שאלה
מי שלומד מגילת איכה בתשעה באב ויש לו שאלות על הפסוק או על רש"י בזמן שלומד האם מותר לו לכתוב את השאלות בעט/בעיפרון על הדף או במחשב?
תשובה
אע"פ שמותר ללמוד בדברים הרעים ולקורא פירוש עליהם, מכל מקום אין לעיין בהם לעומק אמנם אם יש לו שאלה יכול לכתוב. ולעיין אחרי תשעה באב
ואדם שיתבטל אם לא יוכל להעמיק יש להקל לו להעמיק גם בדברים הרעים.
מקורות
כתב הב"י סי' תקנ"ד "ב כתב הכל בו (סי' סב כו.) קורא הוא בקינות ובאיכה ובדברים הרעים שבירמיה ובמדרש איכה רבתי כדי להזכיר חורבן בית המקדש. כתב ה"ר יצחק (סמ"ק סי' צו עמ' סא אות רט) ובפרק אלו מגלחין וכיוצא בהן וה"ר פרץ כתב ובפירוש איכה אבל לא בפירוש איוב משום דהוי עמוק טפי ואמרינן קורין דוקא אבל לענין סברא אסור עכ"ל: ובתשובת מהרי"ל (סי' רא) כתוב ללמוד בתשעה באב פירוש ירמיה ואיוב לא ידעתי במה נסתפק אדוני לחלק בין הפירוש והקריאה אטו בשופטני עסקינן שאינם מבינים מה שמוציאין מפיהם ואי משום שיש בו עיון מכל שכן דעדיף דהא רבי מאיר מתיר אפילו אינו תוכחה לקרות ולשנות במקום שאינו רגיל ואף על גב דקיי"ל כרבי יהודה מכל מקום חזינן דכל מה דמצטער ללמדו ומתקשה טפי עדיף וללמוד בפרק אלו מגלחין התיר גם כן באותה תשובה אף על גב דלאו עניינא דט"ב הוא דאם איתא דהוי ביה שום שמחה לא היו מתירים לאבל לקרות בו וגם התירו פרק אלו מגלחין סתמא אף על פי שיש בו כמה דינין ממנודה ומוחרם הכל לא חשיב שמחה ועוד דחשיב נמי תוכחה כמו איוב באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו (קהלת ז ב) ודאי לישא וליתן לפניו דמפרסמי מילתא טובא אפשר דאסור כדמפרש הרא"ש באבל (מו"ק פ"ג סי' לז) עד כאן".
וכתב השו"ע בסעי' ב' "ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין, וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב".
וכתב המשנ"ב בס"ק ד' "אבל לישא וליתן בהלכה בודאי אסור [מ"א בשם מהרי"ל] וכעין זה כתב ג"כ הט"ז דאפילו במקום דמותר ללמוד היינו שילמוד בפשוטן של דברים אבל לא דרך פלפול. ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו". וכ"כ הכה"ח
וכתב עוד בס"ק י"ד "ופירוש איוב. מיהו בארחות חיים הלכות תשעה באב כתב משם ה"ר פרץ דוקא פירוש איכה אבל לא בפירוש איוב משום דהוי עמוק טפי יעו"ש. וכן הוא בבית יוסף בשם הכלבו. והביא דבריו היפה ללב חלק ב' אות ב' וכתב והוא מילתא דמסתבר כמדובר".
וכתב השו"ע בסעי' ג' שאין ללמוד אפי' בהרהור וכתב על זה הכה"ח בס"ק טו"ב "אף על גב דהרהור לאו כדיבור דמי בכמה ענינים, שאני הכא דעיקר טעמא משום שמחה ובהרהור איכא שמחה. תשובת מהרי"ל שם. ונראה לי דמהאי טעמא אסור ללמוד איזו דרוש או קושיא ותירוץ אפילו בדברים הרעים מפני ששמחה היא לו, וגם אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו כמ"ש ביורה דעה סימן שפ"ד סעיף א' דהוראה הוי כהרהור כמ"ש לעיל סוף סימן פ"ה. מגן אברהם ס"ק ה', אליה רבה אות ד' ואות ה', יד אהרן בהגהות בית יוסף, אשל אברהם אות ה', חיי אדם כלל קל"ה אות א', משנה ברורה אות ה'. ועיין לעיל סימן תקנ"ג אות טו"ב".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים " ואף באלו שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין בהם איזה קושיא ותירוץ או דרוש, כי משמחים את הלב. וכל מה שמותר האדם ללמוד בעצמו – מותר ללמוד גם עם הילדים".
אולם אם יש חשש שיתבטל כתב באור לציון ח"ג פכ"ט הערה א' כתב "והנה בב"י שם הביא דברי רבינו פרץ, שפירוש איוב אסור ללמוד, משום שהוא עמיק טפי, ואמרינן קורין דוקא, אבל לענין סברא אסור. והוסיף שמהרי"ל התיר אף פירוש איוב, דאטו בשופטני עסקינן שאינם מבינים מה שמוציאין מפיהם, ואי משום שיש בו עיון, מכל שכן דעדיף, דכל מה דמצטער ללומדו ומתקשה טפי עדיף, ולישא וליתן לפניו דמפרסמי מילתא טובא אפשר דאסור. ובשו"ע שם סעיף ב' פסק מרן כמהרי"ל שמותר ללמוד פירוש איוב. ובמג"א ס"ק ה' כתב שאסור ללמוד איזו דרוש או קושיא ותירוץ. אפילו בדברים הרעים. וראה גם בט"ז שם ס"ק ב' ובפרמ"ג א"א ס"ק ה' מש"כ בזה. וראה באליה רבה ס"ק ד' ובמאמר מרדכי אות א' מש"כ על דברי המג"א. ולמעשה נראה שלענין לימוד הדברים המותרים בעיון ובעמקות אף שלכתחילה אין ללמוד בעמקות, מכל מקום מי שמחמת זה יתבטל לגמרי מלימודו ולא ילמד, לא ימנע מחמת כן, וילמד דברים אלו בעיון ובעמקות".
העולה
אע"פ שמותר ללמוד בדברים הרעם ולקורא פירוש עליהם מכל מקום אין לעיין בהם לעומק אמנם אם יש לו שאלה יכול לכתוב. ולעיין אחרי תשעה באב
ואדם שיתבטל אם לא יוכל להעמיק יש להקל לו להעמיק גם בדברים הרעים.