שאלה
האם אדם שלא קיבל עליו תענית יחיד וצם או שצם עד חצות עולה לו לתענית?
תשובה
תענית ביום רגיל – יש לקבלו במנחה לא קיבלו במנחה יכול לקבלו אחר כך כל עוד שלא יצאו כוכבים.
תענית בעשרת ימי תשובה – אם רגיל להתענות כל שנה ביום מסוים טוב שיקבל את התענית מבעוד יום אם לא קיבל חל עליו התענית גם בלא קבלה וטוב שישלימה כדי שיוכל להגיד עננו.
וה"ה לכל יום בשנה שרגיל להתענות בו.
קיבל עליו תענית סתם צריך להשלימה.
מקורות
כתב השולחן ערוך סימן תקסב סעי' ה' "כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית", ובסעי' ו' כתב "אימתי מקבלו, בתפלת המנחה אומר בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו, קודם שיעקור רגליו: הריני בתענית יחיד מחר יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת; ואם לא הוציא בפיו, אם הרהר בלבו שהוא מקבל תענית למחר, הוי קבלה, והוא שיהרהר כן בשעת תפלת המנחה".
כתב השו"ע סי' תקס"ב סעי' ב' "יש אומרים שמי שרגיל להתענות עשרת ימי תשובה, כיון שאין רגילות לקבלם בתפלה, א"צ להתענות עד צאת הכוכבים אלא עד שיצא מבית הכנסת". וביאר המשנה ברורה ס"ק ט' "שמקובלים ועומדים מכח מנהגם וגם התענית הוא רק לצעורי בעלמא משום תשובה שיתכפרו עונותיו ולפ"ז אותן הנוהגין להתענות לעולם יום א' של סליחות וער"ה א"צ קבלה והשלמה כיון שמקובלים מכח מנהגם", וכתב הכה"ח סי' תקפ"א ס"ק ס"ג שיותר נכון לקבל עליו את התענית ולהשלימה כדי שיוכל לומר עננו
וכתב הרמ"א "וכן מי שאינו מתענה כל עשרת ימי תשובה, רק מתענה יום או יומים, בעי קבלה והשלמה ונראה לי דדוקא בסתם, אבל אם התנה שלא להשלים, הרשות בידו דלא עדיף משאר תענית". וכתב הביאור הלכה ד"ה שרגיל "וע"כ מיירי דאותו יום לא היה קבוע אצלו תמיד דאם היה קבוע א"צ קבלה כמש"כ המ"א בסק"ד". וכ"כ הכה"ח בס"ק י"א. וראה בבה"ל שם אם היה מנהג באותו מקום להתענות אם צריך לקבל עליו.
העולה
תענית ביום רגיל – יש לקבלו במנחה לא קיבלו במנחה יכול לקבלו אחר כך כל עוד שלא יצאו כוכבים.
תענית בעשרת ימי תשובה – אם רגיל להתענות כל שנה ביום מסוים טוב שיקבל את התענית מבעוד יום אם לא קיבל חל עליו התענית גם בלא קבלה וטוב שישלימה כדי שיוכל להגיד עננו.
וה"ה לכל יום בשנה שרגיל להתענות בו.
קיבל עליו תענית סתם צריך להשלימה.