שאלה
האם עושים צידוק הדין במהלך ימי חוה"מ?
תשובה
לא אומרים צדוק הדין בין לספרדים ובין לאשכנזים אלא א"כ הוא במקום שיש מנהג לומר.
מקורות
כתב השו"ע בסי' ת"כ סעי' ב' "אומרים צדוק הדין וקדיש. הגה: ואין נוהגין כן. ועיין בי"ד סי' ת"א ס"ו בהגה. וכן בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון". וביאר המשנ"ב ס"ק ב "שאינו הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים" ובטעם הרמ"א כתב בס"ק ג "ואין נוהגין כן – שמרגיל להספד".
וכתב השו"ע סי' ת"א סעי' ו' "אומרים על המת צדוק הדין וקדיש, כדרכן. וכן ביום טוב שני; אבל ביום טוב ראשון, כיון שאין מתעסקים במת אין אומרים אותו. הגה: ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד (הטור הביא כמה רבוותא), וכן המנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צדוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (במנהגים); ולכן אין אומרים ג"כ כשקוברין אחר חצות בערב שבת. י"א שאם קוברים המת בלילה, שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין (כל בו)".
וכתב הכה"ח בס"ק ב' "בטור הביא פלוגתא דחכמי גרמיזא אומרים אותו דרך הילוך וחכמי מגנצא אין אומרים אותו אלא על אדם גדול, והרי"ץ גיאת כתב נהגו מימות זקנים הראשונים שלא לומר צדוק הדין בראש חודש חנוכה ופורים, ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאומרים צדוק הדין וקדיש אפילו בחול המועד יעו"ש. והשלחן ערוך פסק כתלמידי רש"י משום דכן הוא דעת הרמב"ם כמו שכתב בבית יוסף. וכתב הרא"ש דטעם תלמידי רש"י לפי שצדוק הדין וקדיש אינו הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים יעו"ש, והביאו בית יוסף וב"ח. ועל כן כיון דאיכא פלוגתא בזה נהרא נהרא ופשטיה, ובמקום שאין מנהג ידוע שב ואל תעשה עדיף". למעשה כתב מרן הרב בסי' קול אליהו עמ' 940 שכל אחד יעשה כמו מנהגו.
העולה
לא אומרים צדוק הדין בין לספרדים ובין לאשכנזים אלא א"כ הוא במקום שיש מנהג לומר.