שאלה:
א. בשנים האחרונות מייצרים "סוכה לנצח" העשויה ממסגרת ברזל – האם מותר להניח את הסכך ישירות על גבי הברזל?
ב. אם התשובה שאסור – כיצד ינהג מי שנקלע ביום טוב לסוכות כאלו, שהסכך שלהן הונח ישירות על הברזל?
ג. האם מותר לסכך על עמודי ברזל הקבועים במרפסת?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
א. יש מחלוקת בין הפוסקים אם סיכך על דבר שמקבל טומאה, אם הסוכה פסולה או לא, וזאת על פי מה שכתב מרן (או"ח סי' תרכ"ט סעי' ז'): "יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו", מכיון שהסולם מקבל טומאה ואין מסככין על דבר שמקבל טומאה. ולעומת זאת, פסק מרן שם סע' ח': "לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות שהם מקבלים טומאה אין קפידא". כלומר, לדעת מרן מותר לסכך במעמיד על גבי מעמיד, וראה במשנב"ר[1] וכה"ח שם[2]. ואולם, החזון איש (או"ח מועד הל' סוכה סי' קמ"ג אות ב'[3]) סובר, שאין להקל במעמיד על גבי מעמיד בדבר המקבל טומאה. ולכאורה לשיטתו, אלו שיש להם סוכות והדפנות עשויות מפלאטות עץ ממוסגרות המחוברות זו לזו כמו דלתות, אין להניח על גביהם סכך.
ויש מי שאומר שמותר להעמיד בדבר שמקבל טומאה מדרבנן, אבל עיין שם בכה"ח (ס"ק נ"ה וס"ק טו"ב) שמשמע, שגם בדבר המקבל טומאה מדרבנן אסור[4].
לפיכך, אין לסכך בסוכה שעשויה מברזל או מכל דבר שמקבל טומאה ואפילו מדרבנן, אלא יש לשים על הברזלים עץ שכשר לסכך בו, ועליו לשים את הסכך כדי שיהא "מעמיד דמעמיד"[5].
ב. בדיעבד, אם נקלע אדם ביום טוב של סוכות לסוכה שהסכך שלה עומד על גבי דבר המקבל טומאה – מותר לו לאכול בסוכה זו[6], ובמוצאי החג יתקן זאת[7].
ג. בעניין מרפסת שיש בה עמודי ברזל קבועים – החזון איש[8] אמנם מקיל בזה, אבל בכה"ח (סימן תרכ"ו ס"ק מ'), הביא בזה מחלוקת בין ה"גינת ורדים" ל"בית השואבה", ונוהגים למעשה להחמיר בכך[9].
מקורות:
[1] משנ"ב (סי' תרכ"ט ס"ק כ"ו).
[2]כתב כה"ח (סי' תרכ"ט ס"ק נ"ו), וז"ל: "לחבר כלונסאות הסוכה וכו'. דכיון שאין הסכך עצמו נסמך עליהם אלא שהקונדסין נסמכים עליהם – שרי. מגן אברהם ס"ק ט', אשל אברהם אות ט', רבינו זלמן אות י"ג, חיי אדם כלל קמ"ו אות ל', משנה ברורה אות כ"ו. וכן מותר לקשרם בחבלים של פשתן או בבגדים בלוים, אבל לקשור הסכך עצמו בכלונסאות בחבלים – ראוי ליזהר לכתחלה, כיון שקושר הסכך עצמו בדבר המקבל טומאה. חיי אדם שם, משנה ברורה שם".
[3] וז"ל: "אלא ודאי דעת הראשונים ז"ל דכלונסאות הנסמכין על דבר הפסול לסכך בו, הרי זה בדין העמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה… ולכן לדידן שאנו נוהגין להחמיר בדין העמיד הסכך בדבר המקבל טומאהכדעת רמב"ן ור"ן – אין לקבוע הכלונסות במסמרים. ומיהו דוקא אם הכלונסות אינם נסמכים על הכותל אלא המסמר משלבו אל הכותל אבל אם הכלונס נסמך על הכותל ומחזקו במסמר שלא ישמט ממקומו בשעת עריכת הסכך עליו – לית לן בה כיון שעומד בלא המסמר".
