שאלה:
מתי יש לנענע את הלולב בהלל? האם יש לחוש למנהג הבן איש חי המובא בספר תורה לשמה בסימן קפ"ד, בעניין נענועים ב"אנא"? וכיצד יש לנענע ב"הודו"?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו )
בדין הנענועים של ארבעת המינים – עיין בשו"ע (או"ח סי' תרנ"א סעי' ח') ובכה"ח שם (ס"ק ס'). סיכום הדברים הוא כדלקמן: מנענעים חמש פעמים. פעם ראשונה – בזמן הברכה, שנייה – ב"הודו לה' כי טוב", שלישית ורביעית – ב"אנא ה' הושיעה נא", וחמישית – ב"הודו לה'" האחרון, כך מובא שם בשם שער הכוונות.
כיצד מנענעים – ב"הודו" בכל תיבה נענוע אחד[1], בשם ה' לא מנענעים[2].
ב"אנא" – בכל הברה נענוע אחד[3]. יש העושים בכל תיבה שני נענועים[4], ואין אנו נוהגים כך. וע"ע לכה"ח שם (ס"ק פ"ב). אין מנהגנו כפי מש"כ בספר "תורה לשמה" (סי' קפ"ד)[5], אלא כפי שכתבנו לעיל. ועיין בסידור תפילה "חוקת עולם" בסדר הנענועים.
מקורות:
[1]ראה במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ"ג סעי' כ"ח): "כשאומרים 'הודו' מנענעים ג' פעמים בכל מלה, על פי הסדר הזה: 'הודו' – דרום, 'לה" – אין מנענעים, 'כי' – צפון, 'טוב' – מזרח, 'כי' – מעלה, 'לעולם' – מטה, 'חסדו' – מערב".
[2] כ"כ הדרכי משה (סי' תרנ"א ס"ק ד') בשם הכלבו, והביאו המשנ"ב (סי' תרנ"א ס"ק ל"ז) וכה"ח שם (ס"ק פ"ב).
[3] כה"ח שם. וראה במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ"ג סעי' ל"א): "אנא – כשאומרים 'אנא ה". מנענעים ג' פעמים בכל הברה על פי הסדר הזה: 'א'– דרום,'נא' – צפון, 'ה" – אין מנענעים, 'הו' – מזרח, 'שי' – מעלה, 'עה' – מטה, 'נא' – מערב".
[4] ראה כה"ח שם ומשנ"ב שם.
[5] זה לשון תורה לשמה שם: "אני נוהג כך, לומר תיבת 'אנא' כולה בצד דרום שהוא חסד, ואני אומר בו תיבה שלמה, וגם שבזה נמצא אני מזכיר השם קודם שאעשה נענוע הצפון שהוא גבורה. ואח"כ אומר אותיות 'הו' דהושיעה בצד צפון שהוא גבורה, ואותיות 'שי' דהושיעה בצד מזרח שהוא תפארת, ואותיות 'עה' דהושיעה אומר אותם במעלה ובמטה דהיינו שאאריך בהם עד שאעשה גם נענוע של מטה, יען כי מעלה ומטה הם נצח והוד שהם תרין פלגי גופא ונחשבים כאחד ונכללין ביחד ולכן תנועה זו של 'עה' משמשת לשתיהן ותספיק בעד שניהם. ותיבת 'נא' אומר בצד מערב שהוא יסוד. כן נ"ל נכון, והבוחר יבחר".