שאלה:
ברצוני לשאול בעניין קטניות בפסח – כיצד ינהג אשכנזי המתארח אצל ספרדי בפסח, האם הוא יכול לאכול מכלים שבושלו בהם קטניות או עם סכו"ם שאכלו בהם קטניות?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
השאלה אינה ברורה דיה, אם אשכנזי מתארח אצל ספרדי או להיפך.
בכל אופן, מותר למי שאינו נוהג לאכול קטניות בפסח המתארח אצל ספרדי לאכול מאכלים שבושלו בכלים נקיים של אוכלי קטניות בפסח אפי' תוך 24 שעות מבישול הקטניות. אמנם אם אשכנזי השאיל לספרדי כלים ובישל בהם קטניות, ינקה יפה את הכלים וימתין 24 שעות ואז יוכל להשתמש בהם בפסח, וכ"ש שאין צריך אחר הפסח להכשירם[1].
ספרדי הנוהג לאכול רק בשר חלק כדעת הב"י[2], יכול להשאיל את כליו לאשכנזי כנ"ל, ולהשתמש בהם אח"כ ללא כל הכשרה שהיא[3].
מקורות:
[1] ראה שו"ע ורמ"א (או"ח סי' תנ"ג סעי' א'), וע"ע כה"ח שם (ס"ק כ"ז), ז"ל: "ולענין כלים שנתבשלו בהם מיני קטניות לנוהגין איסור במיני קטניות, לאחר מעת לעת מותרים. זרע אמת שם. וכן כתב מהרלנ"ח סימן קכ"א, פרי חדש סימן תצ"ו אות כ"ד, ערך השלחן שם, חקת הפסח שם. וכתב עוד שם הזרע אמת דאפילו אחד מעיר שנוהגין איסור בקטניות מתארח בעיר אחרת שנוהגין בהם היתר, יכול לאכול בכליהם ואין צריך לשאול אם בישלו באותה קדירה קטניות באותו יום, יעו"ש. וכן כתב מהרלנ"ח שם דאפילו בסתם שאינו יודע שאינו בן יומו – מותר לבשל בו לכתחלה, יעו"ש. וכן כתב הפרי חדש שם, ערך השלחן שם, חקת הפסח שם. מיהו מה שכתב שם הזרע אמת דאף אם בישלו בכלי שנתבשל בו קטניות באותו יום, עם כל זה יכול המתארח לאכול מאותו תבשיל יעו"ש, עיין במהרלנ"ח שם דף קפ"ה שכתב שלא לבשל בכלי המתיר כשידוע בודאי שהוא בן יומו וגם שלא לאכול המאכל שנתבשל בו, יעו"ש, והביאו חקת הפסח שם. אמנם דעת חקת הפסח שם דבדיעבד אם בישלו אפילו הכלי בן יומו – התבשיל מותר, משום דודאי יש בתבשיל רוב נגד הבלוע, אבל לכתחלה מצדד בזה וכתב דאפשר דאסור כמו שאסור לערבו כדי לאכלו לכתחלה, יעו"ש".
וראה למעשה במאמר מרדכי למועדים ולימים (פרק ד' סעי' ט'): "מי שנוהג איסור בקטניות – יכול לאכול אוכל בלי קטניות אצל מי שנוהג בהם היתר כיוון שהכלים לא נאסרים. ובלבד שלא יאכל קטניות ממש". והטעם כיון שעצם דין קטניות הוא חומרא, ובכלים מדובר בדין בלוע אשר ודאי יש רובכנגדו.
וכל האמור הינו דווקא לאורח אשכנזי אצל ספרדי האוכל קטניות, אך אשכנזי בביתו – יש לו להמתין 24 שעות לפני שישתמש באותם הכלים לפסח, וראה במאמר מרדכי (למועדים וימים פרק ה' סעי' ב'): "כלים שהשתמשו בהם עם קטניות בלבד בלי חשש תערובת חמץ, הנוהג לא לאכול קטניות בפסח – אינו צריך להכשירם, אלא ינקה אותם ולא ישתמש בהם 24 שעות, ואז אפשר לבשל בהם אוכל כשר לפסח".
