שאלה
אשה שצריכה לטבול בצאת הצום (יום ראשון בלילה ), האם מותר לה לעשות כל הכנות יום ראשון אחרי חצות לצורך מצווה ?
תשובה
לגבי גזיזת ציפורנים יכולה לעשות היום, לא עשתה או שחוששת שיגדל לה יכולה לגזור גם בתשעה באב.
שאר הכנות שעשוה יכולה לעשות בתשעה באב.
רחיצה וחפיפה תעשה במוצאי תשעה באב.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ג' "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס",
וכתב הט"ז בס"ק י"ג "נראה דה"ה נטילת ציפרנים דאסור בשבוע זו אבל קודם לזה מותר אפי' לפי מה שנהגו איסור בתספורת מן י"ז בתמוז כמ"ש רמ"א בס"ד מ"מ נטילת צפרנים קיל מזה כמ"ש לענין אבל בי"ד סי' ש"ץ דמותר במקום מצוה גבי אבל ה"נ כאן אין להחמיר בו בחומרת המנהג כנלע"ד".
אמנם המג"א בס"ק י"א כתב "לספר. שמעתי שיש אוסרין ליטול צפרנים כמו באבל ונ"ל דל"ד דזה הוי כמו צנעה ובאבילות דצנעה ט"ב קיל מאבל כמ"ש התו' פ' החולץ עמ"ש סי' תקנ"ד ס"ב ולכבוד שבת פשיטא דשרי כמ"ש ס"ג וכ"ש לצורך טבילה".
וכתב המשנה ברורה סימן תקנא ס"ק כ' "ולענין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל תשעה באב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]", וביאר בשער הציון ס"ק כז "הט"ז סעיף קטן י"ג אוסר (דווקא בשבוע שחל בו), והמגן אברהם בסעיף זה מתיר", וראה בפמ"ג א"א ס"ק י"א.
והנה אשה שצריכה ליטול לצורך טבילתה במוצאי תשעה באב נראה לדמות לדין אבל כתב הבא"ח ש"ר דברים סעיף י"ג "ובסה"ק מקבציאל כתבתי אם הצפרניים עודפים על הבשר מותר ליטול אפילו בשבוע שחל בו ט"ב, מפני שיש חיוב גדול ע"פ הסוד ליטלם, וכמ"ש ז"ל בעץ חיים שער פרצופי זו"ן פרק א' וז"ל מה שעודף מן הצפורן ויוצא לחוץ מכנגד הבשר זה צריך לחתוך דשם נתלים החיצונים ויונקים בתכלית, לכן עונש המגדל צפרניים קשה מאד עכ"ל, לכן אם הם עודפים ויוצאים לחוץ מותר לקצצם אפילו בערב ט"ב, ועוד אמינא ולא מסתפינא דאם נזדמן לו אבלות של שלשים שלא היה יכול לקוץ בערב ט"ב, והגיע זמן קציצתם ביום ט"ב, שמותר לו לקוץ אותם ביום ט"ב ולא ימתין עד אחר ט"ב כדי שלא יתן שליטה לחיצונים לינק יותר, בפרט יום זה שיש להם תגבורת בו, ועיין מג"א סי' תקנ"א סע"ק י"א ותקנ"ד ס"ק ד' דבאבילות דצנעה ט"ב קיל מאבל ועיין אשל אברהם על כן יקוץ בצנעה".
והוסיף הכה"ח בס"ק מ"ט " ונראה אם אפשר יש לחתוך אותם בידיו או בשיניו משום דזה אפילו בתוך ז' אבילות מותר כמ"ש ביורה דעה סימן ש"ץ סעיף ז' יעו"ש". אמנם דעת מרן הרב במאמר מרדכי שלא צריך לגזוז בשינוי.
ולמעשה כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "אשה לצורך טבילתה מותרת לגזור ציפורניה גם בתשעה באב".
טבילה בתשעה באב
כתב השו"ע סי' תקנ"ד סעי' ח' "טבילה של מצוה בזמנה, מותרת; אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה, הילכך לא תטבול בו; וכן נהגו" וכתב המשנ"ב ס"ק י"ז "ר"ל שנהגו הנשים לישב על טיפת דם שבעה נקיים דוקא ממילא אין הטבילה בזמנה ולמה תטבול דהרי מצות עונה לא יוכל לקיים בתשעה באב".
רחיצה לטבילה במוצאי תשעה באב
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ט"ז "יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ט"ב. הגה: ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל); ואפי' אם טובלת ליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב ט"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י'".
וכתב המשנ"ב ס"ק י"ח "לא תטבול בו – אלא תרחוץ ותחוף ערב ט"ב ולמוצאי ט"ב חופפת מעט קודם הטבילה דבעינן סמוך לחפיפה טבילה",
וכתב הכה"ח בס"ק קצ"ג "ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת. אפילו בחמין. דרשות מהרי"ל הלכות תשעה באב, דרך החיים אות ז'. וכן משמע מדברי חיי אדם כלל קל"ג אות י"ט וקיצור שלחן ערוך סימן קכ"ב אות י"ב שכתבו נדה רוחצת וטובלת כדרכה, ור"ל כדרכה בכל השנה דאם היה המנהג לרחוץ ולטבול בחמין גם באלו הימים כן".וראה בס"ק קצ"ה
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "אשה הטובלת במוצאי תשעה באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אפילו במים חמים, ותחפוף שנית במוצאי תשעה באב ותטבול".
אמנם כאן שיש הפרש בימים הרבה תרחוץ במוצאי תשעה באב.
העולה
לגבי גזיזת ציפורנים יכול לעשות היום, לא עשתה או שחוששת שיגדל לה יכולה לגזור גם בתשעה באב.
שאר הכנות שעשוה יכולה לעשות בתשעה באב.
רחיצה וחפיפה תעשה במוצאי תשעה באב.