שאלה
האם יש בעיה לישון בערב הושענא רבא עד הלימוד או שהעניין להישאר ער הוא מהשקיעה?
תשובה
לכתחילה יש להישאר ערים כל הלילה ועכ"פ בתחילת הלילה ילמד משנה תורה וישלים עד חצות שאז זה עיקר התיקון
מקורות
כתב השו"ע סי' תרס"ד סעי' א' "ביום שביעי, שהוא הושענא רבה, נוהגים להרבות במזמורים כמו בי"ט ומרבים קצת בנרות כמו ביה"כ. לפי שבחג נדונים על המים; ונוהגים להתיר בו אגודו של לולב, ומקיפים ז' פעמים, ומרבים תחנונים על המים".
וכתב המשנ"ב ס"ק א' "נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר".
וכתב הכה"ח בס"ק א' "ולמה נקרא שמו הושענא רבה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עוונותם וזהו הושענא רבה, פירוש שמי אהי"ה גימטריא כ"א, ואתה בכ"א עשרה דורות מאדם עד נח ועשרה דורות מנח עד אברהם, והושענא רבה כ"א ימים לחודש תשרי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אם אין כפרה לבניך בראש השנה יהיה ביום הכפורים ואם לאו יהיה בהושענא רבה, וזהו איחדתי על שמי. מטה משה סימן תתקנ"ז, אליה רבה אות א'. ומה שכתב ואתה בכ"א אף על פי שאינו אלא בך', נח חשיב כשנים לפי שהיה בשתי דורות קודם המבול ואחר כך. ועוד יש לומר כי נקרא הושענא רבה על שם שאומרים באותו יום כמה פעמים הושענא, וזהו הושענא רבה ר"ל יום שאומרים בו הושענא הרבה. ועוד יש לומר על פי מה שנוהגין להתחיל בבקשת רחמים מראש חודש אלול אם בתקיעות אם בסליחות כל אחד לפי מנהגו, ומיום א' דראש חודש אלול עד יום הושענא רבה הם נ"א יום, ולזה אומרים הושענא רבה ר"ל הושע יום נ"א רבה שהוא הסיום. והלבוש כתב הטעם לפי שמרבין בו בערבה, ור"ל ערבה רבה".
ובס"ק ב' כתב "והלא צריך לדעת למה שלשה זמנים אלו שבהם נידונים בני אדם א' בראש השנה ב' ביום כיפור ג' בליל הושענא רבה, אמנם אמרו רז"ל כי בראש השנה נכתבין ובנעילת יום הכפורים נחתמין ובליל הושענא רבה נחתמין פעם שנית, וסוד הענין דע כי בכל זמן שהגבורות מתעוררין אז הוא זמן הדין בעולם, והנה ביום ראש השנה אז ננסרין הדינין מז"א וניתנין אליה (ר"ל אל בחינת המלכות) ואז הדינין שולטין ואז הצדיקים גמורין דוקא נחתמין ביום ראש השנה דינא קשיא, גם בנעילת יום הכפורים נעשין בחינת היסוד שבה עם הכלי של הגבורות לכן אז העולם נידונים גם כן, גם ביום הושענא רבה ניתן בה חמש גבורות ולכן גם בזה העולם נדון. פרי עץ חיים שער כ"ט ריש פרק ד'. וכן כתב בשער הכוונות דף ק"ב ע"ג".
ובס"ק ג' "ולכן צריך להיות ניעור כל הלילה הזה יען כי בו נידונים כל הנבראים כנזכר לקמן, וזה הסדר שתעשה, הנה בחצי הלילה הראשון תקרא ספר אלה הדברים כולו עד סוף פרשת וזאת הברכה, וזה הספר נקרא משנה תורה כנודע, ואם תשלים קריאתו קודם שיהיה חצי הלילה תעסוק בתורה ובסתרי קבלה אם תרצה ולא בדבר אחר, ועיקר הדין הוא נידון בחצי הראשון של הלילה ולכן אחר חצות לילה הוא שיוצאין לראות צל שלהם בלבנה כי כבר נגמר הדין , וזהו טעם אותם שנוהגין לומר סליחות בליל הושענא רבה אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר, אמנם אסור לומר ויעבור וי"ג מדות או סליחות אשר הם כיוצא בזה אלא יאמר רחמנא אידכר לן קיימיה וכו' אלהינו שבשמים וכו' דעני לעניי וכו' ה' הוא האלהים וכו' ה' מלך וכו' עשה למען שמך וכו' וכיוצא באלו יכול לומר, גם ביום הושענא רבה בתפלת שחרית יאמר על דרך הנזכר חוץ מן י"ג מדות של ויעבור וכו'. שער הכוונות דף ק"ג ע"ד. וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ד'".
העולה
לכתחילה יש להישאר ערים כל הלילה ועכ"פ בתחילת הלילה ילמד משנה תורה וישלים עד חצות שאז זה עיקר התיקון.