילה שהביא מור"ם ז"ל בהגה"ה מדברי הר"ן בשם הגאונים, על כן דיינו לסמוך על המנהג נגד סברת מרן ז"ל בסם דחזינן ביה מנהג ברור אבל בתער ממש כיון דחזינן דס"ל איסור ממש אפילו בניוול ורפואה ולא מצניו מנהג בתער ממש כלל לכן אזלינן בתער ממש בתר סברת מרן ז"ל דאסור בהעברת השער.
וחזינא לגאון הוא הרב מהריק"ש ז"ל בערך לחם שכתב על מ"ש והחברים נמנעים בכל מקום היינו ר"ל אפילו במספרים כעין תער אבל בתער עצמו אסור ע"כ ע"ש, משמע דס"ל בתער עצמו אסור גם לשאר אנשים במקום שדרכם להעביר, והיינו משום דאזיל בתר פשטות דברי הסמ"ג, ועוד יש לדייק מדברי הש"ך לאסור בתער ממש גם במקום שנהגו היתר בהעברת שער והוא דאיתא בש"ע מותר להעביר שער שאר אברים בכל מקום וכונתו לומר בכל מקום בין במקום שנהגו האנשים להעביר בין מקום שלא נהגו, וכתב הש"ך סק"ג בזה"ל במספרים כעין תער אבל לא בתער עכ"ל, ונראה מ"ש אבל לא בתער קאי נמי על העברה דכל מקום ר"ל בין במקום שנהגו האנשים להעביר בין שלא נהגו להעביר, ונראה דסבר כמהריק"ש וטעמא דידיה כמ"ש לעיל כיון דאסרו חז"ל תער ממש לא פלוג. הנה כי כן בנדון השאלה יש לאסור בתער ממש אלא יעביר בסם כמנהג או במספרים כעין תער, ורק אם יש לו חטטין וא"א להעביר אלא בתער שרינן ליה וכמ"ש מרן ז"ל בסעיף ד' ע"ש".
כתב עוד הב"י סי' קפ"א "וכן כתב ה"ר יונה בשערי תשובה (שער שלישי אות עח) וכתב עוד באגרת התשובה (הדרש השני אות לו) ומדקדקים במצות אפילו תחת גרונם מגלחים במספריים וכן נוהגים בכל גלות החל הזה אשר בצרפת אמנם תחת הגרון אינו אסור מן התורה לפי שאין שם פאה אבל אסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף ואפילו על זרועותיו לפי שדומה לתיקון הנשים אבל מותר להעבירו במספרים", [והביאו הט"ז סי' קפ"ב ס"ק א' וראה בסי' קפ"א ס"ק ד'].
וכתב השו"ע סי' קפ"ב סעי' א' "ומותר להעביר שיער (שאר) איברים במספרים בכל מקום". ופי' הט"ז בס"ק ב' והש"ך ס"ק ג' אפי' כעין תער, וכתב הש"ך אבל לא בתער, אמנם ראה בביאור הגר"א ס"ק א' שהעלה שהביא מחלוקת ראשונים בזה והעלה שבשאר הגוף מותר גם בתער וכל האיסור הוא דווקא בבית הערווה ובית השחי וראה בשו"ת מן השמים סי' מ"ב שכן כתב. וכן
העולה למעשה
בית השחי ובית הערווה – לאשכנזי מותר לגלח גם בתער וטוב להחמיר. לספרדי בתער, ויש מקומות שנהגו בהם להקל במשחה כגון: בגדד וכדו'.
האף האוזן ושאר הגוף וה"ה לגבות – לאשכנזי מותר, לספרדי טוב להחמיר בתער, ומותר בלייזר, משחה, וכדו'.