שאלה
האם אפשר להשתמש בדופן (כעין "פצימין" מהקומה העליונה) כדופן עקומה? רוחב פחות מ4 אמות, אלא שהיא גבוהה מגג הסוכה/סכך כ50 ס"מ.
תשובה
יש להשים ניילון עד הדופן – כדי שנוכל להחשיב כדופן הסוכה – ואז ניתן להשתמש בה.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרל"א סעי' ה' "היה הסיכוך מדובלל (פירוש מבולבל), והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה, כשר, ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד ג' טפחים; ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יותר, אף על פי שהוא גבוה מג' טפחים, רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד, והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד. הגה: דהיינו שיש באויר שבין התחתון טפח, שראוי להוריד העליון ואז כשרה אפילו חמתה מרובה, שיהא הצל מרובה כשהחמה באמצע הרקיע".
כתב הכה"ח בס"ק ט"ז "ואם היה ברוחב זה העולה טפח וכו'. שאז חשוב להיות אוהל, ואמרינן חבוט רמי (ר"ל השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו. רש"י), כדמסיק רואין אותו כאלו וכו'. ט"ז ס"ק ג'. והוא מגמרא ופירוש רש"י שם".
וכתב הבה"ל ד"ה "טפח או יותר וכו' והוא שיהיה מכוון וכו' – המחבר העתיק דבריו מלשון הרמב"ם משמע דס"ל דאם היה רוחב הקנה העליון יותר מטפח בעינן נמי באויר שבין התחתונות יותר מטפח שיהיה ראוי להוריד העליון בנתיים אבל הרמ"א דקדק וכתב דהיינו שיש באויר שבין התחתון טפח הורה לנו בזה דדעתו כמסקנת הריטב"א בחידושיו דכל שיש בין התחתונות טפח סגי [הגר"א בביאורו והגרע"א] ומה שציינו ר"ן פרק הישן וב"י בשם הרמב"ם הוא לאפוקי מדעת רש"י ותוספות דס"ל דאפילו אין באויר שלמטה פותח טפח אמרינן ג"כ חבוט רמי".
וכתב המשנ"ב ס"ק י' "שיהיה מכוון כנגד וכו' – ר"ל החלל שבתחתון יהיה מכוון נגד רוחב הקנה העליון שיהיה ראוי להוריד העליון בנתיים כמו שביאר הרמ"א ולאפוקי אם היה קצר בשיעורו מן הקנה העליון".
וכתב הכה"ח בס"ק טו"ב "וכתב הר"ן דמוכח בגמרא דתרתי בעינן, שיהא בגגה טפח ושיהא באויר שבין התחתונות טפח, דאי לא אף על פי שיש בגגה טפח לא אמרינן חבוט רמי עכ"ל. והביא דבריו בית יוסף וכתב וכן נראה מדברי הרמב"ם פרק ה'. ויש אומרים דהוא הדין (זהו מדברי הר"ן בחידושיו) דאם יש בגג העליונות יותר מטפח שצריך שיהיה גם כן באויר שבין התחתונות באותו שיעור שיהיה ראוי ליכנס לשם, ולא נהירא דכל שיש בין התחתונות טפח סגי, וכן משמע בגמרא דקאמר אין ביניהם טפח ולא קאמר שיעור העליונות אלמא דלעולם בטפח סגי, וזהו שאמר דהיינו וכו', אבל הרמב"ם ושלחן ערוך סבירא להו כסברא ראשונה (ר"ל כיש אומרים) וזהו שאמרו והוא שיהיה מכוון וכו'. ביאורי הגר"א. וכן כתב כסף משנה פרק ה' הלכה כ"א לפרש כן דברי הרמב"ם כיש אומרים זה שכתב הר"ן יעו"ש. ועיין לקמן אות י"ט".
ובס"ק י"ט כתב "דהיינו שהוא ממש כנגד טפח האויר שבין התחתון שראוי להוריד העליון ביניהם. לבוש. וה"ר זלמן אות ז' כתב והוא שיהא רוחב האויר כרוחב העולה או יותר ממנו, אבל אם היה פחות ממנו, וכן אם העולה אינו מכוון ממש כנגד האויר שתחתיו בענין שאם היה יורד למטה כנגדו ממש היה מקצתו נוגע בסכך התחתון, אין אנו רואין אותו כאלו ירד למטה עכ"ד. ומיהו מה שכתב כרוחב העולה או יותר, זהו לפי יש אומרים שכתב שם כסף משנה בשם הר"ן, אבל לפי מה שכתב שם הכסף משנה הוא עצמו לפרש דברי הרמב"ם צריך להיות דוקא באויר כנגד העולה לא פחות ולא יותר יעו"ש. וכן כתב השלחן גבוה אות ח'. וכן משמע מדברי הלבוש הנז'".
