שאלה

מה הדין אם לא אמר אתה חוננתנו בתפילה ואמר ברוך המבדיל. ובהבדלה שכח וטעם אחרי בורא פרי הגפן. האם דינו כמי שאמר אתה חוננתנו שמבדיל על יין חדש או שדינו שצריך לחזור להתפלל ?

תשובה

אם שכח ולא אמר הבדלה בתפילה ואמר ברוך המבדיל וטעם קודם שהבדיל חוזר ומתפלל.
אם שכח ולא אמר הבדלה בתפילה ואמר ברוך המבדיל ועשה מלאכה קודם שהבדיל אינו חוזר ומתפלל אלא יעשה הבדלה על הכוס.

מקורות

הגמ' בברכות ל"ג ע"ב הסיקה שיש להבדיל הן בתפילה והן על הכוס ושאולת הגמ' "בעא מיניה רב חסדא מרב ששת: טעה בזו ובזו מהו? – אמר ליה: טעה בזו ובזו – חוזר לראש. אמר ליה רבינא לרבא: הלכתא מאי? – אמר ליה: כי קידוש, מה קידוש אף על גב דמקדש בצלותא מקדש אכסא, אף הבדלה נמי – אף על גב דמבדיל בצלותא מבדיל אכסא".
וכתב הב"י בסי' רצ"ד "ופירשו הרא"ש (סי' יד) וה"ר יונה (כג: ד"ה טעה) כגון שאכל קודם שהבדיל אף על גב דקיימא לן (פסחים קה סוע"ב) טעם מבדיל מכל מקום באיסור אכל ומשום הכי חוזר לראש ולא ראיתי להרמב"ם שהזכיר דין זה ולא ידעתי למה".
ולכן כתב השו"ע סי' רצ"ד סעי' א' "אומרים הבדלה בחונן הדעת, ואם טעה ולא הבדיל משלים תפלתו ואינו חוזר, מפני שצריך להבדיל על הכוס. ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהבדיל בתפלה".
כתב המשנ"ב ס"ק ד' "ואם טעם וכו' – ואף על גב דקי"ל בסימן רצ"ט ס"ה דאם טעה ואכל קודם הבדלה יכול להבדיל אח"כ מ"מ כאן דטעה גם בתפלה קנסינן ליה וצריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה".
וראה בבה"ל ד"ה ואם טעם "עיין בא"ר ובחדושי רע"א שהביאו בשם הרשב"א דה"ה אם עשה מלאכה אז קודם הבדלה [והיינו בשלא אמר המבדיל מתחלה] ובספר קובץ על הרמב"ם מפקפק בדין זה של הרשב"א למעשה והביאו בפתחי תשובה ע"ש והיינו מפני שהרמב"ם לא הביא דין זה של הטוש"ע כלל ומשמע דלא מפרש כן את מה שאמר הגמרא דטעה בזו ובזו כמו שמפרשי הרשב"א והרא"ש ותר"י [וכן מפירוש רש"י משמע דלא מפרש כן וכן בספר אור זרוע פירש בו פירוש אחר ע"ש דהיינו שטעה בהבדלה גופא] וע"כ לענין מלאכה עכ"פ אין להחמיר בדיעבד לחזור ולהתפלל מאחר שלא הוזכר בהדיא בתר"י והרא"ש ויש לסמוך בזה על הרמב"ם".
וכתב הכה"ח בס"ק ח' "או שעשה מלאכה קודם שהבדיל (חידושי רשב"א פרק אין עומדין), מיהו אם אמר המבדיל וכו' כמ"ש סוף סימן רצ"ט אין צריך לחזור ולהבדיל בתפלה. אליה רבה אות ה', משבצות זהב אות ב', רבינו זלמן אות ג'. אמנם בקובץ על הרמב"ם הלכות תפלה פרק יו"ד כתב מדלא הזכירוהו הפוסקים משמע דלא סבירא להו ובזה יש לסמוך על הרמב"ם שהשמיט הך דינא יעו"ש, ולע"ד יש לתת קצת טעם לזה דמלאכה לא שייך לתפלה דיכול לומר המבדיל בלא ברכה ולעשות מלאכה כלקמן סימן רצ"ט, מה שאין כן באכילה. פתחי תשובה".
אמר המבדיל
וכתב שו"ע הרב סעי' ג' "אם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפלתו ולא יחזור בשביל ההבדלה הואיל וצריך עדיין לאמרה על הכוס ויהיה יוצא ידי חובתו רק שיזהר מלעשות שום מלאכה קודם שיבדיל על הכוס או יאמר אחר תפלה המבדיל בין קודש לחול בלא ברכה ויעשה מלאכה כמו שיתבאר בסי' רצ"ט.
ואם שכח (ועשה מלאכה באיסור או) טעם מאומה קודם שיבדיל על הכוס צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה וגם על הכוס שאינו יוצא בהבדלה שעל הכוס בלבדה הואיל ואינה כהוגן שטעם (או עשה מלאכה) קודם לה". כלומר שאם אמר המבדיל בין קודש לחול לפני שעשה מלאכה שוב לא קונסים אותו לחזור על התפילה ואין להוכיח דאיירי גם לענין טעם דהרי זה לא מועיל לזה ובפרט לפי מה שהבאנו לעיל בשם הבה"ל וראה עוד בדברי הכה"ח.
וכביארנו מצינו דס"ל לפמ"ג בספרו ראש יוסף מסכת ברכות דף לג עמוד א חלק וכתב "גמרא טעה בזו ובזו חוזר לראש עיין רצ"ד היינו אכל קודם הבדלה או עשה מלאכה קודם אלא דאם אמר המבדיל כך בלא כוס ועשה מלאכה אין חוזר רק מבדיל על הכוס אבל אכל חוזר לראש עיין מ"א רצ"ט", והביא בספרו פמ"ג סי' רצ"ד משב"ז ס"ק ב', והטעם לכך הוא דהרי זה קנס חז"ל והם קנסו היכא שטעה בשניהם והרי המבדיל אל מועיל לאכילה רק למאלכה וא"כ לענין זה נחשב כטעה בזו ובזו.
[ ומה שכתבנו שאמירת המבדיל מועילה רק לענין מלאכה כן מבואר בשו"ע סי' רצ"ט סעי' י', וראה במשנ"ב ס"ק ל"ו, ובכה"ח ס"ק ז"ן].
וכן כתב בשולחן שלמה (סימן רצד אות ב) כתב: "ולא מהני אם אמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' קודם שטעם, משום דאמירת 'המבדיל' מהני רק לענין היתר מלאכה". וכן הובא בשם הגרש"ז בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק נט הערה פד).
העולה
אם שכח ולא אמר הבדלה בתפילה ואמר ברוך המבדיל וטעם קודם שהבדיל חוזר ומתפלל.
אם שכח ולא אמר הבדלה בתפילה ואמר ברוך המבדיל ועשה מלאכה קודם שהבדיל אינו חוזר ומתפלל אלא יעשה הבדלה על הכוס.