שאלה
תפילין שהתיתורא (בסיס הבית של התפילין) שלהם מקולפת בחזית מהצבע השחור , עד שנראה צבע עור התפילין. האם כשר?
תשובה
לכתחילה יש לחזור ולהשחירם. אמנם עד שיעשה כן התפילין כשרות ויכול להניחם בברכה.
מקורות
איתא בגמ' מנחות דף לה עמוד א "א"ר יצחק: רצועות שחורות – הלכה למשה מסיני".
וכתב הב"י "כתבו התוספות (ד"ה רצועות) יש עושים בתים של תפילין מעור לבן דלא נאמר שחורות אלא ברצועות וכן כתב האגור (סי' נג) בשם הרשב"א וכן כתב הרא"ש (שם סי' ח) וכתב עוד מכל מקום נוי תפילין הוא שיהיה הכל שחור ובספר התרומה (סי' רז) רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ושמא גם כן עור הבתים צריך להיות שחור והמרדכי (שם י:) כתב שדקדק ר"י מהגמרא שהקציצה בעינן שחור כמו הרצועות".
אולם הב"ח כתב "ומ"ש ושחורין. שם א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ובפרק במה מדליקין (דף כ"ח ב) בהא דתני רב יוסף לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד ואוקימנא לא נצרכה אלא לרצועות פרכינן עלה והא"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ומשני נהי דגמירי שחורות טהורות מי גמירי דקשה מאי קס"ד דמקשה דפריך משחורות אטהורות ופירשו התוספות (ד"ה תפילין) דהכי פירושא כיון דמצריך שיהיו הרצועות שחורות כמו הקציצה כל שכן דבעינן שיהיו טהורות כמו הקציצה דסברא הוא להקפיד על הטהרה מעל השחרות וכו' וכן כתב המרדכי בהלכות תפילין בשם ר"י אלמא דהקציצה פשיטא ליה לתלמודא דצריך שתהא שחורה ומשמע ודאי לפי זה דהלכה למשה מסיני היא דצריכין שיהיו שחורות עור הבתים דהא הך דרצועות שחורות הלכה למשה מסיני לא ידעינן להו אלא מדבעינן בבתים שיהו שחורות הלכה למשה מסיני כדפירשתי והילכך נקטינן דפסולין הן אם צבען צבע אחר וכן אם צבען גוי נמי פסולין עיין מה שכתבתי בסימן ל"ג סעיף ד' ודלא כמו שכתב בשלחן ערוך כאן (ס"מ) עור הבתים מצוה לעשותו שחור עכ"ל דמשמע עיכובא ליכא ונמשך אחר דברי הרמב"ם ורבינו ושאר פוסקים להקל בזה ולפע"ד דאין להקל מיהו במקום דלא אפשר יש לסמוך ארוב פוסקים דמקילין שלא יתבטל ממצות תפילין", כלומר שנחלקו הב"ח והב"י שלדעת הב"י השחרת הבתים היא מצווה ואינה לעיכובא, ורק רצועות שיש הלכה למשה מסיני מעכב ולדעת הב"ח היא לעיכובא.
ופסק השו"ע באו"ח סימן לב סעי' מ' "עור הבתים מצוה לעשותו שחור (וע"ל סימן ל"ג)"
וכתב המשנ"ב ס"ק קפד "מצוה וכו' – משמע דבדיעבד אינו לעיכובא ויש פוסקים דס"ל דהוא הלכה למשה מסיני כמו הרצועות ולעיכובא הוא אפילו בדיעבד ובביאור הגר"א משמע שהוא מצדד כן להלכה וכן בישועות יעקב וכן משמע בא"ר ובשכנה"ג דיש להחמיר אם לא במקום דלא אפשר יש לסמוך אדברי המקילין כדי שלא להתבטל ממצות תפילין".
