שאלה:
שמעתי בצעירותי שיש כמה דעות לעניין נשים לברך ברכת הלולב, וכעת שלמדתי את הסוגיה הזאת, וראיתי שבאמת זה תלוי ב"אשלי רברבי". הראשונים נחלקו בענין נשים בכל ברכות המצוות שהזמן גרמא, ומרן בשו"ע סי' תקפ"ט ס"ו כתב שאין לנשים לברך על מ"ע שהזמן גרמא, והרמ"א שם כתב שנהגו לברך. ורבותינו האחרונים נחלקו בדבר זה להלכה, שבשו"ת מהראנ"ח סי' ק"ט ובשו"ת שמחת יו"ט (למהרי"ט אלגזי) סי' י"א והפרי חדש בסי' תקפ"ט ס"ו ומרן החיד"א בברכי יוסף חו"מ סי' נ"ה כתבו שאסור לנשים לברך. ואולם מרן החיד"א עצמו חזר בו וכתב בשו"ת יוסף אומץ סי' פ"ב שמצא בשו"ת מן השמים שנשים רשאיות לברך, ונגררו אחריו כמה וכמה אחרונים. יצויין שגם דעת רש"י כהרמב"ם (והובאה תשובת רש"י בספר אור זרוע גדול, ח"ב סי' רס"ו).
אי לזאת הנני לשאול את מעכת"ר שליט"א לחוות דעתו הלכה למעשה, האם נשים בנות עדות המזרח והספרדים יכולות לברך "על נטילת לולב"?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
מעיקר הדין אין נשים מברכות כלל על מצוות עשה שהזמן גרמן, ובכללן מצות לולב כמובא בשו"ע (סי' תקפ"ט). אך מכיון שהחיד"א כתב שנהגו לברך, ע"כ אשה שנהגה לברך, יכולה להמשיך[1].
מקורות:
[1] ובמאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ"ב סעי' כ"ז): "נשים – נהגו לנענע בלולב ולברך עליו (עיין רמ"א סי' תקפ"ט סעי' ו', כה"ח שם ס"ק כ"ג. וכן נהגו מקדמת דנא). וגם נשים ספרדיות מברכות על הלולב". וראה עוד שאלה הבאה,ולהלן הערה ל"ז.