שאלה
בדירה החדשה יש עץ תאנים ענק שמלכלך את כל הגינה וזה לא נעים., לא הספקנו להוריד אותו לפני חודש תשרי של השנה השישית, בעל הבית מסכים להוריד אותו וגם הוא לא הספיק לעשות את זה, מה הדין מה אפשר לעשות איתו בשלב הזה (שנת שמיטה)?
תשובה
מצד עץ מאכל
כיון שהינו ראוי לאכילה לאחר עיבוד או בישול דינו כעץ מאכל, ולכן אם הוא מפריע יקצוץ את ענפיו
אם צריך את מקומו יקצוץ על ידי גוי, וכן אם מעבירו בשלימות על דעת לשתלו במקום אחר מותר ויעשה ע"י גוי.
מצד שביעית
אם מפריע לעוברים ושבים או לצורך עצים לסוכות יכול לחתוך ויחתוך שלא בדקדוק.
מקורות
נאמר בתורה (דברים כ, יט – כ) "לא תשחית את… רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית".
ובגמ' ב"ב דף כו ע"א "אמר רב האי דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה ואמר ר' חנינא לא שכיב ברי אלא דקץ תאנתא בלא זימניה". ובפסחים (דף נ ע"ב) "הקוצץ אילנות טובות אינם רואים סימן ברכה לעולם". ובסוכה (דף כט ע"א) בשביל ארבעה דברים מאורות לוקין… על קוצצי אילנות טובות. ופרש"י שמשחיתים הן ונראים כבועטין בקב"ה ובברכתו שמשפיע טובו.
ט"ז יו"ד סימן קטז ס"ק ד' "עוד אחר מצינו שאסרו חז"ל מפני הסכנה שלא לקוץ אילן העושה פירות דאיתא בפרק החובל (דף צ"א) אמר רב האי דיקלא דטעון קבא אסור למקצציה ואמר רב חנינא לא שכיב שכבת ברי אלא דקץ תאנה בלא זימנא ואמרינן התם דרב חסדא חזי לדקל דקאי ביני גופני א"ל לשמעיה זיל עקרינהו פירוש שעושין היזיקא ביניקת הארץ לגפנים והם חשובים יותר וכתב הרא"ש שם וכן אם היה צריך למקומו מותר עכ"ל ומזה התרתי לאחד שהיה לו קרקע עם אילנות לקוץ האילנות אף על פי שיש בהם פירות כדי לבנות בית דירה עליה ותמהתי שבטור לא הביא דין זה בשום מקום מן קציצת האילן הנ"ל רק בסמ"ג סי' רכ"ט הביאו". והביאו הכה"ח בס"ק פ"ד רק שסיים דלרווחא דמילתא יקוצו ע"י גוי
וכתב בצוואת רבי יהודה החסיד (סימן מה) אילן העושה פירות אין לקצוץ אותו. ובשבעים תמרים (סימן נב) העלה דכוונת ר' יהודה החסיד דאפילו במקום המותר מדינא… יש סכנה והזהיר על זה. וטעם הדבר שיש בזה סכנה, מבואר ברש"י פסחים (דף נ ע"ב) משום שהכל תמהים ולועזין עליהם, ומתוך כך העין הרע שולטת בהם וצעקת בני אדם וכו', עכ"ל. וראה בשאילת יעב"ץ (ח"א סימן ע"ו)
ובספר מאה שערים מהריקנאטי (שער פח) כתב: דהממונה על אותו עץ צועק עליו דין על שגרשו ממקומו לפני זמנו. והמנחת אלעזר (ח"ג סימן יג) כתב קבלה מאבותינו שלא יזדקק להורות לקוץ אילן, אף באופני ההיתר ולחוש מפני סכנה. וכשיש הכרח ישלח הוראה זו לבד"צ או למורה אחר. ובשו"ת אבני צדק (יו"ד סימן מה) כתב: אי לדידי ציית, טוב מזה ומזה שלא ינוד האילן כלל לא מיניה ולא מקצתה, ושומר נפשו ירחק ממנו… כי האדם עץ השדה ר"ל מה שתעשה לעץ אתה עושה לאדם… ח"ו.
ב
כתב בשו"ת חוות יאיר סימן קצה לגבי עץ שמאפיל על חלונו "ומ"מ נראה דאם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו המאפילים עליו לא יקצצו אף על פי שבהמשך השנים חוזרים וגדילי' ויצטרך לחזור ולטרוח משום טרחו כל דהו לא נתיר מה שהוא סכנה אם ל"ה דאוריית'. ונ"ל גם מ"ש הרא"ש להתיר לצורך מקום ר"ל שרוצה לבנות שם או לתקן לו במקומו דבר הנצרך לו מש"כ להרחיב חצירו ולצורך טיול ותוס' אור ורווח בעלמא לא אמר".
בשו"ת חיים שאל חלק א סימן כב נשאל על איש עשיר שרוצה לקנות קרקע שיש בה עצי פרי ורוצה לבנות שם בית אי שרי כתב וז"ל "חוזרנו לדין דלפי דעת הרא"ש ורבינו ירוחם והרב ספר הזכרון והרב ט"ז לצורך מקומו מותר ולפ"ז נראה להתיר בנ"ד דכיון דהכי ארחייהו דעתירי לבנות בתים ולהשכיר' כי רצונם יותר בבנין שעומד לדורות מאילנות וכמ"ש הרב מהר"י באסן שרי לקוץ אילנות ולבנות בתים.
