שאלה
האם מותר להוציא מתפילין של רש"י את הפרשיות , ולעשותם תפילין כשיטת ר"ת?
תשובה
בתי תפילין – שלא הניחו אותם – לאשכנזים ניתן להחליף בין רש"י לר"ת, לספרדים לכתחילה לא יחליף אבל אם החליף זה בסדר.
אם הניח אותם אדם אפילו פעם אחת – אין להחליף בניהם.
מקורות
כתב השו"ע (סי' ל"ד סעי' ד'): "לא יניח ב' הזוגות בכיס א', שהאחד מהם הוא חול ואסור להניחו בכיס תפילין, אלא יעשה שני כיסין וסימן לכל כיס, שלא יתן של זה בזה". ובמשנ"ב (שם ס"ק כ'): "וממילא דאסור להחליף הכיסים וכ"ש הבתים והרצועות והפרשיות משל רש"י לר"ת או איפכא. ואם לא הניחם אדם מעולם עליו לשם מצות תפילין – יוכל להחליפם. ואם הניחן אדם עליו אפילו פ"א לשם מצות תפילין והיו מסודרין ע"פ דעת אחד מהם ר"ת או רש"י – אסור להחליפן שוב אח"כ, ואפילו אם התנה עליהן מעיקרא להחליפן כשירצה – לא מהני, דמקודש לחול לא מהני תנאי (אחרונים)". ובהתעוררות התשובה (סי' כ"א) הכריע שאף תפילין שכבר הניח – מותר לשנות לרש"י, כיון שכן נהגו רובא דעלמא.
וברדב"ז (ח"ו ב' אלפים רפ"ו) נשאל על כך, והשיב: "תשובה אף על גב שאין בזה צד פיסול שהרי אפי' לדעת ר"ת צריך לכתוב אותם על הסדר, ואין המחלוקת אלא בסדר הנחתן בבתים, מ"מ יש בדבר איסור מצד שמזלזל בכבוד כל בעלי סברא זו, שהרי לדעתם התפילין כשרים ופוסל אותם ומורידן מקדושתן, ואין לך איסור גדול מזה. והרי לענין ציצית שאין בו קדושה אלא מצוה לבד נחלקו רב ושמואל. דרב ס"ל אין מתירין מבגד לבגד, ושמואל אמר מתירין, אף על גב דקי"ל בהא כשמואל, מ"מ לגבי תפילין דאית בהו קדושה יש לחוש לדברי רב דהא טעמיה משום בזוי מצוה ואפשר דשמואל נמי מודה לרב בהא דאיכא בזוי קדושה. ואפי' לטלית אחר נאה מן הראשון אסר רב וכ"ש בנ"ד. ותו דכתיב: 'והקמות את המשכן כמשפטו', וכי יש משפט לקרשים, אלא כל קרש שזכה לינתן בצפון לא ינתן בדרום וכו' הכי נמי שהפרשיות זכו לינתן כפי סברת ר"ת ובעלי שיטתו לא ינתנו כפי הסברא האחרת. והריני מסדר בעלי סברת ר"ת אשר ראיתי כדי שתדע עד היכן מגיע זלזול כבוד העושה כן תשובת הגאונים ר"ת רב שרירא גאון ז"ל והרב הברצלוני ור"ת ובעלי הקבלה ואמרו דבעינן הויות להדדי ויש להם בזה סוד דבעינן כתיבתן על הסדר והנחתן בבתים הויות להדדי ורבים זולת אלו. ואני נשאלתי ע"ז והוריתי שהדבר מותר, ובאותה הלילה הראוני בחלומי שלא הוריתי יפה וחזרתי בי ועיינתי בדבר וראיתי שיש בזה זלזול בכל גאוני עולם, ולכן אני גוזר אומר שאסור לעשות כן מן הדין מהטעמים אשר כתבתי".
אמנם הרמ"ע מפאנו ז"ל (סי' ל"ז) צידד להתיר להחליף את של זה בזה, ובסוף כתב והרוצה להחמיר על עצמו שלא להחליפם כלל – תבא עליו ברכה, ע"כ.
