שאלה
מה המנהג בקשר לאמירת שלום עליכם בשבת וביו"ט? והאם בסוכות יש להקדים הזמנת האושפיזין לאמירת שלום עליכם או לא?
תשובה
המנהג הרווח לומר שלום עליכם בחול המועד שחל בסוכות – אמנם יש מעדות המרוקאים שאינם אומרים וכן המנהג בצאנז.
אזמר בשבחין נהגו לאומרו – מלבד בצאנז וטשכנוב.
המנהג להקדים אושפזין – לשלום עליכם – מלבד בבעלז שמקדימים שלום עליהם לאושפזין.
מקורות
יו"ט שחל בשבת
עיין במט"א סי' תקפ"ג סע' א' בהלכות ראש השנה ובליקוטי מהרי"ח ח"ג דף מ שכתבו שיש לומר הזמירות שלום עליכם וכו' ביום טוב שחל בשבת
וכ"כ הכה"ח בס"ק ג' "ואם חל בשבת תחלה יאמר שלום עליכם מלאכי השרת וכו' ואשת חיל וכו' כמו שכתבנו לעיל סימן רס"ב אות ו' ז' ח'. ואחר כך ישב במקומו ויאמר פתיחת אליהו ואלו הפסוקים כנזכר. ואחר כך יאמר הזוהר דליל שבת ואתקינו סעודתא וכו' כמו שכתבנו לעיל סימן רס"ב אות ח' יעו"ש".
בן איש חי שנה שניה פרשת בראשית סעי' ל"א "אם חל יום טוב בשבת, לא נתפרש בדברי רבינו האר"י ז"ל איך יעשה בסדר הקידוש והשלחן, ורק בסידור רבינו הרש"ש ז"ל בפסח שחל בשבת, כתב שיכין על השלחן י"ב לחמים, ושאר דברים לא נזכרו בפירוש, ואנחנו מנהגינו בביתנו כשחל יום טוב בשבת להקיף ב"פ, ולהריח כשאר שבתות, ואומרים שלום עליכם, ואשת חיל, ויהא רעוא, ומסדרים י"ב לחמים כשאר שבתות, גם נאמר אתקינו סעודתא, ואזמר בשבחין, יען כי מצינו שיש חיוב כפי הסוד בשלש סעודות, וגם בס"ת במנחה ואני תפלתי וכו', ורק אם חל ראשון של פסח בשבת, אין מנהגינו לזמר פזמון "אזמר בשבחין" אבל נעשה הקפות והדס, ואין לי טעם מספיק בדבר זה לשנות בין ליל פסח לשאר לילות יום טוב בענין הפזמון הנז'. וכן אם חל יום טוב של ראש השנה בשבת, אין מנהגינו לומר פזמון אזמר בשבחין, אבל נעשה הקפות והדס", ולגבי ליל הסדר ראה עוד ברב פעלים ח"א סוד ישרים י"ג.
ובאלף המגן שם סק"א שמנהגנו לא לומר שלום עליכם, וכתב בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קכג "הנה אא"ז לא אמר כלל שלום עליכם ביום טוב שחל בשבת ולא בשבת חוה"מ ואפי' לא באסרו חג שחל בשבת, וממילא השאלה אינה לפי מנהג צאנז".
וביאר בשם משמואל מועדים שבת חול המועד סוכות "יש ליתן טעם מדוע אין אנו אומרים שלום עליכם בליל ש"ק בחוהמ"ס, עפ"י מה שכבר אמרנו בענין שלום עליכם מלאכי השלום שהם המלאכים המלוים את הנשמה היתירה מן העולם העליון והם מוסרים אותה למלאכים המלוים את האדם. וטעם צורך המלאכים מפני שלרוחק מעלת הנשמה בעולם העליון לעומת האדם שהוא בעוה"ז צריכין לאמצעים, והם המלאכים, עד בואה לאדם, עיין בפ' תבוא [תרע"ב, מאמר ב']. והנה בסוכות שישראל יושבין בצלא דמהימנותא כענין שכתוב (שיה"ש א') הביאני המלך חדריו, והסוכה שהיא גמטריא הוי' אד' מקפת אותם, הרי מחיצתם לפנים ממלאכי השרת . וכענין שכתוב (במדבר כ"ד כ"ג) כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, שפירש"י עוד עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תגלה חבתם לעין כל שהם יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתם לפנים ממה"ש והם ישאלו להם מה פעל אל. וכדוגמא זו היא הסוכה והאושפיזין עם ישראל בסוכה שמעלת ישראל אז גבוהה ממה"ש ואינם נצרכים לאמצעים:
ולא עוד אלא שיש לומר עפ"י מה ששמעתי מכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שאמר בשם רבותיו זצללה"ה שבכל מקום קיבוץ ישראל אם בא לשם מלאך נעשה בטל מפחד ה', כי (סנהדרין ל"ט א) כל בי עשרה שכינתא שריא. עאכו"כ שיש לומר שאין ביכולת המלאך לבוא אל הסוכה מפני פחד ה' ומהדר גאונו כי חל שם שמים על הסוכה, והאושפיזין גבוהין הרבה מן המלאכים כידוע, א"כ אין מקום לאמצעים כנ"ל . ואינו דומה למקום קיבוץ אנשים בשבת דעלמא אף דמלאך נתבטל שמה כנ"ל, היינו מחמת הקיבוץ ולא מחמת הפרט, ויכול לבוא לתוך לבו של כל פרט ופרט, אבל בסוכה שכל פרט ופרט הוא כ"כ מוגבה, אין זה תימא שאין מקום כלל לאמצעים. ובזה תוכחת מגולה לכל איש היושב בסוכה לידע מה שלפניו".