כלומר אם יש פחות משלוש טפחים רואים כאלו זה אחד אמנם אם יש יותר נחלקו השו"ע ורמ"א לדעת השו"ע צריך שיהיה רחב לפחות טפח ואוויר כנגד מה שלמעלה ממנו ולדעת הרמ"א העיקר שלמטה יש טפח אף שלמעלה רחב יותר.
ב
כתב השו"ע סי' תרל"ב סעי' א' "סכך פסול, פוסל באמצע בד' טפחים; אבל פחות מד', כשרה, ומותר לישן תחתיו. מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל פחות מד' אמות, כשרה דאמרינן דופן עקומה, דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות, כשרה, ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים. בד"א, בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים; אבל בסוכה קטנה, שאין בה אלא ז' על ז', בין באמצע בין מן הצד, בג"ט פסולה, בפחות מג' כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור".
וכתב המשנ"ב ס"ק ד' "כאלו הכותל נעקם וכו' – משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפי' הכי בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן דופן עקומה בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה".
כתב הכה"ח בס"ק ז' "דאמרינן דופן עקומה וכו'. ואפילו אין הדופן אלא עשרה טפחים והגג גבוה ממנו הרבה אנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה. טור, ט"ז ס"ק א', אליה רבה אות ב'. אבל הר"ן כתב בשהדפנות מגיעות עד הסכך עסקינן אבל אין הדפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה יעו"ש. והביא דבריו בית יוסף. וכן כתב הב"ח דלענין הלכה יש להחמיר כדעת הר"ן דלא אמרינן דופן עקומה באויר כל עיקר לא באויר דמשך ולא באויר דגובה כיון שיצא מתורת לבוד עכ"ל. וכן הוא דעת מגן אברהם ס"ק א'. וכן כתב הריטב"א בחידושיו לסוכה לדף ד' ד"ה היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה אצטבא וכו' כדברי הר"ן ז"ל. וכתב המאמר מרדכי אות ב' דמר"ן ז"ל לא הזכיר כלום מזה בשלחן ערוך ונראה שדעתו להחמיר דמסתמיות דבריו מוכח טפי לאיסור מלהיתר עכ"ד".
כלומר שלדעת המשנ"ב נאמר דופן עקומה דווקא אם בין הדופן לסכך ישנם פחות מג' טפחים. ולדעת הכה"ח משמע שאפי פחות מג' טפחים יש להחמיר.
ועכ"פ לכה"ח לא אומרים ב' הלכות למשה מסיני ולמשנ"ב אומרים.
ג
ובאשל אברהם (בוטשאטש) סימן תרלב כתב וז"ל "ועיין בתשובות בשם הפנים מאירות ז"ל בסימן ס"א. כעת אין לפני שו"ת ההם לעיין בהם, וכנראה שכוונתו רק כשאין הדפנות מגיעות גם כן לגג העליון של השינדלין, וכגון באמצע חצר שיש ריחוק לכתלי הבית שמגיעין לגג מן כתלי הסוכה יותר מד' אמות. וכן ציור השני ששם בהבאר היטב בשם שו"ת הנ"ל, מיירי גם כן שהסוכה אצל כתלי הבית שלפניהם מה שקורים פיר לייבין כנהוג, ושם על פי הרוב אין מגיעים כתלי הבית להגג כלל. וגם בצדדים שלא במקום הפיר לייבין גם כן מצוי בהרבה בתים שאין נוגעים הכותלים להגג המשופע והוא רחוק ד' טפחים, רק עצים יוצאין מכותל לגג והם רחוקים זה מזה הרבה כמה אמות, ורק בכהאי גוונא הוא דלא שייך דופן עקומה לדיעה זו, מה שאין כן כשיש הגעה מכותל לגג בתוך ד' אמות מהסוכה, הגם שהגג גבוה הרבה ומופלג יותר מד' אמות בגובה מהסכך, על כל זה שייך בזה חביט רמי, והרי זה כאילו הוא בשווי עם הסוכה תוך ד' אמות, והרי הסוכה כשירה. וכן משמע שם לשון הפנים מאירות ז"ל שכשאין הדפנות מגיעות לגג דוקא איירי, ע"ש. וכן הוא כדי שלא לאפושי פלוגתא, והרי הט"ז ז"ל [ס"ק א] מכשיר גם כשאין מגיעות לשום גג, והגם שראוי להחמיר בכזה שהוא דאורייתא, על כל זה נראה ששייך חביט רמי לכולי עלמא בהנ"ל".