[4]וע"ע בשו"ת מאמר מרדכי (ח"א או"ח סי' כ"ג), וז"ל: "דין מעמיד בדבר שמקבל טומאה הוא כידוע מחלוקת המובאת בשו"ע (או"ח סימן תרכ"ט סעי' ז'), ועיין למשנ"ב שם (ס"ק כ"ב-כ"ג). ועיין בשו"ע (סי' תר"ל סעי' י"ג). בכל אופן רבים הם הפוסקים כדעת הרמ"א שם (בסי' תרכ"ט סעי' ז') שאין מעמידין סכך בדבר שמקבל טומאה או בדבר שלא ראוי לסכך בו.
בענין חבלים נפסקה הלכה (בסי' תרכ"ט סעי' ה') שחבלים של פשתן וה"ה של קנבוס – אין מסככין בהם (עיי"ש במשנ"ב ס"ק י"ג), אעפ"י שפשתן הוא דבר שגידולו מן הארץ וכן קנבוס או צמר גפן, אולם גזרו חז"ל עליהם מפני שאין צורתן ניכרת עליהם. בנוגע למעמיד בדבר שאינו מקבל טומאה ואיסורו מדרבנן כגון חבלים, יש מי שאומר שמותר להופכם למעמיד מכיון שכל איסורם דרבנן, וי"א שלא פלוג. ועיין למשנ"ב (שם ס"ק כ"ג) ובבית השואבה (אות מ"ח), ועיין שם בביכורי יעקב (ס"ק י"ג).
בסוג החבלים שציינת במכתבך ישנם שתי מגרעות: האחת שיש בפנים חוט מתכת, והשניה שעיקר החוט עשוי פלסטיק, ופלסטיק כידוע אינו גידולי קרקע ואין מסככין בו. ואם חבלים של פשתן שהם גידולי קרקע והם איסור דרבנן- אסרו, כ"ש בחבלים עם חוטי פלסטיק שאינם גדולי קרקע, כאמור. כל הגזרה שלא מעמידים בדבר המקבל טומאה אטו שיבואו לסכך בו, וה"ה בדבר שאינו ראוי לסכך בו ממש. אומנם כל הדין שלא מעמידין בדבר המקבל טומאה שנוי במחלוקת, ובדיעבד מקילים עיין לכה"ח (אות נ') ובמשנ"ב שם (ס"ק כ"ב בסופו). ואולם מאחר והשאלה היא לכתחילה ומאחר שמדובר בסוכה של רבים – יש לאסור. עיין בשו"ע (שם סעי' ח') שלדעתו מעמיד דמעמיד- מותר. אעפ"י שהחזו"א בסי' קמ"ג (ס"ק ב') דעתו לאסור, אין אנו פוסקים כמותו בזה. ואעפ"י שהחזו"א שם מיקל לסמוך על דבר המחובר לקרקע, לדידן רק על כותל אפשר להקל, או על מה שאמרו חז"ל אילן, אולם אין לקחת עמודי ברזל לקבוע בסוכה ולסכך עליהם.
לסיכום הדברים: אין לקחת חוטי פלסטיק, בין שיש בתוכם חוט מתכת ובין שאין, ולסכך בהם כי יש לו דין של מעמיד ומחמירים בדין מעמיד שלא לסכך עליו, כל שהמעמיד לא ראוי לסכוך".
[5] וראה עוד מאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ' סעי' נ"א).
[6]ראה שו"ע (סי' תר"ל סעי' י"ג), הובא לעיל בהערה ט'. וע"ע משנ"ב שם (ס"ק נ"ט), שעה"צ שם (ס"ק ס'), כה"ח שם (ס"ק פ"ח). וראה הערה הבאה.
[7]וראה עוד במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ' סעי' נ"ב), ז"ל: "בדיעבד, אם העמיד את הסכך על הברזל – הסוכה כשרה ובפרט אם העמודים מחוברים לקרקע, ואעפ"כ יתקן דבר זה בהקדם אפילו בחול המועד (עיין שו"ע סי' תרכ"ט סעי' ז'-ח' ונו"כ)".
[8] שם.
[9]וראה עוד במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק נ' סעי' נ"ו), וז"ל: "יש מי שאומר שמותר להעמיד את הסכך ע"ג ברזל המחובר לקרקע, שהוא כבנין שאינו מקבל טומאה )גינת ורדים כלל ד'), ויש אוסרים (שמחת השואבה ט"ז, עיין שד"ח מערכת סוכה סי' ב' אות כ' שמשמע ממנו שאין לסמוך על סברת מחובר להתיר. ועיין עוד עיקרי הד"ט ל"ב, כה"ח סי' תרכ"ו ס"ק מ' וס"ק מ"ב). וכיון שנחלקו בזה – אין לעשות כן, אלא בשעת הדחק".