אזמר בשבחין
במט"א כתב שאין לומר פיוט אזמר בשבחין וביאר בשפתי צדיק לפסח אות ע"ב שאין נוהגין לומר זמירות האר"י ז"ל בשב"ק חוה"מ כי בכל שבת שהאדם מתגשם בימי המעשה מזמרין זמירות האר"י להתעורר על ידם לקבל קדושת שבת, וביאר גם בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קכג "הנלענ"ד עפ"י מ"ש בזוה"ק פרשת אמור דף צ"ד ע"ב, בהאי יומא תלת סעודתאן בעיין בני מלכא וכו', וכד אזדמן ביה חגא או זמנא לא יסדר ב"נ תרי פתורי חד לשבת וחד לאושפיזא וכו', א"ר אלעזר סעודתא תליתאה דשבת כד אערע ביה אושפיזא שבקין ליה או לא שבקין ליה, אי לא שבקין ליה אשתכח אושפיזא דחייא מפתורא דמלכא וכו', א"ל ר"ש אבוי וכו' ממיכלא דמלכא קא אכיל וכו' וכל דא בגין דהוא אושפיזא דמלכא ובבי רב המנונא סבא לא חיישו לאושפיזא בשעתא דא וכו', אמר ר"א וכו' דהא ארביסר דחל להיות בשבת סלקא סעודתא דמלכא לפסחא אף על גב דלאו אושפיזא וכו' עיין שם, והוא מאמר עמוק ורבו בו הפירושים, עיין מקדש מלך ובאור החמה ובעטרת צבי. ומתבאר דשבת הוא מלכא ויו"ט הוא אושפיזא והשבת מוסר מכוחו להיו"ט האושפיזא, והדברים ארוכים בזה. ובזה י"ל גם הטעם שלא אמר אא"ז אתקינו סעודתא ביום טוב שחל בשבת, כדי לכבד האושפיזא. ושמעתי גם ממוח"ז הרה"ק מוה"ר שלום אליעזר זצוק"ל, שאא"ז לא חילק הסעודה בשבת עיו"ט ולא אכל סעודה ג', והנלפע"ד שחשש לדעה זו בזוה"ק, וע"ע באריכות להלן סימן קפ"ט]".
אמנם לכה"ח ולבא"ח אומרים.
הקדמה אושפזין או שלום עליכם
וכתב הדרכי חיים ושלום מונקטש השמטות עמ' שצ"א שיש להקדיש אושפזין לשלום עליכם וכ"ה בלוח א"י להרב טיקוצינסקי ביאר בספר מושיען של ישראל (חלק ה ע' קנה) מביא מנהגו של כ"ק אדמו"ר מהר"י מסטמאר זצ"ל שהיה מקדים לומר בליל יום טוב של סוכות שחל בליל ש"ק "תיבו תיבו אושפיזין עילאין" קודם שאמר החרוז "שלום עליכם", ואמר דבר נחמד בטעמא דמילתא, כי אנן קיימ"ל (סנהדרין צג) גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, ולכן מהראוי להקדים לקבל את הצדיקים לפני המלאכים, ודפח"ח.
וכן נהג מרן הרב זצ"ל שבעמודו מחוץ לסוכה היה מחכה עד שהרבנית תבוא ותהיה לצידו ואז היה אומר עולו אושפזין ואחר כך כשנכנס היה אומר שלום עליכם ואזמר בשבחין. וביאר המנהג בשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קכג "ועכ"פ שבת מוסר כוחו ליו"ט עפ"י הזוה"ק הנ"ל, ולזה י"ל לאלו הנוהגים שאומרים שלום עליכם ביום טוב שחל בשבת, צ"ל האושפיזין קודם, דמלאכי דשבת מוסרים כוחם להאושפיזא כנ"ל. ובפרט להמד"ר [ויקרא א' א' ובכמ"ק] שהנביאים נקראים מלאכים, וברש"י [במדבר כ' ט"ז] וישלח מלאך זה משה, בודאי נראה לומר האושפיזין קודם שיתכן גם להאושפיזין הוא כנ"ל. ובזוה"ק פרשת אמור דף ק"ג ע"ב, דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה הוי חדי וקאים על פתחא דסוכה מלגאו ואמר נזמן לאושפיזין וכו' עיין שם, משמע דזה תיכף, וע"כ נראה להקדימו לשלום עליכם ודו"ק".
מאידך בספרו שפע חיים מכתבים סי' ז' כתב שלנוהגים לומר יש להקדים שלום עליכם לאושפזין וכן כתב בשו"ת ויחי יעקב סוף סי' כ"ט וביאר שכיון שהמלאכים ליוו מבית הכנסת בדין להקדימם, וכן נהגו בבעלז כמו שהעיד בית נאוה שלום סוכות עמ' רנ"ו מהאי טעמא שכן נהג הרי"ד מבעלז, וכן נהג מהר"א מבעלז.
סיכום
המנהג הרווח לומר שלום עליכם בחול המועד שחל בסוכות – אמנם יש מעדות המרוקאים שאינם אומרים וכן המנהג בצאנז.
אזמר בשבחין נהגו לאומרו – מלבד בצאנז וטשכנוב.
המנהג להקדים אושפזין – לשלום עליכם – מלבד בבעלז שמקדימים שלום עליהם לאושפזין.