שאלה
עלון של דברי חול, שיש בו מאמר חז"ל האם צריך לגונזו?
תשובה
יש לגונזו.
מקורות
כתב הרמ"א ביו"ד סימן רעו סעי' י"ג " ואסור לכתוב שם לכתחלה שלא בספר, דיוכל לבא לידי בזיון, ולכן נזהרין שלא לכתוב שם באיגרת. ויש נזהרין אפילו במלת שלום, שלא לגמור כתיבתו (מהרי"ל בשם התשב"ץ). דברי תורה שבו צריכים גניזה" וראה בשדי חמד מערכת כ' כלל י"ב ובבאר בשדי שכתב שאע"פ שזה עומד למחיקה (או לאיבוד) יש דין לגונזו. וכן כתב המנח"י ח"א סי' י"ח דיש לגנוז עיתון שיש בו דברי תורה וכן כתב בגנזי הקודש פ"י הערה י"ט בשם הגרי"ש אלישיב
וכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קסב אות ב' "בנוגע לעתונים שיש בהם מאמרים של תורה, פסוקים, פסקי הלכה וכיו"ב, הנה עתונים שנדפסו ע"י יראי אלוקים וזה מגמתם חייבים גניזה" ובעלון סתם כתב שיניח בתוך שקית ויכול להניח אתו באשפה.
ב
וכתב בתשובות והנהגות כרך ג סימן שכד "אמנם נראה פשוט דהנה היום זורקים לגניזה גם עתונים הכוללים בתוכם גם דברי חול, ואפילו דברי הבל הולכים לגניזה, וגונזים ביחד עם תפילין, מזוזות ורצועות שבקדושתייהו קיימי, ביחד עם אלו שאין בהם דין גניזה כלל, רק עיקר דינם הוא שלא לזורקם בבזיון, וכשקודש ממש גנוז ביחד עמהם רואה אני בזה בזיון קודש.
לפיכך נראה שחייבין לתקן שתי גניזות. אחד לדברי קדושה כמו בתים, פרשיות תפילין ומזוזות, וכ"ש יריעות מס"ת שראוי לגונזם בבית הקברות דוקא ולבד, ונראה שמותר לקבור עמהם גם רצועות ששימשו להם, [רק שלרצועות אין צריך כלי חרס], ועוד גניזה שניה יש לעשות לדברים הנדפסים של כתבי קודש ודברי תורה שאסור לבזותם, ובהאי גניזה אפשר לגנוז גם עתונים המכילים דברי חול, דהכא הגניזה היא רק שלא לנהוג מנהג בזיון, ובחול המחובר לקודש אינו בזיון, אבל לכתחילה ראוי להוציא את הדברי חול ולא לגנוז עתון שלם, ויש להזהיר האנשים לעשות כן, וגם עורכי עתונים ראוי להזהירם שלא לערב דברי תורה בעמוד אחד עם דברי חול דנמצאים מכשילים הרבים שלא יגנזום וסופם שיהיו מושלכים לאשפה, וזה גורם ר"ל צרות ועניות בישראל, וראוי לעשות מדברי תורה לבד דף בפני עצמו, ולהדגיש שזהו דברי קודש ושיש לגונזו.
(ובשעת הדחק יש להתיר בעתונים שמעורב בהם ד"ת אם עטוף בניר שאינו ביחד ממש עם אשפה וכדומה)" אמנם באורחות רבינו ח"ג עמ' ר"א שכתב שאפשר לגונזם יחד עם דברי החול שבהם.
העולה
יש לגונזו.