שאלה
טיגנתי שניצל במחבת,
וערבבתי אותם עם כף של עץ חלבי (הכף היה נקי, לא בן יומו) …
מה דין של השניצלים ? מה הדין של המחבת ושל הכף?
תשובה
אם השתמשו בדיעבד בכף של עץ חלבית שאינה בת יומא לטיגון בשר, התבשיל (השניצלים) והמחבת מותרים והכף אסורה עד שיגעיל אותה ברותחין וכל מה שמועיל הגעלה הוא בתנאי שהכף חלקה בלא חריצים, ואם יש חריצים יש לנקותם קודם ההגעלה ע"י נייר זכוכית, כל האמור הוא בדיעבד וכמובן שלכתחילה יש לאסור להשתמש בכף חלבית שאינה ב"י לטיגון בשר.
מקורות
דין כלי עץ
באופן עקרוני כלי עץ נחשב לכלי שבולע איסור ובוודאי שאם בולע ישירות איסור (כגון שבולע מקדירה בת יומא מחום של כלי ראשון של יס"ב או בישול) איסור צריך הגעלה, וזאת כפי שמבואר בשו"ע בהלכות פסח (או"ח סי' תנא ס"ח) ז"ל, אחד כלי עץ ואחד כלי אבן ואחד כלי מתכת דינם להכשירם בהגעלה, עכ"ל. ובמשנ"ב (ס"ק נו) הביא בשם הט"ז שבאופן שהכלי אינו חלק ויש בו חריצים אינו מועיל לו הגעלה (מורי הוראה מייעצים לנקות היטב עם נייר זכוכית וכדומה).
כף חולבת בקדירה בשרית שאינה בת יומא
בטור (סי' צד) הובא הדין בכף חלבית שאינה בת יומא שתחבה לקדירה בשרית או להיפך שהכף אסורה והקדירה והתבשיל מותרים, וכן כתב הבית יוסף בשם התוס' (עו, ע"א ד"ה מכאן ואילך) והרא"ש (ע"ז סי' לו) וכן כתב הרשב"א בסוף בית התערובות (תוה"ק ב"ד ש"ד לו.) מדוע הכף אסורה לכתחילה כאשר אינו בן יומו ואילו הקדירה מותרת כיון שהכף בלע את החלב בשעת שבחו לכן אף לאחר שנפגם אסור כדין כל כלי שאינו בן יומו, משא"כ הקדירה והתבשיל שבלעו את האיסור אחר שנפגם, ומטעם זה הביא הב"י את דברי רבינו ירוחם (נט"ו אות כח קלח:) בשם הרא"ש גבינה שמטגנים בבצק בשמן שהניחוה בקערה (של בשר) שאינה בת יומא שהם מותרים והקערה אסורה, עכ"ד.
וכן מובא בשו"ע (יו"ד סי' צד ס"ד) ז"ל, אם אין הכף בן יומו הקדרה והתבשיל מותרים והכף אסור לכתחלה בין עם בשר בין עם חלב מכל מקום בדיעבד אינה אוסרת כיון שלא היתה בת יומא, עכ"ל.
ובזה דין התבשיל והקדירה מותרים כדין נ"ט לפגם כיון שאינו בן יומו ודין הכף לכתחילה עם בשר או חלב לכולי עלמא אסור להשתמש בה.
שימוש בכף חולבת לפרווה
ובשאר דברים (כגון פרווה) כתב הש"ך (סקי"ד) שמותר להשתמש בה, ובפרי מגדים (שפ"ד סקי"ג) כתב שזה מדינא אבל מצד המנהג לקמן אסור לכתחילה אפי' עם שאר דברים (כגון פרווה) וכך הובא ברמ"א להדיא (לקמן סי' צד ס"ה) וכן פסק בש"ך (סי' צג סק"ג) שאסור להשתמש בכף כזו אף לפרווה. אבל הכף החיים (סי' צג סקט"ז) כתב שלספרדים מותר מדינא להשתמש בכף כזו לפרווה אולם רק בדרך ארעי ולא בקבע שלא יבואו לידי תקלה אם נתיר לגמרי, עכ"ד.
