שאלה:
האם מותר לפתוח בשבת ספר שכתובות עליו אותיות בשולי דפיו?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
עיין בכה"ח (סי' ש"מ ס"ק ל') ומשנ"ב שם (ס"ק י"ז), שלכתחילה אין לפתוח או לסגור ספר אשר בשולי דפיו כתובים אותיות, ובדיעבד כשאין ספר אחר – מותר. ונראה שיש לפתוח או לסגור את הספר ביד שמאל או בשינוי אחר[1].
מקורות:
[1] בענין ספר שיש כתב על חודי דפיו אותיות או תיבות, כתב הרמ"א בתשובותיו (סימן קי"ט) להקל מכמה טעמים: א. כיון שעשוי לכך. ב. כיון שהאותיות כבר כתובות והוא רק מקרב או מרחיק – מוכח במשנה שמותר. ג. דומיא דבניין שמותר כשהחיבור רפוי. אמנם דעת הלבוש (הובא במג"א סימן ש"מ סק"ו) להחמיר ולאסור פתיחת ספר זה. ועי' במאמר מרדכי (כרמי, שם ס"ק ה') שכתב לדחות את ראית הרמ"א מהמשנה, וחילק בין דבר שהאות עצמה קיימת והאדם רק מקרבם, לבין כתיבה ומחיקה של האות עצמה (אעפ"י שהרמ"א דחה סברא זו). למעשה כתב המשנ"ב (שם ס"ק י"ז), וז"ל: "וספר שכתוב עליו בראשי חודי דפיו אותיות או תיבות, יש אוסרין לפתחו ולנעלו בשבת, דע"י הפתיחה שובר האותיות והוי כמוחק וכן כשנועלו הוי ככותב, אבל דעת הרמ"א בתשובה להקל בזה וכן דעת הרבה אחרונים, וטעמם דכיון דעשוי לנעול ולפתוח תמיד ליכא ביה משום מחיקה וכתיבה, והוי כדלת הנסגר ונפתח תמיד דאין בו משום בנין וסתירה, וכן המנהג. ומ"מ נכון להחמיר כשיש לו ספר אחר". וכתב כה"ח (שם ס"ק ל'), וז"ל: "כתב הלבוש דהוא הדין אותם ספרים שכותבין עליהם בראשי חודי הדפין למעלה או מצדדין אותיות או תיבות שאסור לפותחן בשבת משום מוחק ואסור לסוגרן משום כותב, יעו"ש. ונמשך אחריו המגן אברהם ס"ק ו'. אבל הט"ז ס"ק ב' הרבה להשיב על דברי הלבוש הנז' וכתב דאין בזה לא משום מוחק ולא משום כותב ואפילו איסורא דרבנן ליכא, יעו"ש. וכן כתב בשו"ת הרמ"א סימן קי"ט והר"ש הלוי חלק אורח חיים סימן כ"ז, והביא דבריהם כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף ומגן אברהם שם. וכתב שם הכנסת הגדולה דכן המנהג פשוט בכל ישראל לפתוח ולסגור בשבת ספר שכתוב על דפיו מבחוץ, ואילו ראה הלבוש תשובת רמ"א רבו אין ספק שהיה חוזר מסברתו, יעו"ש. וכן הוא דעת חות יאיר סימן ט"ז להתיר. וכן כתב התוספת שבת אות ט', חמד משה אות ג', ברכי יוסף אות ה' ובשיורי ברכה אות א' ובספרו מחזיק ברכה אות ז', רבינו זלמן אות ד', חיי אדם כלל ל"ח אות ה'. אלא שכתב שם חיי אדם דהיינו אם צריך לו הספר בשבת ואין לו אחר. ועל כן לכתחלה יש ליזהר מלכתוב על חודי הספרים מבחוץ תיבות או אותיות כדי שלא יכנס בפלוגתא כשפותחו בשבת או ביום טוב".
ועי' אליה רבה (שם ס"ק ח'), וז"ל: "ורמ"א שם מתיר הואיל דעומד לפתוח ולנעול אין דרך מחיקה בכך, וכ"כ (שיירי) כנסת הגדולה [הגהות ב"י] בשם הרבה גדולים ושכן נוהגין, וכ"כ הפרישה [סק"א] דהוי כמו דלת הנפתח ונסגר, וכן הט"ז [סק"ב] האריך להתיר". ואעפי"כ הוסיף וכתב (שם ס"ק י"א), וז"ל: "כתב בשמאלו או לאחר יד, ברגלו, בפיו ובמרפקו – פטור ע"כ [רמב"ם שם הי"ד], ואפשר דהוא הדין למוחק, לכן נ"ל דטוב לשבר העוגות הנ"ל בשמאלו וכן הספרים הנ"ל". וע"ע כה"ח (שם ס"ק מ"ד), וכתב בסופו, וז"ל: "לפיכך לכתחילה יש להיזהר מלכתוב על חודי הספרים מבחוץ תיבות או אותיות, כדי שלא יכנס בפלוגתא כשפותחו בשבת או ביו"ט", עכ"ל. בנוסף, אם יש על צדדי הספר חותמת – אפשר לצבוע את כל צד הספר בערב שבת באופן שכשירצה לפתוח את הספר לא יהיה כאן מוחק. וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ד סימן ק"ו, ק"ט). ועי' שו"ת קול אליהו (פרק כ"ט כותב ומוחק שאלה א'). ועי' מאמר מרדכי (שבת ח"ה פרק קט"ז סעי' כ').