שאלה
אם נקטם הראש של הערבה באופן שזה עדיין מחובר בחיבור קלוש נופל כלפי מטה האם זה עדיין נחשב מחובר?
תשובה
כיון שלא נקטם לגמרי כשרה.
מקורות
איתא במשנה סוכה דף לג עמוד ב "ערבה גזולה ויבשה – פסולה, של אשרה ושל עיר הנדחת – פסולה. נקטם ראשה, נפרצו עליה, והצפצפה – פסולה. כמושה, ושנשרו מקצת עליה, ושל בעל – כשרה",
ואיתא עוד במשנה ל"ד ע"ב "רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת".
ובגמ' "תניא, רבי ישמעאל אומר: פרי עץ הדר – אחד, כפת תמרים – אחד, ענף עץ עבת – שלשה, ערבי נחל – שתים, ואפילו שנים קטומים. ואחד שאינו קטום. רבי טרפון אומר: שלשה, ואפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת. אמר לו רבי אליעזר: יכול יהא אתרוג עמהן באגודה אחת? אמרת: וכי נאמר פרי עץ הדר וכפת תמרים? והלא לא נאמר אלא כפת. ומנין שמעכבין זה את זה – תלמוד לומר ולקחתם – שתהא לקיחה תמה. ורבי ישמעאל, מה נפשך: אי שלימין בעי – ליבעי נמי כולהו, אי לא בעי שלימין – אפילו חד נמי לא! – אמר ביראה אמר רבי אמי: חזר בו רבי ישמעאל. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון. ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא: אשוו וזבינו, ואי לא – דרישנא לכו כרבי טרפון. – מאי טעמא? אילימא משום דמיקל – ולידרוש להו כרבי עקיבא דמיקל טפי! – תלתא קטומי – שכיחי, חד ולא קטום – לא שכיח".
וכתב הרמב"ם בהל' לולב פרק ח הלכה ו "ערבה שנקטם ראשה כשרה, נפרצו עליה פסולה", והעיר הראב"ד "ערבה שנקטם ראשה. א"א דרך אחד להדס ולערבה", כלומר דנחלקו אם נקטם ראשה של ערבה האם דינו כהדס ופסול או שלא.
וכן ביאר המגיד משנה "אף על פי ששנינו במשנה (דף ל"ג:) נקטם ראשה פסולה רבינו סובר שכשם שנדחה פסול קטימת ההדס מההיא דר"ט וכמ"ש למעלה ה"ה לפסול קטימת הערבה שהוא נדחה שדרך אחד להדס וערבה. אבל אין נראה כן מן ההלכות שהרי כתבו משנה זו דערבה כפשוטה בלא דחיה וכן כתוב בהלכות הרי"ג אף על פי שהכשירו בהדס נקטם ראשו וזה דעת הרמב"ן ז"ל לחלק ביניהן. ונתן טעם לדבר מפני שהדס כל הדרו בעבותו שעליו חופין את עצו ואין קטימת הראש נכרת בו אבל בשאר המינין קטימת הראש נכרת בהן ופוגמת בהדרן ע"כ. ובהשגות א"א דרך אחד להדס וערבה ע"כ. ר"ל שכשם שבהדס נקטם ראשו פסול לפי דעתו ז"ל וכמ"ש למעלה ה"ה בערבה וכבר כתבתי בדין ההדס למעלה".
וכתב הטור סי' תרמ"ז "ואם יבשו או נשרו רוב עליה או שנקטם ראש' פסולה אבל כמושה או נשרו מיעוט עליה כשירה".
ובב"י הביא דעת הרמב"ם וביאר הרב המגיד, וכתב בשו"ע סעי' ב' "ערבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשה, פסולה; אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה, כשרה; והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה".
וכתב המשנ"ב בס"ק י' "או שנקטם ראשה – והיינו שנקטם עצה אבל בנקטם עליה אף שהוא מראשה אין נ"מ בזה ונחשבת כשאר עלין. (וכ"כ הכה"ח בס"ק ט"ו) ודע דיבש ונקטם ראשה הוא מטעם הדר ונשרו רוב עליה דעת הריטב"א הוא משום שעי"ז אין שמו עליו וע"כ דעתו דבזה פסול כל שבעת הימים ומדברי רבינו מנוח משמע דגם זה משום הדר הוא".
וכתב הכה"ח בס"ק ח"י שהטעם שפסול הוא "לפי שאינו הדר. לבוש, רבינו זלמן שם, חיי אדם שם. ונפקא מינה לענין שאר הימים כמו שכתבנו לעיל סימן תרמ"ו אות ד' וסימן תרמ"ה אות כ"ו יעו"ש". שכתב שם "ואיתא בירושלמי נקטם אין זה הדר, ואם כן פסול כל שבעה, וכן כתב רבינו ירוחם כל הפסולים פסולים כל שבעה מפני שאין הדר חוץ מנסדק ונחלקה התיומת דפסולים משום לקיחה תמה כשרים בשני. מגן אברהם ס"ק ו'. מיהו מה שכתב בשם הירושלמי ורבינו ירוחם דבעינן הדר כל שבעה, כן הוא דעת הרא"ש והטור, אבל דעת הרמב"ם והרי"ץ גיאת ובעל העיטור וה"ר יונה דלא בעינן הדר רק בראשון, ועל כן כתבו כל הפסולין אינן פסולין אלא בראשון אבל משם ואילך כולם כשרים, כמו שכתב בטור ובית יוסף סימן תרמ"ט יעו"ש. וכן פסק בשלחן ערוך שם סעיף ה' כדברי הרמב"ם ודעמיה יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד".
וכתב עוד בס"ק י"ב "מכשיר – ונקטינן כסברא הראשונה", וביאר בשער הציון ס"ק י"ב מקור הדין "ב"ח, אליהו זוטא, והנה מה דפרי מגדים עושה זה לספק, תמה עליו בבכורי יעקב דהרמב"ם הוא יחידאה בדבר, עיין שם", וכ"כ הכה"ח בס"ק כ"א.
נשרו עליו
וכתב במשנה ברורה ס"ק ט' "רוב עליה – היינו בשיעור ג"ט של ערבה [ב"ח וש"א בסי' תרמ"ו] ואם נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו עליה או שנחלקו כתב הרב המגיד שזה מקרי נפרצו עליה ופסולה וכ"ז היינו אם ברוב עליה הוא כך וכתב המ"א שיש להחמיר כמותו דהערבות מצויות", וכ"כ הכה"ח. וא"כ משמע שאם נדלדל למעלה כשר כל עוד שאינו הרוב, ועכ"פ אינו בכלל נקטם ראשה.
העולה למעשה
כיון שלא נקטם לגמרי כשרה.