וכתב עליו הדרכי נועם (או"ח סי' ב'): "ואני הדיוט כל ימי הייתי אומר ועולה בדעתי שלא היה בזה שום חשש איסור, לא יהא אלא שיהי' שינויים כאלו הם מונחים בקופסא, ומה בכך. ואמנם בראותי דברי הרב ז"ל האירו עיני דבריו ויעירוני כאיש אשר יעור משנתו… ולא מטעם זלזול כבוד בלבד, אלא אף מן הדין אי איפשר לעשות כן. ויש לזה ראיה ממאי דאמרינן בפרק הקומץ רבא דף ל"ד תפלה של יד עושין אותה של ראש, ושל ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידין מקדוש' חמורה לקדוש' קלה…. והדברי' ק"ו אם מקדוש' חמור' לקדו' קלה אין מורידין כ"ש מקדושה לחול דהא כל חד מהני רבוואתא אית ליה תפלין דחבריה חול גמור. ומ"מ לא אסרו בגמרא לעשות משל ראש לשל יד אלא דוקא בעתיקי כלומר שכבר נקשרו בראש אסור לעשותו של יד להורידו כן פי' רש"י והטור סי' מ"ב לא בהזמנה בלבד נאסרו דק"ל כרבא דהזמנ' לחוד לאו מלת' היא וכדאמרי' אזמני' ולא צר ביה צר ביה ולא אזמני' שרי למיצר ביה זוזי וכת' הטו' ג"כ שם והטע' דכל שלא הניחן עדיין לא חל עליה' עדיין קדושת תפלין והו"ל ככתבי הקדש בלבד ואין כאן הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה דלכולה קדושה א' היא כל שלא הניחן עדיין ונראה שאף על פי שהניח הראש בבתים שלו וקשר לו רצועותיו דהויא רובו של שדי מ"מ כל שלא הניחן עדיין בראשו לשם תפלין הזמנה קרינן ביה ויכול לעשותם לשל יד מדקאמר רש"י ז"ל עתיקתא שכבר נקשרו בראש אסור להורידו לעשותו של יד משמע דדוקא שכבר נקשרו בראש המניח, וכו'.
נראה דלרבא דקי"ל כותיה דאמר הזמנה לאו מלתא היא משמע שאף על פי שתהיה הזמנה במעשה שעשה שהוכיח מעשיו על הזמנתו לאו כלום היא כל שלא נשתמש לאותו דבר שהזמין… אשר ע"כ נלע"ד שאף על פי שכתבם הסופר ונתכוון לשם חד מרבוותא והניחם בבתים לדעתו כל שלא הניחן אדם עליו לשם מצות תפלין יכול להחליפם".
וראה עוד בשו"ת רעק"א (מהדורא תניינא סימן ח'): "על שאלתו במצא תפילין שהיה של ראש מסודר כשיטת ר"ת, אם יש היתר לסדר הפרשיות כסדר רש"י ולצאת בהם י"ח, או כיון דלרש"י התפילין ההמה פסולים והויין כקמיע בעלמא וכנכתב שלא לשמה דמי". תשובה: "לענ"ד לא מסתבר למימר לדונו לשלא לשמה, דיותר נראה כיון דאין מהצורך שיכוין במפורש כוונת הכתיבה לשם קדושת תפילין דרש"י או דר"ת, אלא סגי בסתם במכוון לכתוב לשם קדושת תפילין והרי נכתבו לשם תפילין, וראיה לזה ממ"ש המרדכי והסמ"ג ראיה לשיטת רש"י מדשלחו מתם שנפלה הבימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישינים מסודרים כרש"י. והדרישה (סי' ל"ד) כתב: ושמעתי בשם מורי שאין לסתור מזה שיטת ר"ת, דאדרבא לר"ת מצינן למימר דזהו הי' פסולן שנכתבו שלא כסדר הדין ולכך נקברו בדרך גניזה בקבר יחזקאל כדין ספרים פסולים דנקברים בקברי צדיקים וזהו גניזתן. והב"ח כתב ויש דוחים דלפי דפסולים היו גנזום, ולא נהירא דלא היה צריך גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה הרי מבואר בב"ח דאם הלכה כר"ת תפילין שנסדרו כשיטת רש"י יש תקנה להחליפן א"כ ה"נ בהיפוך מר"ת לרש"י. ואף דלכאורה יש לדייק בהיפוך מדלא חש הדרישה לסתירת הב"ח שהוא פשוט מאד, לכאורה מוכח דס"ל להדרישה דא"א בחליפין דמקרי כתיבה שלא לשמה, ובזה פליגי הדרישה והב"ח אי מקרי שלא לשמה או לא. נלענ"ד דאין מזה הכרע לעשות פלוגתא חדשה די"ל בכוונת הדרישה כיון דלרש"י פרשת והיה אם שמוע מסיימין על הארץ בסוף שיטה כמ"ש הלבוש, ופרשה