שאלה
שאלה מתי מותר לאכול היום (שישי) בשר ? האם רק בסעודת השבת ?
תשובה
בערב שבת הנוהגים לטעום את התבשלים יכולים גם בערב שבת זו כדי לדעת אם המאכל יצא טוב או לא
בשבת מותר אפי' בסעודה שלישית וכסעודת שלמה המלך.
מקורות
כתב בשער הכוונות (דף ס"ב ע"א), פרי עץ חיים (שער י"ח פ"ג), וז"ל: "יום ו' צריך לטעום מכל מאכל, בסוד 'טועמיה חיים זכו', האמור בתפילת מוסף".
כתב הכה"ח בסי' ר"נ ס"ק ח' "נהגו אנשי מעשה לטעום התבשילין בערב שבת כדי לתקנם כהוגן ויהיו נאכלים לתאוה, וכן מצאתי בשם הירושלמי טועמיה חיים זכו מצוה לטעום קודם השבת תבשילין של שבת לכבוד השבת. מטה משה סימן ת"ח, שיירי כנסת הגדולה אות ב'. וכן כתב בשער הכוונות דף ס"ב ע"א, פרי עץ חיים שער י"ח פרק ג', מגן אברהם ס"ק א'".
וכתב המשנ"ב בס"ק ב' "מצוה לטעום מכל תבשיל בע"ש כדי לתקנן יפה כהוגן ועיין בספר שלחן שלמה דהטעימה בשבת מכל מין בודאי היא מצוה ורמז לזה טועמיה חיים זכו", וראה בחיודש שהובא בשער הציון ס"ק ח' "ובשולחן שלמה משמע דעצם הטעימה היא מצוה".
וע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"א פ"א סעי' כ"ב "מצוה לטעום מכל התבשילים בערב שבת, ורמז לדבר: "טועמיה חיים זכו". והטעם – כדי לתקנם אם חסר בהם תבלין וכדו'. ויש סוברים שהבעל דווקא הוא שצריך לטעום את התבשילים, ויש בזה ענין על פי הסוד. ומעבר לכך יש בזה גם משום שלום בית, שהרי אם לא יטעם לפני כניסת השבת ויימצא שלא לפי טעמו, יוכל לתקן את טעמו של המאכל וכך לא יצטרך להעיר לאשתו ולא יבואו לידי מריבה בשבת".
ערב שבת חזון
ולגבי טעימה בערב שבת חזון כתב בשו"ת התעוררות תשובה ח"ב סי' קס"ט שלטעום ולפלוט מותר לכו"ע אבל אם אינו מרגיש את הטעם אם יכול לבלוע פחות מכשיעור כתב שהדבר תלוי אם נוהג שלא לאכול בשר בימים אלו בסעודת מצווה אז אסור לו משמע שאם נוהג מותר לו לאכול בשר עכ"פ פחות מכשיעור
אולם במקור חיים סי' תקנ"א סעי' ט' לבעל החוות יאיר כתב שיכול לטעום בערב שבת זו כיון שהוא מצווה.
וכן כתב מרן הרב שם בסעי' כ"ה "הנוהגים לטעום מהתבשילים בערב שבת – מותרים לטעום גם בערב שבת שקודם תשעה באב".
וכן כתב באו"ל ח"ג סי' כ"ו שא' ד' "והרגיל בטעימת התבשיל בכל ערב שבת, רשאי לטעום גם מתבשילי הבשר בערב שבת חזון", וביאר "ואין בכך חשש, שאין זה אלא משום טועמיה חיים זכו, כמבואר בשער הכוונות דף ס"ב, ע"ש".
וכן דעת הגר"ש וואזנר (קובץ מבית לוי חי"ג עמ' מט), וביאר שאין בטעימה זו משום אכילה של שמחה. והוסיף, שהיתר זה יהיה גם כשמכינים תבשילים לסעודת מצוה בתשעת הימים, שאם צריך לטעום התבשילים כדי לדעת טעמם, מותר הדבר כפי הצורך, משום שזה לא אכילה של שמחה.
אכילת בשר בשבת ובסעודת שלישית
הגמ' בעירובין (מ ע"ב) אומרת "תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת, אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו, אפילו כסעודת שלמה בשעתו".
וכתב השו"ע סי' תקנ"ב סעי' י' "אם חל תשעה באב באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת, אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו. (מיהו צריך להפסיק מבעוד יום)".
כתב המג"א ס"ק י"א " אוכל בשר. ואסור למנוע ממנו אף על גב דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עבירה היא (טור) וקשה דבי"ד סי' שמ"א ס"ה בהג"ה כ' דאונן בשבת אוכל בשר אם ירצה וי"ל דהטעם דאונן אינו אוכל בשר אינו משום אבילות אלא משום כבוד המת עיין בב"י סי' ע"א בשם הירושלמי".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ג "אוכל בשר – ואסור למנוע ממנו אף על גב דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עבירה היא".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פרק כ"ח סעי' ו' "כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין, ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום לפני בין השמשות עם השקיעה".
ב
וכתב המגן אברהם בס"ק י"ד "ומ"מ ישב בדאבת נפש שלא ינהוג בשמחה (רוקח וש"ל) ולכן לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה כנ"ל".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ"ג "והנה אף דכתב המחבר כסעודת שלמה מ"מ ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולכן לא ישב בסעודת חברים [מ"א] בספר בכור שור חולק ע"ז ודעתו דמי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חבריו ומיודעיו ומונע בשבת זו הו"ל כאבלות פרהסיא. ולכו"ע מותר לאכול עם ב"ב ויכול לברך בזימון כיון שהוא שבת [א"ר]". וכ"כ הכה"ח בס"ק נ"ב.
העולה
בערב שבת הנוהגים לטעום את התבשלים יכולים גם בערב שבת זו כדי לדעת אם המאכל יצא טוב או לא
בשבת מותר אפי' בסעודה שלישית וכסעודת שלמה המלך.