וכן כתב הקול יעקב בס"ק קפ"ג "עור הבתים מצוה לעשותו שחור. משמע עיכובא ליכא. אבל הב"ח [עמוד קנא ד"ה ומ"ש ושחורין] ושיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ל"ד) ועולת תמיד (אות נ"א) והאליה רבה (אות ס"ב) כתבו דהשחרות מעכב, אם לא במקום דלא אפשר, דאז יש לסמוך על המקילין כדי שלא יתבטל ממצות תפילין. וכן כתב המלאכת שמים (כלל י"ח אות י"א בחכמה), קסת הסופר (סימן כ"א אות י"א). ועיין ישועות יעקב (אות כ"ז)".
וכתב עוד בס"ק קפ"ד "וכן אם צבען שחור ואחר כך נתלבנו, מצוה מן המובחר לחזור ולצובען שחור. ולדעת הב"ח [שם ד"ה וכתב] מדינא צריך לחזור ולצובען שחור, עיין שם בב"ח, שיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ל"ה), עולת תמיד (אות נ"א), מלאכת שמים (שם בחכמה ואות י"ז בבינה). [ועיין שם שתמה על האליה רבה, מאחר שבס"ק ס"ב פסק כהב"ח, איך בס"ק ס"א כתב שדוקא רצועות שנתלבנו צריך להשחירן מחדש, אבל בבתים אינו אלא למצוה מן המובחר]".
וביאר בס"ק קפ"ו הטעם שצריך להשחירם ע"פ הסוד "סוד הצבע השחור על דרך ידוע ועל דעת השכל לדמות על יחודו יתברך יחוד אמת, כמו שאין צבע השחור מקבל צבע אחר כמו שמקבלים שאר הצבעים, כן נאמר אצל הקב"ה [מלאכי ג, ו] אני ה' לא שניתי. עטרת זקנים [אות יא], אליה רבה (אות ס"ב)".
דין לשמה
כתב השו"ע בסי' ל"ב סעי' ד' "טוב שישחירם ישראל לשמן, ולא א"י. הגה: ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים, אבל הרצועות אפי' בדיעבד, פסול (מצא כתוב)".
וביאר המשנ"ב בס"ק ל"ב "טוב וכו' – אבל בדיעבד כשר לדידיה אפילו ע"י א"י דס"ל דאפילו ברצועות לא בעינן השחרות כלל לשמן ורמ"א בהג"ה חולק עליו וס"ל דברצועות דהשחרות הוא הל"מ צריך השחרות לשמן וממילא בא"י דאינו עושה לשמה פסול ודינו כדלעיל בסימן ל"ב לענין קלף עי"ש אבל בעור הבתים דלרוב פוסקים שחרותו הוא למצוה בעלמא ולא לעיכובא וכדלעיל בסימן ל"ב ס"מ ולכך לא בעינן ביה ג"כ השחרות לשמן בדיעבד וה"ל להרמ"א לכתוב הגהתו בלשון י"א אך שמצינו כמה פעמים כיוצא בזה". וכן כתב הקול יעקב בס"ק י"ד.
וכתב הבה"ל בד"ה "ומיהו בדיעבד וכו' – ועיין בפמ"ג שהביא בשם הב"ח דיש להחמיר בזה אם יש לו תפילין אחרים ונ"ל פשוט דבבתים בודאי יש לסמוך ולהקל אם יחזור הישראל וישחירם לשמן וכמו שכתב המג"א דבלא"ה יש הרבה ספיקות בזה וכמו שכתב הדגמ"ר ובלבושי שרד עי"ש".
וכתב הקול יעקב בסי' ל"ב ס"ק קפ"ה "וצריך להשחירו לשמו, ובדיעבד אם לא השחירן לשמן, לדעת האומרים שהשחרות אינו מעכב כשר, ולדעת האומרים השחרות מעכב פסול, אם לא היכא דלא אפשר. מלאכת שמים (שם), קסת הסופר (שם), אמרי שפר (כלל י"ז אות ו'). ועיין עולת תמיד (אות הנזכר). ולדידן שקבלנו עלינו הוראות מרן ז"ל, כשר בדיעבד. שו"ת שבסוף זבחי צדק חלק ב' (<אורח חיים> סימן ד' וסימן ו'). ועיין לקמן סימן ל"ג אות ט"ו".
העולה למעשה
לכתחילה יש לחזור ולהשחירם. אמנם עד שיעשה כן התפילין כשרות ויכול להניחם בברכה.