שמע בין לר"ת בין לרש"י מתחיל מתחילת השיטה דכיון שהיא פתוחה מניחין בסוף הפרשה שלפניה חלק ט' אותיות ומתחילין שמע בתחילת שיטה דבזה הוי פתוחה לכ"ע, א"כ אם נחליף לעשות לסדר כר"ת, דהיינו תחילה והיה אם שמוע ואח"כ שמע ממילא לא יהיה הפסק פרשה כלל דהא כפי שעשה הסופר כרש"י לא הניח בסוף והי' אם שמוע כלל חלק ואין כאן הפסק פרשה כלל". ועיי"ש מה שכתב מצד פרשיה פתוחה או סתומה וכ"כ בשאגת אריה (סי' מ"ז) וכ"כ בברית אברהם (סי' ז'). וכתב במקדש מעט (סי' ל"ד ס"ק י"ד): "לקח פרשיות של ראש דר"ת והניחם כסדר דרש"י – כשר, דאף שנכתבו לשם ר"ת הוי שפיר כתיבה לשמה גם לרש"י דהא סוף סוף לשם קדושת תפילין נכתבו"
וראה עוד בערך השולחן (סעי' ג'): אם הניח את הקלפים בבתים הוי כמו הזמנה דלאו מילתא או לא וכתב "ולפי מ"ש הרמ"א סי' מ"ב דהזמנה בגוף הקדושה כגון עיבוד קלף לשם תפילין מילתא היא כ"ש הזמנה כה"ג בגוף הקודשה ממש במעשה אלים ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שהניחו כסדר א מהם עדיף מעיבוד קלף דאין המעשה מוכיח אלא מחשבתו שעיבד לשם תפילין וההיא דפ' הקומץ דשרי לשנות תפילין של ראש לשל יד אע"ג דהויא הזמנה בגוף הקדושה כבר האריך הרב פנים מאירות הסי' י"א".
ובקול יעקב (שם ס"ק ט"ו) כתב: "תפילין דר"ת הוריתי שיכול לעשותם של רש"י, דאין המחלוקת אלא בסדר הנחתן. ובלילה הראוני בחלומי שלא הוריתי יפה, וחזרתי ועיינתי וראיתי שיש זלזול בזה לגאוני עולם שסוברים שהתפילין כשרים ופוסל אותם ומורידן מקדושתן, לכן אני גוזר ואומר שאסור לעשות כן מן הדין. הרדב"ז בתשובותיו (סימן שני אלפים רפ"ו), והובא בתשובת דרכי נועם (אורח חיים סימן ב'). וכן כתבו האחרונים דאפילו להחליף הרצועות מזה לזה – אסור, וכל שכן לפי מה שכתוב בשם חכמי האמת שתפילין דר"ת בחינה עליונה מדרש"י – ודאי אסור שמורידן מקדושתן, ועמהם תמו'ט חכמ'ה [על פי איוב יב, ב]. ברכי יוסף (אות ד'). והביאו בית עובד (שם אות ה'). ומה שכתב הבית עובד (שם) דבשעת הדחק יש להתיר, עי"ש, נראה לי דאין להקל, עיין מגן אברהם (סימן מ"ב ס"ק א') ומחצית השקל (שם)".
והוסיף הקול יעקב (שם ס"ק ט"ז): "ואם לא הניחם אדם מעולם – יכול להחליף תפילין דרש"י לר"ת או איפכא, דהזמנה לאו מילתא היא. שו"ת דרכי נועם (סימן ב'), הביאו באר היטב (ס"ק ז'). ועיין ערך השלחן (אות ג'), רוח חיים (אות א'). ויש להחמיר היכא דאפשר".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ' "הוא חול – וממילא דאסור להחליף הכיסים וכ"ש הבתים והרצועות והפרשיות משל רש"י לר"ת או איפכא. ואם לא הניחם אדם מעולם עליו לשם מצות תפילין יוכל להחליפם ואם הניחן אדם עליו אפילו פ"א לשם מצות תפילין והיו מסודרין ע"פ דעת אחד מהם ר"ת או רש"י אסור להחליפן שוב אח"כ ואפילו אם התנה עליהן מעיקרא להחליפן כשירצה לא מהני דמקודש לחול לא מהני תנאי (אחרונים)".
לגבי החלפת פרשיות – כיום בכתיבת פרשיות ר"ת לסיים פרשת והיה כי יביאך בסוף השורה, וא"כ אין דרך לשנות תפילין של ר"ת לתפילין של רש"י דבעינן פרשת שמע פתוחה.
כמו כן מסיימים פרשת והיה אם שמוע בסוף שיטה בתפילין של רש"י כדברי השו”ע סימן לב סעיף לו, וא"כ אין דרך לשנות תפילין של רש"י לעשותם תפילין ר"ת.
העולה
בתי תפילין – שלא הניחו אותם – לאשכנזים ניתן להחליף בין רש"י לר"ת, לספרדים לכתחילה לא יחליף אבל אם החליף זה בסדר.
אם הניח אותם אדם אפילו פעם אחת – אין להחליף בניהם.