שאלה
אנו משפחה שצריכה לטוס מיד אחרי תשעה באב בלילה – האם מותר לרחוץ את הקטנים מתחת לגילאי 7 בתשעה באב?
תשובה
שאר צומות – מותרים ברחיצה עד גיל מצוות.
תשעה באב ויום כיפור – אם הילדים פחות מגיל חינוך מותר לקלחם במים כדרכם ואם הילדים הם בגיל שמתחילים לחנכם להתענות לשעות, טוב להחמיר שלא לקלחם סתם אבל מותר לקלחם רק כדי להסיר את לכלוך וה"ה אם מזיעים ביותר, ומכל מקום אם אי אפשר לקלחם בערב ניתן להקל.
מקורות
כתב השו"ע סי' תק"נ סעי' ב' "צומות הללו, חוץ מט' באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום" וכתב המשנ"ב ס"ק ו "דבשעה שרצו וקבלו עליהם לצום בכל הארבע תענית הנ"ל לא קבלו עליהם שיהיו בחומר ת"צ כט"ב לפי שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה ובעל נפש יחמיר". וכתב בשער הציון ס"ק ח " ועיין בעטרת זקנים שכתב דעכשו אין נוהגין לרחוץ בג' צומות, וכתב בפרי מגדים דהיינו, בחמין, אבל בצונן יש לומר דשרי בג' צומות, והוא הדין פניו ידיו ורגליו בחמין יש לומר דשרי".
כתב השו"ע סי' תק"נ סעי' א' "הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר". וכתב בביאור הלכה ד"ה הכל חייבים "תינוקת בת י"ב שנים ויום אחד ותינוק בן י"ג שנה ויום אחד חייבים להתענות ולא קודם לכן. ואף שלא הביאו שתי שערות חייבים", וכתב במשנה ברורה סימן תקנ ס"ק ה "וכן הקטנים שיש להם דעת להתאבל אף על גב שאין מחוייבין לחנכם אפילו בן י"ב שנה ואפילו בתענית שעות מ"מ ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או שאר מאכל פשוט לפי התנוק כדי שיתאבלו עם הצבור".
כתב הכה"ח בסי' תק"נ ס"ק ט' "כתב מנחם עזריה סימן קי"א קטנים מאכילים אותם לחם ומים להתאבל עם הצבור עכ"ל, ונ"ל דוקא קטן שיש לו דעת להתאבל. מגן אברהם ס"ק ב'. וכן כתב חיי אדם שם דקטנים שיש להם דעת להתאבל אף על גב שאין מחויבין לחנכם אפילו בן י"ב שנה ואפילו בתענית שעות מכל מקום ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או מאכל פשוט כדי שיתאבלו עם הצבור. והביא דבריו משנה ברורה אות ה'. מיהו בספר הלכה ברורה אות א' כתב להשיג על דברי הרמ"ע הנז' וכתב וכמדומה שאין נוהגין כן יעו"ש. וכן כתבנו לעיל סימן תקמ"ט אות ח' יעו"ש. ועיין לקמן סימן תקנ"ד אות כ"ג" שם נראה שהכריע שעליהם להשתתף בתענית.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ד סעי' מ' "קטן שיש בו דעת להתאבל מחנכים אותו לצום מעט עם הציבור ומאחרים את שעת הארוחה שלו וראוי לחנכו שלא יאכל מעדנים כדי להרגילו להתאבל עם הציבור".
כלומר שודאי שמותרים הם ברחיצה.
*ב*
כתב השו"ע סי' תקנ"ד סעי' ז' "רחיצה אסורה בט' באב, בין בחמין בין בצונן; אפילו להושיט אצבעו במים, אסור". ובסעי' ט' כתב "אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה, מותר לרחוץ להעביר הלכלוך, ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך".
וביאר הכה"ח בסי' תקנד ס"ק מ"ה "ר"ל או בטיט או בצואה וכמ"ש לקמן סימן תרי"ג סעיף א'. וכן כתב היפה ללב חלק ב' אות ד'. וכתב שם היפה ללב דמה שכתב הט"ז שם ס"ק א' אבל להעביר את הזיעה אסור נראה דהוא הדין בתשעה באב. ומיהו לפי מה שנכתוב לקמן אות ס"ז דיש מתירין בסיכה בתשעה באב להעביר הזוהמא, נראה דהוא הדין ברחיצה שרי להעביר הזוהמא, דהא לדעת המגן אברהם ריש סימן תרי"ד רחיצה קילא מסיכה להעביר הזוהמא יעו"ש". וביאר המשנ"ב בס"ק י"ט "דאינו אסור אלא רחיצה של תענוג ומטעם זה נשים המבשלות וצריכות לרחוץ הבשר אף דממילא רוחצת גם ידיה מותר". וא"כ הרי כתב הבה"ל ד"ה סיכה דלהעביר זוהמא לא חשיב כתענוג וא"כ יהיה מותר לקלח את הילדים אם הם מלוכלכים אמנם ראה במשנ"ב סי' תרי"ג ס"ק ב' דסייג את זה דווקא אם הזיע הרבה והוא איסטניס, (וכן כתב הכה"ח בס"ק ב') אמנם יש לחלק ששם הטעם שאסור הוא דאפי' סיכה שאינו לתענוג אסור כמבואר בתרי"ד סעי' א' משא"כ הכא שהרי אנו מקלים גם בסיכה וכמבואר בבה"ל הנ"ל ולפ"ז יוצא שאדם שמזיע ממש היה מקום להקל לו להתקלח במים קרים גם בתשעה באב.
וכתב השו"ע בסי' תרט"ז סעי' א' "התינוקות מותרים בכל אלו, חוץ מבנעילת הסנדל, שאין חוששין כל כך אם לא ינעלו. הגה: ומותר לומר לנכרי לרחצן ולסוכן". וביאר המשנ"ב בס"ק א' "ברחיצה וסיכה ואכילה ושתיה שלא גזרו על הקטנים. ומותר לגדול להאכילו ולהשקותו ולסוכו ולרחצו". וראה בכה"ח ס"ק ג'. והיינו דווקא ביוה"כ. וכתב הרמ"א שם סעי' ב' "וכל מקום שמחנכין אותו באכילה, מחנכין אותו ברחיצה וסיכה" וכתב הכה"ח בס"ק ח"י "והיינו מבן תשע שנים ומעלה שמתחילין לחנכו בשעות שלא לאכול מחנכין אותו גם כן ברחיצה וסיכה שלא לרחוץ ולסוך כלל. וזהו דעת הטור, אבל דעת הר"ן אין צריך לחנכן ברחיצה וסיכה כמו שכתב בבית יוסף יעו"ש".
למעשה
שאר צומות – מותרים ברחיצה עד גיל מצוות.
תשעה באב ויום כיפור – אם הילדים פחות מגיל חינוך מותר לקלחם במים כדרכם ואם הילדים הם בגיל שמתחילים לחנכם להתענות לשעות, טוב להחמיר שלא לקלחם סתם אבל מותר לקלחם רק כדי להסיר את לכלוך וה"ה אם מזיעים ביותר, ומכל מקום אם אי אפשר לקלחם בערב ניתן להקל.