וכתב הבה"ל ד"ה הכותל נעקם "עיין מ"ב מש"כ משמע מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות וכו'. ועפ"ז פסק בת' פנים מאירות סי' ס"א בעושין סכך תחת הגג ע"י שמגלין קצת מהגג המכוסה ברעפים או שינדלי"ן והדפנות אינן נוגעין למעלה עד הסכך שצריך שיגלה מן הגג כ"כ עד שלא ישאר מכוסה ד"ט [כצ"ל] תוך חלל הדפנות דדופן עקומה לא שייך כיון דאין הדפנות מגיעות לשם ובהפסק אויר לא שייך דופן עקומה וצריך ליזהר בזה כי מצוי הוא. וכן פוסל שם מי שעושה סוכתו בחוץ ומצרף כותלים הבנויין תחת הגג של שינדלי"ן ואין הכותלים מגיעים להגג אפילו פחות מג"ט והגג בולט ד"ט אליבא דהר"ן אין לסוכה זו מחיצות וצריך ליזהר בזה".
וכן כתב בשדי חמד אס"ד מערכת סוכה סי' ב' אות ט"ז וז"ל "סוכה שאחת מדפנותיה מחיצות הבית וגג בולט למעלה גבוה מן הסכך, אפילו למ"ד דאף כשאין הדפנות מגיעות לסכך אמרינן דופן עקומה, הכא לא מהני וכו' וצריך שימלא האויר בסכך כשר עד כותל הבית – יקהיל שלמה סי' תרל"ב בשם הרב פני דוד פאלקין".
כלומר שאם הדפנות לא מגיעות לא אומרים גם גוד אסיק גם דופן עקומה וגם חבוט ורמי, אבל אם מגיע אומרים חבוט ורמי ודופן עקומה.
כתב בשו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן יב "נלענ"ד דהר"ן לשיטתיה אזל, דכתב בסוכה (דף רל"ז ע"ב) האי דנקיט פלוגתא דאין לבוד באמצע גבי מיעטו היינו לומר דלמ"ד אין לבוד באמצע כי אמרינן יש לבוד מן הצד דוקא כי מיעטו מצד הסכך, אבל מיעטו מצד הדופן לא, דלא תימא כיון דבפחות מד' אמות אמרינן דופן עקומה אפילו כי מיעטו מדופן הו"ל לבוד מן הצד קמ"ל דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי עכ"ל, וכיון שכן שפיר כ' הר"ן דבאינו מגיע לסכך לא אמרינן דופן עקומה דלא אמרינן גוד אסיק ודופן עקומה כי הדדי, כמו דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כהדדי.
ונ"ל ביאור דברי הר"ן לא בפשוטו, דאין הסוכה מתכשרת ע"י ב' הלכתות יחד לבוד ודופן עקומה אלא דכוונת הר"ן היכא דא"א לדון על אחד אלא מכח אידך, דהא למ"ד אין לבוד מאמצע א"א לדון על לבוד רק מכח דאמרינן דופן עקומה ונעשה אויר מהצד זהו לא אמרינן הלכה אחת מכח הלכה אחרת, וה"נ באין דפנות מגיעות לסכך דל"ש לדון דופן עקומה כיון דיש כאן אויר, אא"כ תדין תחילה גוד אסיק ומגיעות לסכך, ואזי שייך לדון דופן עקומה זהו לא אמרינן, אבל אם כל א' וא' שייך לדון לעצמו אמרינן ביה כמה הלכתות.
ולפ"ז יהיה ההלכה להר"ן אם פחות מד"א סכך פסול מצד הדופן ואח"כ ב' טפחים לאויר לדידן דיש לבוד באמצע ושייך לדון ביחוד בזה דופן עקומה וכן לבוד, אף דההכשר הסוכה רק ע"י שניהם מ"מ מהני, אבל בהיפוך אם לצד הדופן ב' טפחים אויר, ואח"כ פחות מד"א סכך פסול דא"א להתחיל לדון דופן עקומה רק אחר שדנת דין לבוד דאויר כסתום, זהו לא אמרינן, ותמוה בעיני שלא הובא מדבר זה ומסברת הר"ן הנ"ל לדינא וביותר דהא הטור וש"ע (סי' תר"ל ס"ט), היו דפנות גבוהים וכו' ואפילו אין מכוון ממש רק שיהיה בתוך ג' כנגדו וכו' והב"י כ' על הראשון אפילו גבוה הרבה דהוא מסוגיא סוכה (דף ט"ז) ועל השני אפילו אינו מכוון, מקורו ממתני' (דף י"ז) ובאמת כל חד וחד דין באפי נפשיה והטור והב"י הרכיבו שניהם, דבגבוה וגם אין מכוון ממש דשריא, ולפי הר"ן הנ"ל אינו כן, דהא א"א להתחיל לדון לבוד עד שנדון תחילה גוד אסיק וזה לא אמרינן להר"ן הנ"ל, ופלא בעיני על הב"י שלא הביא דברי הר"ן הנ"ל בדרך חולק עם הטור".
