שאלה
חדר שרותים שהפסיקו להשתמש בו כשירותים והפכו אותו למחסן (וגם הוציאו את האסלה הניגרה וכו') האם צריך לקבוע בו מזוזה ואם כן האם צריך ברכה? (יש כבר מזוזות בשאר חדרי הבית)?
תשובה
חדר שירותים שהפכוהו למחסן, והוציאו ממנו את הכלים המשמשים לנוחיות כאסלה וכו', וניקו המקום היטב, צריך לקבוע בו מזוזה בברכה. ולכתחילה יסיידו את החדר הנ"ל קודם לקביעת המוזה, ותבוא עליהם ברכת טוב.
מקורות
מחסן שיש בו כשיעור ד' אמות על ד' אמות מרובעות, חייב במזוזה בברכה. כיוון דמיועד לשימוש קבוע, כמבואר בטוש"ע (יו"ד סי' רפ"ו), ובספר בית אליהו למרן הרב זצ"ל (עמ' תנ"ו הלכ' כ"ג).
אמנם כשהיה שם שירותים ועתה הפכוהו למחסן, והוציאו השירותים משם, אם חייב במזוזה, ראה לחד מן קמאי בספר הבתים (קרית שמע שער ה' אות ו'), וז"ל: "יש מי שכתב מקום שהיה בית המרחץ או בית הכסא ונקוהו ופנוהו מן הלכלוך שבו, מותר לקרות ולהתפלל ולומר בו כל שבקדושה, ויש מי שכתב שצריך לעשות בהם מעשה נכר, כיצד עוקרין הספסלים או הרהטים שרחצו בהם. יש מי שכתב שאם רצה לבטלו לזמן ידוע ואחר כך יחזור לתשמישו הראשון אין בטול מועיל בו, ולא נתברר לי. ומעשים בכל יום שעושין בהם סכה (סוכה) בכל חג ואומרין בו דברי קדש, ואחר החג חוזרין לתשמישן הראשון". עכ"ל.
שמעינן מיניה דשרי לעשות במקום כזה מעשי קדושה, ונראה דכ"ש לחיוב קביעת מזוזה אפי' בברכה, אחר שהוציאו הרהטים והכלים ששימשו לבית הכסא.
כמו כן ראה בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' פ"ז), דהעלה מעין זה, וז"ל:
"קהל אחד הי' להם מרחץ קטן ורצו לשנות המרחץ ולעקור התנור והספסלי' ולעשות ממנו בית החורף שידור בו שמש הקהל אי מותר לעשות ממרחץ זה בית דירה דהא השמש יברך שם ויקרא ק"ש על מטתו ושאר תשמישי קדושה וגם ירצה לקבוע מזוזה וכיון דהיה לו שם מרחץ י"ל דלעולם עומד באיסורו.
נראה לפע"ד דמהני עקירת השם ובפרט בשינוי מעשה דכל הכלים שירדו לידי טומאתן קי"ל דמעשה מוציא מידי מעשה ונראה מפי' רש"י בפ"ק דסוכה דף י"ד דאף מעשה כל דהו מהני ואף שאמרו בבית הכסא אף על פי שאין בו צואה התם לא עקרו שם בית הכסא מיני' אף שפינוהו הצואה ממנו מ"מ בדעתם שישתמשו בו לבית הכסא כמו שהיה לפני' אבל אם רצו לבטל הבית הכסא לגמרי ולעשות ממנו בית דירה נרא' דמותר דמידי דהוי אבי' שהקצוהו לע"ז דאינו מותר אא"כ הוציאה משם דרך ביטול דהיינו שלא להכניס עוד שם ע"ז כמבואר בי"ד סעי' קמ"ה סי' ג' /סי' קמ"ה סעי' ג'/ בהג"הה ואף דהבי' שהקצוהו הי' משמשי אלילי' דנאסר מן התורה מהני ביטול אם מבטל באופן שלא להכניס עוד שם ע"ז ק"ו לבית הכסא דאף בבית הכסא ישן שאין בו צואה נראה מפ"ק דנדרי' שאינו אסור אלא מדרבנן דמהני ביטול אם מבטל שלא לעשות עוד במקום זה בית הכסא וה"ה למרחץ דקיל טפי דמהני ביטול אם מבטל לגמרי שלא לרחוץ בו עוד שום אדם דשרי לעשות ממנו בית דירה ולומ' בו דבר שבקדושה ולקבוע מזוזה הנלפע"ד כתבתי". עכ"ל.
וראה בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' ס"ז), דאחר שפלפל באורך בדברי הפנים מאירות, העלה שבמקום הצורך שרי לסמוך ע"ז. עיי"ש.
אמנם בכף החיים (או"ח סי' פ"ג ס"ק ב'), כתב לעניין בית הכסא שהפכוהו לבית הכנסת, דמתלא תלי ברמת השיפוץ שעשה במקום, וז"ל: "אסור לקרות כנגד בית הכסא ישן. ואפילו רחצוהו וניקוהו וסיידוהו בסיד אפילו הכי כיון שנדחה שעה אחת אין לו התר. בית יהודה חלק א' חלק אורח חיים סימן יו"ד, יד אהרן במהדורא בתרא סימן פ"ד בהגהות בית יוסף אות א', חסד לאלפים אות א'. אבל אם נמלך על הבית הכסא והרס אותו ועשה מקומו בית מותר דטעם משום בזיון וכיון דנעקר שם בית הכסא ממנו תו ליכא בזיון ופוק חזי מאי עמא דבר וכן כתב בתשובת פנים מאירות לענין מרחץ. חסד לאלפים שם. ועיין לקמן סימן פ"ד אות ג'". עכ"ל.
אך נראה דאף למרנא הכף החיים בנידון דילן סגי במה שמוציא את השירותים וכו' משם, ובפרט שנמלך על המקום שישמש מעתה כמחסן שצריך לקבוע בו מזוזה בברכה. ורק לעניין ביהכנ"ס צריך שיהא בגדר פנים חדשות באו לכאן, ע"י שיפוץ יסודי. ומ"מ טוב להחמיר לפני שקובע את המזוזה לסייד את החדר הנ"ל, ולהוציא משם את כל הכלים השייכים לחדר השירותים, ובזה יוכל לקבוע מזוזה עם ברכה ללא כל חשש.
חדר שירותים שהפכוהו למחסן, והוציאו ממנו את הכלים המשמשים לנוחיות כאסלה וכו', וניקו המקום היטב, צריך לקבוע בו מזוזה בברכה. ולכתחילה יסיידו את החדר הנ"ל קודם לקביעת המוזה, ותבוא עליהם ברכת טוב.