שאלה:
ראשית, הריני מבקשת להביא לתשומת לבך כי על גבי הקישוטים הנמכרים בחוצות ירושלים כתוב באנגלית: קישוטים ליום חגם! המוכרים מנצלים את העובדה שרוב הציבור הדתי אינו קורא אנגלית, ומוכרים להם קישוטים שנועדו לנוי עבודה זרה כדי ליפות את סוכותיהם.
הריני מבקשת מכבודו פסק דין: האם מותר בדיעבד להשתמש בקישוטים אלו? האם מותר לקנותם לכתחילה?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אין איסור בדבר זה כיון ש"הזמנה לאו מילתא"[1], דהיינו כל עוד הם לא נעבדו, אינם אסורים, כפי שמוזכר בשו"ע (יו"ד סי' קל"ט סעי' א'): "… ותשמישיה ונוייה בין של עכו"ם בין של ישראל אינם אסורים עד שישתמש בהם".וכמובן שלכתחילה ראוי שלא לקנות דברים אלו אע"פ שאין בהם איסור[2], יישר כוחך על תשומת לבך לדבר זה.
מקורות:
[1] בגמרא סנהדרין (מ"ז ע"ב) נחלקו בדין הזמנה למת, וז"ל: "איתמר, האורג בגד למת, אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר. אביי אמר: אסור, הזמנה מלתא היא. ורבא אמר: מותר, הזמנה לאו מילתא היא. מאי טעמא דאביי – גמר שם שם מעגלה ערופה. מה עגלה ערופה – בהזמנה מיתסרא, האי נמי – בהזמנה מיתסרא. ורבא גמר שם שם מעבודה זרה, מה עבודה זרה בהזמנה לא מיתסרא, אף הכא נמי – בהזמנה לא מיתסרא. ונפסק להלכה דהזמנה לאו מילתא, ראה: שולחן ערוך יורה דעה (סימן שמ"ט סעי' א'): "מת, בין עובד כוכבים בין ישראל – תכריכיו אסורים בהנאה. ודוקא שהזמינם לצרכו ונתנם עליו, אבל בהזמנה לבד, אפילו עשאם לצרכו לאחר שמת – לא נאסרו, דהזמנה לאו מלתא". וראה שו"ע (סי' מ"ב סעי' ג') לגבי סודר של תפילין: "אזמניה ולא צר ביה, או צר ביה ולא אזמניה – שרי למיצר ביה זוזי". וכן לגבי סוכה פסק השו"ע (סי' תרל"ח סעי' א'): "עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג… הגה: וכל זה לא מיירי אלא בסוכה שישב בה פעם אחד, אבל אם הזמינה לסוכה ולא ישב בה – לא נאסרה, דהזמנה לאו מילתא היא (הגהות אשר"י פרק המביא)".
[2]בשו"ע (סי' תרמ"ט סעי' ד'), ז"ל: "גנות הצעירים של עובדי כוכבים, וכיוצא בהם מבתי שמשיהם – מותר ליטול משם לולב או שאר מינים למצוה (ואפי' האילן נטוע לפני עבוד' כוכבי', כל זמן שאין עובדין האילן)". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק כ"ז): "מותר ליטול. ומ"מ אם יש אחרים אף על פי שאינן יפים כזו – יקח אחרים (ס"ח תל"ח)".