ובשו"ת ארץ צבי סי' מ"ח תלה הדבר במחלוקת אם אומרים ב' הלכות למשה מסיני לקולא
כתב בשו"ת שבט הלוי חלק א סימן קסז "ואי משום דברי הר"ן הנ"ל בשמעתא דלבוד באמצע, הנה י"ל עפ"י מש"כ למעלה, דלעולם אין לעשותו דופן באמת אלא כדי שלא לפסלו מטעם הרחיק הסכוך מן הדופן, משא"כ הל' גוד אסיק ולבוד במחיצות דנתקבל לעשותו מחיצה להשלים החסר מן הדופן וא"כ שפיר כתב הר"ן למ"ד אין לבוד באמצע דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כיון דלפי האמת הוא באמצע גם אם נימא דו"ע לא נעשה מן הצד כמו דלא בטל תורת סכך משום דו"ע כנזכר לעיל, ושו"ר כעין סברתי בדברי הר"ן בחי' שפת אמת כאן יע"ש. וא"כ עדיין אין לנו הכרח מדברי הר"ן דלא נימא לבוד ודופן עקומה כגון אם פחות מג' מפסיק בין דופן לסכך או אם הרחיק פחות מג' מדופן כאשר עלה ע"ד הגאון מחצית השקל, דדברי הר"ן הנ"ל דוקא למ"ד אין לבוד באמצע כנ"ל.
וכה ראיתי בספר בכורי יעקב תחלת סימן תרל"ב שכתב כדברינו דיש הבדל בין נדון של דופן שאינו מגיע לסכך לנדון המרוחק רק פחות מג' דנחשב מחיצה באמת ואמרינן גם דופן עקומה, אלא דלא עמד כלל על שלשה דבורי הר"ן שצריך לפי זה להשוות אותם בעזה"י וכמש"כ".
כתב בשו"ת אור לציון חלק ד פרק כו שאלה ד' "שאלה. מי שיש לו מרפסת גדולה, ומחיצת הבית היא אחת משלש דפנות הסוכה, ויש מעליה מרפסת המכסה אותה פחות מארבע אמות, האם יכול לסכך במקום הגלוי, ולצרף את מחיצת הבית מדין דופן עקומה.
תשובה. יש להמנע מלסמוך באופן זה על מחיצת הבית מדין דופן עקומה, אלא רק כשהסכך והגג באותו גובה".
ובהערות כתב "בשו"ע בסימן תרל"ב סעיף א' מבואר שבסוכה גדולה אין פוסל סכך פסול אלא בארבע אמות, אבל פחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה, אלא שאין ישנים תחתיו כל שיש בו ד' טפחים. ויש לדון אם הדופן עקומה אינה באותו גובה של הסכך, האם גם כן אמרינן דופן עקומה וכשרה. ולכאורה כיון שכדי לומר דופן עקומה, יש לנו לומר קודם לכן חבוט רמי ואח"כ דופן עקומה, יש לתלות דבר זה בנידון אי אמרינן תרי הלכתא יחד, וכמו שנתבאר באורך לעיל בבאורים לתשובה הקודמת לענין דופן עקומה ולבוד, ודופן עקומה וגוד אסיק, ושם נתבאר ששתי הלכות בדופן לא אמרינן, אבל ב' הלכות נפרדות אמרינן, ע"ש. ולפי זה היה נראה בנידון דידן שאפשר לומר חבוט רמי ודופן עקומה, וכמו דאמרינן חבוט ולבוד, ולבוד וגוד אסיק כמבואר שם. אולם דבר זה שנוי במחלוקת הפוסקים. ויש הסוברים דלא אמרינן דופן עקומה אלא באותו גובה של הסכך, ולא נמוך יותר או גבוה יותר. וראה בשדי חמד מערכת סוכה סימן ב' אות ט"ז שהביא פוסקים שאסרו בזה, ע"ש. וראה גם בשו"ת פנים מאירות ח"א סימן ס"א ובשו"ת ארץ צבי סימן מ"ח, ע"ש. ועל כן יש להמנע מזה, ואין לעשות דופן עקומה אלא באותו גובה של הסכך, אבל לא כשהוא גבוה או נמוך יותר".
העולה למעשה
יש להשים ניילון עד הדופן – כדי שנוכל להחשיב כדופן הסוכה – ואז ניתן להשתמש בה.
בברכה המרכז העולמי למענה הלכתי שע"י דרכי הוראה