שאלה:
א. האם מותר לאשכנזי המתארח בפסח אצל ספרדי, לאכול אצלו אורז או קטניות כדי שלא לפגוע בו?
ב. כיצד יש לנהוג עם הכלים שבושלו בהם אורז או קטניות?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
חז"ל דרשו: "אל תטוש תורת אמך"[1] שכל אחד חייב לדבוק במנהגי אבותיו. לפיכך, אין לאשכנזי לאכול אורז או קטניות, אפילו אם הוא נמצא בבית רב ספרדי[2]. וכן, אין לספרדי להגיש אוכל עם קטניות, אפי' שאינם נראים, לפני אשכנזים[3].
אולם, מותר לאשכנזי לאכול בכלים שבשלו בהם קטניות אפי' בתוך כ"ד שעות[4].
מקורות:
[1] משלי (א', ח'), פסחים (נ' ע"ב).
[2] אף על פי שהאשכנזי כעת הלך למקום שאוכלים קטניות בפסח, עדיין חייב לשמור על חומרות המקום שיצא משם שאינם אוכלים אותם, וראה פסחים (נ' ע"א) ושו"ע (או"ח סי' תס"ח סעי' ד'). ואין זה נחשב כחולק על החכם הספרדי ולא זלזול בכבודו חלילה, כי אין כאן מחלוקת בדין, שלכו"ע מותר לאכול קטניות בפסח מן הדין, אלא שיש שקבלו על עצמם איסור בנדר וזה מנהגם, ויש שלא קבלו על עצמם איסור בזה, ומקום מוצאו גורם, וראה קיצור פסקי הרא"ש (יבמות פ"א סי' ט').
[3] להאכיל קטניות לנוהג בהם איסור – אסור מדין לפני עור, שהרי אין הנזיר אסור ביין אלא מפני נדרו, והמושיט לו כוס יין עובר לפני עור דאורייתא (ראה בגמ' ע"ז ו' ע"ב), וכן כל מנהגי איסור כוחם כנדר (שו"ע יו"ד סי' רי"ד סעי' א'), ז"ל: "דברים המותרים והיודעים בהם מותרים נהגו בהם איסור, הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להתירם להם, הלכך מי שרגיל להתענות תעניות שלפני ראש השנה ושבין ראש השנה ליום כיפורים, ומי שרגיל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח אב או מי"ז בתמוז ורוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא – צריך ג' שיתירו לו. אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם, ונהג כן אפילו פעם אחת – צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר. לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים המותרים, לסייג ופרישות, יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר, וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה, ולא לעולם. אבל הנוהגים איסור בדברים המותרים מחמת שסוברים שהם אסורים, לא הוי כאילו קבלום בנדר. ויש מי שאומר שאם טועה ונהג איסור בדבר המותר, נשאל ומתירים לו בשלשה כעין התרת נדרים, ואם יודע שהוא מותר ונהג בו איסור, אין מתירין לו אפילו כעין התרת נדרים, דהוי כאילו קבלו על עצמו כאיסורים שאסרתן תורה שאין להם היתר לעולם (והמנהג כסברא הראשונה)", ועוד כתב השו"ע (שם סעי' ב'), ז"ל: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה, אלא שנוהגין כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה". וראה עוד בא"ח (פרשת צו ש"ר סעי' מ"א).
[4] כיון שאינו אלא חומרא ולא מעיקר הדין, וראה שו"ע (או"ח סי' תנ"ג סעי' א') ומשנ"ב שם. וע"ע כה"ח שם (ס"ק כ"ז) ובמאמר מרדכי (למועדים ולימים פ"ד סעי' ט'). וראה בהרחבה לעיל שאלה י"ב ובהערות שם.