שאלה
ישנה הלכה בשו"ע לא להעלות לתורה שני אחים אחד אחרי השני.
שמעתי שאם עושים מניין בבית אין קפידה להעלות שני אחים כי במניין קטן לא חוששים משום עין הרע.
האם יש לזה מקור?
תשובה
כיון שאין העין הרע תלוי בזה שהם מקפידים או לא לכן אף במנין קטן אין להעלותם לתורה בזה אחר זה.
מקורות
כתב השו"ע סי' קמ"א סעי' ו' "יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה והבן אחר האב, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ט "ואין נ"מ בין אחים מן האב או מן האם ואפילו אומרים שאין מקפידים על עין הרע". והעלה בשעה"צ ס"ק י"ט באחים מאם להקל במקום הצורך
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ו "ואפילו אם הם לא חיישי לעין הרע אנוחי לא מנחינן להו שיעלו. יד אהרן שם, אליה רבה שם, אמת ליעקב שם, ברכי יוסף אות ו' ובספרו יוסף אומץ סימן ט"ז אות ד' ולדוד אמת שם, זכור לאברהם אות ס'. ומה שכתב הרב נוהג כצאן יוסף שראה בק"ק אחת שהיו קורין ארבעה אחים זה אחר זה ולא מיחה בהם [משום טעם של מאן דקפיד] והובא בספר לשון חכמים בהלכות קריאת התורה סימן ו' הרואה יראה דיחיד הוא נגד כל הפוסקים הנזכרים. ארחות חיים אות ה'".
וכתב בס"ק ל"ב "ובמקום שאין קורין לעולין לספר תורה בשם יכולין לעלות שני אחים בזה אחר זה וליכא למיחש לעינא בישא. שו"ת אמונת שמואל סימן מ"ז, אליה רבה אות ז', לקט הקמח, כרם שלמה, חסד לאלפים אות ט"ז, בית מנוחה אות ל"ב, ארחות חיים שם. מיהו הכסא אליהו כתב כיון דאחר הקריאה עושה הש"ץ מי שבירך ומזכיר את שמם הוי ליה כקורא בשמו וכו' יעו"ש, והביאו דברי מנחם בהגהות בית יוסף אות ד'. וכן המנהג להקפיד אפילו במקום שאין קורין לעולים בשם:".
כתב מרן הרב בהסכמה לספר על עין הרע שגם בעין הרע אומרים מאן דקפיד ולעומת זה בספר מאמר מרדכי שבת פל"א סעי' ס"א כתב " אין מעלים שני בני משפחה אחת לתורה זה אחר זה, משום עין הרע. ואפילו אם אחד העולים אומר שאינו חושש מעין הרע – אין שומעים לו".
ויש ליישב ע"פ מה שכתב בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן כו "בענין עין הרע ודאי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, כהא דמצינו בזוגות בפסחים דף ק"י. אבל איני רואה בזה שאשה צעירה שהוא כדרך העולם להתעבר שיהיה שייך עין הרע ואין להקפיד בזה. ובדבר הרמב"ם והמאירי ודאי לא יפלגו על הגמ' בדברים שחוששין לעין הרע אבל אין להקפיד כל כך, וגם רק בדבר שלא מצוי לפי דרך העולם שייך לחוש ולא לדברים מצוים". וכאן חשיב כדבר שאינו רגיל
העולה
כיון שאין העין הרע תלוי בזה שהם מקפידים או לא לכן אף במנין קטן אין להעלותם לתורה בזה אחר זה.