שאלה
משפחה שצריכה לטוס בצאת הצום – האם יהיה מותר לעשות כביסה ולהתרחץ מיד בצאת הצום?
תשובה
כיון שיש לו טיסה במוצאי תשעה באב הוי כמי שהשעה דוחקת לו שיכול לסמוך על מרן ומור"ם בסי' תקנ"א ולהתרחץ ולכבס במוצאי שתעה באב ובפרט אם מזיע.
מקורות
רחיצת גדולים וכיבוס במוצאי תשעה באב
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ד' "לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד", וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ז "מיד – ועיין לקמן סימן תקנ"ח באחרונים דמצד מנהגא יש ליזהר בזה ביום עשירי עד חצות היום". וכ"כ הכה"ח בס"ק ע"ו.
ב
וכתב השו"ע סי' תקנ"ח סעי' א' "בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. הגה: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני)".
וכתב המשנ"ב בס"ק ג' "עד חצות היום – וה"ה שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' "ושלא לאכול בשר – הוא הדין שאסור לרחוץ ולספר ולכבס. רש"ל בתשובה סימן צ"ב, ב"ח, מגן אברהם שם, אליה רבה סימן תקנ"ט אות ל"א, מחזיק ברכה אות א'. ומה שכתב לאסור ברחיצה היינו במרחץ, אבל רחיצה האסורה בתשעה באב מותרת כמבואר בתשובת רש"ל הנזכרת. וכן כתב כנסת הגדולה בהגהות הטור, עולת שבת, חיי אדם שם, משנה ברורה אות ג'".
וכתב בס"ק י' על דברי הרמ"א "ויש מחמירין עד חצות וכו'. ומשמע דסברא ראשונה מחמיר כל היום, רק שמור"ם ז"ל כתב דיש שאין מחמירין אלא עד חצות ולא יותר. וכן כתב אליה רבה אות ב'. ולדינא משמע מב"ח להחמיר כל היום, וכן ראוי לעשות כן לתלמידי חכמים ופרושין. אליה רבה שם. וכן כתב המחזיק ברכה אות ב' דיראי ה' נהגו להחמיר כל היום כולו. והביא דבריהם השערי תשובה אות ב'".
וכתב עוד הבה"ל ד"ה "עד חצות היום – עיין במ"ב דה"ה לענין רחיצה במרחץ ותספורת כ"כ האחרונים בשם רש"ל ובמאמ"ר כתב דמסתימת מרן ומור"ם כאן וכן ממ"ש לעיל סימן תקנ"א ס"ד משמע דאף ממנהג כשר לא אסור אלא בבשר ויין אבל לענין רחיצה ותספורת לא החמירו ומצאתי להרב השיורי שהתיר ג"כ עכ"ל ומ"מ קשה להקל בזה שכמה אחרוני זמנינו העתיקו ד"ז למעשה".
רחיצה
ראה באשל אברהם (בוטשאטש) סימן תקנח שכתב "פעם אחת נסעתי עם בעל המחבר ספר הקדוש קדושת לוי נ"י. ובמוצאי תשעה באב נתנו לי לברך שהחיינו והוליכוני לרחוץ בבריכה בלילה קודם קדוש לבנה ולא עלה בלבי ספק להרהר אחר אנשים חשובים שהיו עמו. וכעת ראיתי בשו"ת מוהרש"ל עליו השלום סימן צ"ב ודבריו משמע שלא יתכן כן. מלבד הרחיצה שכתב גם המג"א עליו השלום למנוע, גם ברכת שהחיינו נכון למנוע להטעם שכתב שם בתשובה ללמוד מהימים שמראש חודש עד תשעה באב. אך בחל תשעה באב ביום חמישי כתב המג"א עליו השלום להקל, ובלילה אין מפורש להיתר".
ומצאתי שכתב בתשובות והנהגות כרך ב סימן רס "נשאלתי לענין מה שהאחרונים הביאו שנוהגין איסור גם בתספורת ורחיצה וכיבוס עד חצות ביום עשירי, אם איסור רחיצה הוא גם במקלחת בצונן, ולע"ד נראה כשנדייק בלשון המ"ב ובבה"ל מפורש דמיירי במרחץ, והיינו כשמתרחץ בזיעה שיש בזה תענוג, אבל בבית כשמתרחץ במקלחת להעביר הזיעה והלכלוך לא דמי כלל לבשר ויין ולא נהגו לאסור. (ועיין בבאר היטב שם שמתיר לרחוץ ידיו דוקא "שהאיסור דוקא ברחיצה גמורה במרחץ", ולדברינו במרחץ היינו בחמין להנאה דומיא דבשר ויין ולא להעביר זיעה).
ואף דבשבוע שחל בו ת"ב הלוא נהגו לאסור רחיצת כל גופו בצונן וכ"ש במקלחת וסבון, אבל כאן במוצאי ת"ב הוסיפו לחומרא בעלמא וכמבואר בביאור הגר"א, ותענוגים דוקא הוסיפו לאסור כעין בשר, והוא הדין כל האסור מדינא דגמרא בשבוע שחל בו ת"ב כמו תספורת וכיבוס, אבל רחיצה אף בשבוע שחל בו ת"ב הוא רק חומרא, ואין כאן מקום להחמיר במוצאי ת"ב, ורק במרחץ מצינו שנהגו איסור ואין להוסיף עלה ברחיצה בצונן ואפילו בסבון להעביר הזוהמא כשעיקר הכוונה להסיר הלכלוך וזיעה, ובפרט שבעיקר איסור רחיצה בחמין במוצאי ת"ב כבר נחלקו הפוסקים שיש מתירים כמובא בביה"ל אלא שכתב שקשה להקל בזה שכמה אחרוני זמנינו העתיקו דין זה למעשה ולכן כשאינו במרחץ יש להקל בזה, וכמ"ש. (ומיהו אמרתי לשואל לא להתרחץ בחמין בכדי להתענג).
וע"ש בבה"ל שמביא פוסקים שמקילין בלאו הכי אף בתספורת וכדומה, אבל נראה שהאיסור במוצאי ת"ב הוא רק במרחץ והיינו להתענג בחמין אבל במקלחת נראה להקל אחר ת"ב. ואפילו בתשעת הימים, שנהגו לאסור אפילו רחיצה בצונן, מ"מ אם סובל הרבה מזיעה מותר שאינו לתענוג רק למנוע צער. ועיין בביה"ל סי' תקנ"ד סט"ו ד"ה סיכה שאפילו בת"ב מותר מדינא בסיכה שאינה של תענוג אלא להעביר הזוהמא ע"ש".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים " אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום עשירי באב. ומי שהשעה דוחקת לו יכול להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב".
העולה
כיון שיש לו טיסה במוצאי תשעה באב הוי כמי שהשעה דוחקת לו שיכול לסמוך על מרן ומור"ם בסי' תקנ"א ולהתרחץ ולכבס במוצאי שתעה באב ובפרט אם מזיע.