וחזיתנהו לשני המאורות הגדולים שני גדולי הדור האחרון הרב חוות יאיר סי' קצ"ה והרב שבות יעקב בראשון סימן קט"ז דשניהם המלכים בהסכמה עלו עם הרא"ש וה' ט"ז רק דהרב חוות יאיר כתב דכונת הרא"ש דרוצה לבנות שם או לתקן במקומו דבר נצרך משא"כ להרחיב חצרו ולצורך טיול ותוספת אור וריוח בעלמא לא אמר זה ת"ד ודבריו א"צ חיזוק דודאי בעינן שיהא דבר נצרך יותר מהאילן לדעת רובא דעלמא שזה הענין שרוצה לעשות שוה יותר מהאילן וכמו שנראה מדברי הסמ"ג לאוין רכ"ט והוכיח הדבר הרב מהר"י באסן בתשובה הנז' מהש"ס ומדקדוק דברי הרמב"ם בפירוש המשנה פ"ד דשביעית. אלא דלפ"ז נראה דאי אמרינן דעת רובא דעלמא דהוו קייצי אילנא משום האי רווחא כי נצרך טפי יותר מהאילן דהשת' דחיק ומפיק ומפסיק שרינן לקוץ. והרב שבות יעקב שם כתב דבתשובת בית יעקב האריך לישב דעת הטור ואין דבריו ברורים ומוכרחים ונגד משמעות רוב הפוסקים עכ"ד ולנו בעניותנו דבריו מן המתמיהין כמש"ל. ושם הרב שבות יעקב כתב לענין שהאילנות מאפילים דאין יכול למחות בבעל האילנות זולת אם האילן עב וגדול ומאפיל מאד וכו' ובסוף כתב שוב מצאתי בתשובת חוות יאיר סימן קצ"ה שפסק בפשיטות דמחויב לקוץ האילן אם מאפיל וכו' ולי נראה כמ"ש עכ"ל והרואה יראה דהרב חוות יאיר לא איירי באילן אחרי' המאפיל דחייבין בעלי האילן לקוץ דהוי כנדון הרב שבות יעקב. אלא הרב חו"י קאי על אילן הגדל בחצרו אי שרי לקוץ האילן שלו ואינו ענין למ"ש הרב שבות יעקב דאין מחוייב בעל האילן לקוץ כאשר אחד הרואה עיניו יחזו.
וכו' כלל העולה ממ"ש דיש להתיר בנ"ד ", ועיי"ש שצירף עוד צדדים עכ"פ הכה"ח בסי' קט"ז ס"ק פ"ה, הביא את סברת חוות יאיר וסמך עליה לבד.
ג
וכתב הכה"ח בס"ק פ"ו "ואם רוצה לעקור את האילן עם שרשיו ויטע אותו במקום אחר דליכא השחתה כלל מותר לכולי עלמא שבות יעקב ח"א סי' קנ"טו חיים שאל סי' כ"ג וסיים ויזהר להביא אומנים גויים ויחפרו את הארץ היטב כל הנצרך להוציא שרשיו בשלימות ותכף לנטעה במקום אחר וליעביד ליה כי היכי דניחא עכ"ל".
שביעית
איאת במשנה שביעית פ"ד מ"ה "המבקיע בזית לא יחפהו בעפר אבל מכסה הוא באבנים או בקש הקוצץ קורות שקמה לא יחפהו בעפר אבל מכסה הוא באבנים או בקש אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית מפני שהיא עבודה רבי יהודה אומר כדרכה אסור אלא או מגביה עשרה טפחים או גומם מעל הארץ". ופירש הרמב"ם בפירוש המשנה "המבקע בזית, הוא המשבר עצי הזתים כדי לקחת מהן עצים". וכן בהל' שמיטה ויובל כתב הרמב"ם פ"א הי"ט כתב "המבקע בזית ליטול עצים". וכן במשנה ו' שם: "המזנב בגפנים והקוצץ קנים, רבי יוסף הגלילי אומר: ירחיק טפח, רבי עקיבא אומר: קוצץ כדרכו בקרדום או במגל או במגירה ובכל מה שירצה". ופירש הרמב"ם: "ומגירה – הוא משור, והענין שאין צריך שינוי בכרתו, וזה כשלא נתכוין לזמור". וכתב המהר"י קורקוס שמו"י פ"א ה"כ: "ובתנאי שלא תהיה כוונתו לזמור, ופשוט הוא". כלומר שכל שאינו מתכוין לתועלת הצמח – מותר.
כתב מרן הרב במאמר מרדכי שביעית פרק ו' סעי' ד' "מותר לחתוך ענפי דקל או כל אילן לצורך סיכוך לסוכות, ובלבד שיחתוך ללא דקדוק, וכן מותר לחתוך ענפי אילן המזיקים לרבים או מפריעים לעוברים ושבים".
וכתב שם בהערה ז' "חזו"א שם סי' י"ט אות י"ד, וכן באות ט"ו שם ד"ה "פ"ד מ"ו", שכאשר אינו מתכוין לזמירה – מותר מן התורה (עי' הערה הבאה), וכיון שחיתוך שלא בדקדוק עושה גרעון בפירות – מותר לגמרי [וכן כתב בשבת הארץ פ"א ס"כ לדעת התוס' סנהדרין כ"ו ע"א ד"ה "לעקל"]".
העולה למעשה
מצד עץ מאכל
כיון שהינו ראוי לאכילה לאחר עיבוד או בישול דינו כעץ מאכל, ולכן אם הוא מפריע יקצוץ את ענפיו
אם צריך את מקומו יקצוץ על ידי גוי, וכן אם מעבירו בשלימות על דעת לשתלו במקום אחר מותר ויעשה ע"י גוי.
מצד שביעית
אם מפריע לעוברים ושבים או לצורך עצים לסוכות יכול לחתוך ויחתוך שלא בדקדוק