תחבו כף חולבת למין אחר
בדיעבד פסק השו"ע כאמור שהכף אינה אוסרת את הקדירה והתבשיל, וכתבו הט"ז (סק"ה) והש"ך (סקי"ד) בשם הבית יוסף שדוקא אם תחבוהו למין תחיבה ראשונה אבל תחבה למין הבלוע בו מתחילה תוך מעל"ע לתחיבה ראשונה אסור אפי' בדיעבד, עכ"ד. כלומר, שאם תחבו כף חולבת אחר שתחבוה בקדירה שאינה ב"י לקדירה אחרת שאינה מן הבלוע כגון לסיר חלב הכף אסורה ואוסרת אף את הסיר השני.
ובהגהות שערי דורא (סי' פה סק"ח) מובא פסקו של מהרא"י שכאשר הקדירה אינה בת יומא יוכל לפדות את ערך הקדירה שנתנה טעם האיסור ויוליך את הדמים לים המלח.
אם ספק אם היה בן יומו
בשו"ת רב פעלים (ח"א שאלה יד) הובא שאלה בכף בשרית שתחבה לקדירת חלב רותחת ומסופקים אם הכף שנתחבה היתה בת יומא או לא. וכתב להתיר בשעת הדחק בלבד ולסמוך על סברת ר"ת שלינת לילה פוגמת ולכן אף שלא היתה בת יומא איכא ספק ספיקא (וכתב שהוא בתנאי שאין שום סני להקל מלבד זה) אולם במקום הפסד כתב להחמיר שהרי השו"ע פסק (יו"ד סי' קג ס"ה) שלא כר"ת.
אם סלקוהו מיד
בשו"ת אבן השתיה (יו"ד סי' מב) הביא את דברי החימודי דניאל (שהובא בפת"ש יו"ד סי' קה סק"ח) שכתב שכל הדין שאם סילקו מיד מהני לומר שהאיסור לא יצא ונבלע בהיתר הוא דווקא בחום של כלי ראשון וכן יבש ביבש אף אם הוא רותח באופן שאין בו כוח לצאת מחתיכה לחתיכה אבל בבישול ממש נאסר ברגע ממש שנכנס לתוך האיסור, עכ"ד.
(ואם תחבו כף חלבית בת יומא בקערת תבשיל של בשר רותח אך הבשר נמצא בכלי שני שאינו מבליע ואינו מפליט מותר התבשיל אפי' אין שישים נגד מה שנתחב מן הכף, כן כתב השו"ע סי' קה ס"ב. שבדיעבד כלי שני אינו מבליע או מפליט כלל ומותר בלי קליפה ובהדחה בעלמא סגי. להעתיק מיחוה דעת ח"ז עמ' סז ובזה אף בהפסד מועט יש להתיר. אך האשכנזים מחמירים בזה עיין בדגול מרבבה מהדו"ת סו"ס קה ס"ב שכתב לדון בתוחב כף חלבית בקערה של בשר רותחת שהיד סולדת שיהא כלי שני וכן בזבחי צדק (שם אות כד) כתב לחוש לדברי האחרונים שחולקים ע"ד השו"ע ומחמירים אף בכלי שני כדעת הרשב"א, עיין ט"ז סי' קה סק"ד)
העולה לדינא,
אם השתמשו בדיעבד בכף של עץ חלבית שאינה בת יומא לטיגון בשר, התבשיל (השניצלים) והמחבת מותרים והכף אסורה עד שיגעיל אותה ברותחין וכל מה שמועיל הגעלה הוא בתנאי שהכף חלקה בלא חריצים, ואם יש חריצים יש לנקותם קודם ההגעלה ע"י נייר זכוכית, כל האמור הוא בדיעבד וכמובן שלכתחילה יש לאסור להשתמש בכף חלבית שאינה ב"י לטיגון בשר.