[2] ראה שו"ע (יו"ד סי' ל"ט סעי' א') ורמ"א (שם), ונו"כ שם.
[3] אמנם האשכנזים מתירים ריעותא בריאות שאינו "חלק", אבל מהיכי תיתי שהבשר הזה שהוא מבשל עתה בא מבהמה שהיתה לה הריעותא ההיא, הלא רוב בהמות כשרות, וכדברי הרב שמואל סלנט זצ"ל (עי' ספר ארץ ישראל והגרי"מ טוקצ'ינסקי ח"א סימן כ"ד אות ג' פיסקה י"ח ד"ה "והנה", עמ' ע"ו). ואפילו אם כן היתה לה אותה ריעותא, יש מקום לדון בשימוש הכלים, וראה בש"ך (יו"ד סי' קי"ט ס"ק כ'), ז"ל: "ובתשו' מוהר"ר לוי ן' חביב סי' קכ"א האריך מאד בדינים אלו, וראיתי לברר בקצור תוכן הדברים וחלוקי הדינים היוצאים מתשובתו, והוא: מי שנוהג איסור באיזו דבר מחמת שסובר שהדין כן ואוכל בבית מי שמתירו אז אם האיסור ניכר להאוסר – מותר להמאכיל להאכילו, דאי לא ס"ל לא ליכול, אבל כשאינו ניכר האיסור – אסור, ואסור לבשל לו בכליו אפילו אינן בני יומן, ואצ"ל שאסור להאוסר לומר להמתיר לבשל לו בכליו שאינן בני יומן, אבל כשהמתיר מבשל לכתחלה לו ולצורך אחרים – ג"כ מותר, דהוי כדיעבד, והאוסר דבר מחמת מנהג אבותיו ובני מדינתו שנוהגים כן – אסור להמתיר להאכילו אפילו האיסור ניכר, אע"ג שהיה אוסר עצמו יכול לקחתו כמו היתירא של מושיט כוס יין לנזיר דקי"ל דאע"ג דהנזיר יכול לקחתו – אסור מדרבנן (וע"ל סי' קנ"א סק"ו). ויכול האוסר לבשל לכתחלה בכליו של המתיר שאינן בן יומו או בסתם כלים, דקי"ל נמי שהן אינן בן יומו דלא קבלו עליהם המנהג להחמיר כ"כ, ואם בעל הכלי הוא לפנינו – צריך לשאלו אם הוא בן יומו או לא, ואם בעל הכלי הוא חשוד – א"צ לשאלו, אבל אם הוא אמר מעצמו או ששאלו ואמר לו – סמכינן עליה אם הוא בן יומו או לא (וע"ל סי' קנ"ב ס"ק ג'). וכל זה לענין הכלי, אבל אסור לאכול האוסר מבשולי המתיר אם הוא חשוד ע"פ דבריו שאומר שאין בו דבר איסור אם התבשיל הוא מדבר שדרך לתת בתוכו אותו השומן, אבל אם אינו ודאי חשוד, רק סתם בן אדם עם הארץ – יכול האוסר להתאכסן אצלו אפילו אינו חכם ובקי בדינים, אם הוא יודע שהאוכל אוסר אותו מאכל, בין שאוסרו מחמת המנהג בין מחמת שסובר שהדין כן. וכל זה בסתם, אבל אם יש מנהג – יעשו כמנהגם, כגון במדינות ריינו"ס יש קצת מקומות שנוהגים איסור בחלב שעל הקיבה וכשבאין למקומות הנוהגים היתר אוכלים מבשוליהן מהמרק או מהבשר שנתבשל עם האיסור, וכ"ש שמשתמשים בכליהן שהן בן יומו", ועיי"ש עוד בש"ך פרטי הדינים בזה.