שאלה
האם יש הלכה שמותר לכבס בחול המועד בגד שאתה מקפיד עליו כשהוא מלוכלך?
תשובה
בגד שיתקלקל אם לא יכבסו אותו (כגון: שהכתם לא יצא אחרי זה) דינו כדבר האבד מותר לכבסו וטוב שיכבסו בצינעה.
מקורות
איתא בגמ' מועד קטן דף יח ע"א "שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד. מתיב רבא: מטפחות הידים, מטפחות הספרים. הני – אין, כלי פשתן – לא! – אמר ליה אביי: מתניתין אפילו דשאר מיני. אמר בר הידיא: לדידי חזי לי ימה של טבריה, דמפקי לה משיכלי דמני כיתנא בחולא דמועדא. מתקיף לה אביי: מאן לימא לן דברצון חכמים עבדי? דלמא שלא ברצון חכמים עבדי". ופרש"י "כלי פשתן – דלא נפיש טירחא".
וכתב הב"י סי' תקל"ד "ובגדי קטנים וכל כלי פשתן מותרין לכבסן. בגדי קטנים הוא ירושלמי שם כתבוהו הרא"ש (סי' כא) וסמ"ג (לאוין עה כח ע"ד) ונמוקי יוסף (י: ד"ה גמרא) וכתבו דבודאי בשל צמר איצטריך למימר דאילו בשל פשתן אפילו בשל גדולים נמי והגהות מיימון (פ"ז אות צ) הביא גם כן הירושלמי הזה וכתב עליו פירוש כי דרך הקטנים להתלכלך בטיט ובצואה תדיר מכל מקום לא יכבס אלא אחד עכ"ל וכן כתב המרדכי (סי' תתעג) וגם הגהות אשיר"י (סי' כא) כתבו וז"ל מיירי דמיטנפי ופירש הראב"ד (ספר האשכול ח"ב עמ' 158) היכא דאית ליה תרי דמיטנפי אסור לכבס שניהן אלא אחד יכבס ותו לא. וכתוב בתרומת הדשן (ח"א סי' פח) דאף על גב דהני רבוותא כתבו דאין לכבס בגדי קטנים אלא אחד אחד נראה דהיינו דוקא חלוקותיהן ומטפחותיהן אבל סדינין קטנים שמלפפין בהם התינוקות כיון דלא סגי לתינוק באחד מהן אלא צריכין בכל פעם שלשה או ארבעה לכרוך בהם התינוק שרי לכבס שלשה או ארבעה בפעם אחת ותו דבהני סדינין איכא רביתא לתינוק וכל מידי דאית ביה רביתא לתינוק לא גזרו ביה רבנן (יומא עח:) וכתב עוד בתרומת הדשן דבחלוק של קטן לא בעי אזור מוכיח דניכרים וידועים דשל קטנים הם. והתוספות כתבו בסוף תעניות (כט: ד"ה מי) יש לנשים לכבס בגדי התינוקות בחול המועד כדי לשכב דהוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד שיש רגילות להחליף בגדיהם וכל שעה צריך לו כל בגדיו ועל זה נהגו העולם לכבסן בחול המועד עכ"ל".
וכתב השו"ע סי' תקל"ד סעי' א' "אין מכבסין במועד… ומטפחות הידים, ומטפחות הספרים, ומטפחות הספג, ובגדי קטנים, ובעלת הכתם שנמצא במועד, ומי שאין לו אלא חלוק אחד; וכולם מכבסין כדרכן, אפילו בנתר ואהל (פירוש מיני בורית), ובפרהסיא, על גבי הנהר. הגה: מיהו לא יכבסו רק הצריך להן, דהיינו חלוק אחד (מרדכי והגהות אשיר"י פ' אלו מגלחין); מיהו בגדי הקטנים ביותר, דהיינו אותן שמלפפים בהם ומשתינים ומוציאין רעי בהם, מותר לכבס ד' וה' בפעם א', כי צריך להרבה מהם כל רגע, ". וביאר המשנ"ב בס"ק א' "אין מכבסין במועד – אפילו לצורך המועד והטעם כדי שיכבס מעיו"ט לצורך יום טוב ולא יכנס למועד כשהוא מנוול".
וכתב הב"י "ובגדי פשתן. הוא בגמרא דידן (יח.) מימרא דרבי יוחנן ופסקוה הרי"ף (י:) והרא"ש (שם) והרמב"ם (פ"ז הכ"א). והמרדכי (שם) כתב דלכאורה משמע בגמרא דאביי ורבא פליגי עליה דרבי יוחנן וסברי דאסור ואזלינן לחומרא אכן ראבי"ה (סי' תתלז) ורבינו אברהם (ספר האשכול ח"ב עמ' 158) פסקו כרבי יוחנן והגהות מיימוניות החדשות (פ"ז אות ר) כתבו דנראה למהר"ם (הלכות שמחות סי' כא) דאסור לכבס כלי פשתן כאביי ורבא והרא"ש (שם) כתב הירושלמי וסמוך לו כתב הא דכלי פשתן מותר לכבסן ואח"כ כתב והאידנא נהוג בהו איסור ואין להתירו ויש לדון (כדבריו) [בדבריו] אי קאי גם אבגדי קטנים או אי לא קאי אלא אכלי פשתן בלבד ומדברי רבינו נראה שהוא מפרש דקאי גם אבגדי קטנים דהא עריב ותני בגדי קטנים בהדי כלי פשתן וא"כ כשכתב בשם הרא"ש ולא נהגו כן וכו' משמע דאתרווייהו קאי אבל מדברי רבינו ירוחם (נ"ד ח"ה לז סוע"ד) נראה דלא קאי אלא אכלי פשתן בלבד".
וכתב עוד השו"ע בסעי' ב' "כל כלי פשתן מותר לכבסן; ולא נהגו כן, והוה לי' דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אי אתה רשאי להתירם בפניהם", וביאר הטעם המשנ"ב בס"ק י"ב "מותר לכבסן – שקלין להתלכלך ואפילו אם היה מכבסן קודם מועד וגם אין טורח בכיבוסן כ"כ".
אמנם מצינו לאורחות חיים סי' י"ג שכתב טעם אחר להיתר כלי פשתן משום דכלים אלו מתקלקלים אם לא יכבסם ושרי מדין דבר האבד וכן כתב הרי"ץ גיאת, ואף שלענין הלכה לא סברינן זה הטעם מכל מקום היכא ששייך שרי כדין דבר האבד, וראה שהתיר המהרש"ם ח"ז סי' ק"ל להתיר לגמור שריתו זהו כיבוסו מטעם זה שלא ירקב אמנם משמע שלא התיר לכבס מטעם זה ומה שלא התיר לגמרי משום דבר האבד כי שם מדובר שרוחץ עם זה.
אמנם נראה דאם ודאי שיתקלקל הוי בכלל דבר האבד המבואר בסי' תקל"ז ששרי, ובפרט שיש לצרף שקל לכבסו וכיבסו לפני המועד וקלין להתלכלך
העולה למעשה
בגד שיתקלקל אם לא יכבסו אותו (כגון: שהכתם לא יצא אחרי זה) דינו כדבר האבד מותר לכבסו וטוב שיכבסו בצינעה.
בברכה המרכז העולמי למענה הלכתי שע"י דרכי הוראה