שאלה
האם יש ציור שחמין בשבת יהיה לאחד מותר מצד בטל בשישים ולאחרים יהיה מותר רק במוצ"ש מצד דבר שיש לו מתירים?
תשובה
אם נתערב מאכל שבושל בשבת במאכל אחר בשישים, שהדין הוא שלאחרים באותו היום אסור למוצאי שבת מותר, ולמבשל מותר גם בו ביום.
מקורות
כתב השו"ע בסי' שי"ח סעי' א' "המבשל בשבת, (או שעשה אחת משאר מלאכות), (טור), במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד; ובשוגג, אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד".
וכתב המג"א בס"ק ב' "ועבי"ד ססי' ק"ב דאם נתערב אותו דבר באחרים בטיל ולא הוי דשיל"מ דומיא דתרומה ע"ש וצ"ע דאין הנידון דומה לראי' דתרומה לא הוי אצל שום אדם דשיל"מ דאי לכהן גם היום מותר ואי לישראל לעולם אסור אבל הכא כיון שחל עליו שם דבר שיל"מ לאחרים אף לדידיה לא בטיל כדאיתא פ"ג דבכורים דאם נתערבו בכורים אסורים אף לזרים אף על גב דלדידהו הוי דשאל"מ כיון דלכהנים הוי דשיל"מ דיכולין לאכלו בירושלים אף לזרי' אסור וכ"כ הרע"ב והרמב"ם בפי' המשניו' ובחבורו פ"ד מבכורים ומיהו הר"ש כתב דלא הוי דשיל"מ כיון דאסורים לזרים ומ"מ יש להחמיר ומ"ש בי"ד ססי' ק"ב אפשר דאיירי כשנתערב אחר השבת דאז הוי ממש דומיא דתרומה וכנ"ל עיקר ואף שבפי' הרמב"ם משמע דדוקא כשנתערב לכהן אז אסור אף לישראל מ"מ בחבורו לא משמע כן וגם דבריו שבפי' י"ל כן, נ"ל דלמי שנתבשל בשבילו הוי ג"כ דינו כמו הוא עצמו כמ"ש בי"ד סי' צ"ט ס"ה דה"נ טעמא משום קנסא ומיהו מדברי הרב"י שם משמע דוקא התם חיישי' שיאמר לעכו"ם לבטלו אבל הכא הא בלא"ה צריך להמתין בכדי שיעשה כשבישלו עכו"ם ולישראל לא חיישינן דאין אדם חוטא ולא לו עסי' רנ"ג ס"א".
וכתב המשנה ברורה סימן שיח ס"ק ה "אם נתערב בשבת אותו דבר שנתבשל במזיד באחרים דעת המ"א דאינו מתבטל ואסור לו בשבת ליהנות מזה דכיון דלמו"ש יהיה מותר לאחרים מקרי דבר שיש לו מתירין דאינו בטל אפילו באלף ומה שכתב ביו"ד סוף סימן ק"ב היפוך זה נדחק המ"א לישבו ועיין בחות דעת שם שחולק עליו וכ"ז להמבשל בעצמו אבל לענין אחרים לכו"ע מקרי דבר שיש לו מתירין". ולכאורה מהא דסיים בחוות דעת שדעתו להקל נראה שמצדד להקל בזה וראה במשנ"ב בס"ק ז' "הנה בגמרא פליגי בענין שוגג ומזיד ר"מ ור' יהודה ודעת השו"ע הוא דעת ר' יהודה שכן הסכימו הרי"ף והרמב"ם והגאונים והגר"א הסכים בבאורו לשיטת התוספות וסייעתם דפסקו כר' מאיר דבמזיד אסור בין לו בין לאחרים עד מו"ש ובשוגג מותר גם לו מיד. ובמקום הצורך יש לסמוך על זה בבשול בשוגג".
וכתב הכה"ח בס"'ק ט"ו "וכתב מור"ם ז"ל ביורה דעה סוף סימן ק"ב בהגה דאם נתערב הרי זה מתבטל, ולא אמרינן דחשיב דבר שיש לו מתירין ולא בטיל משום דמותר לאחרים אחר שבת, אלא כיון דלזה אסור לעולם לא חשיב דבר שיש לו מתירין ומתבטל. וכתב שם הרב כרתי ופלתי ז"ל דזה דוקא למבשל אבל לאחרים אפילו אם נתערב אינו בטל דחשיב לדידהו דבר שיש לו מתירין, וכן כתב שם החוות דעת יעו"ש. אמנם המגן אברהם ס"ק ב' כתב דגם למבשל אסור אם נתערב בו ביום דלא בטיל הואיל דלגבי אחרים הוי דבר שיש לו מתירין שמותר במוצאי שבת אלא אם כן נתערב אחר השבת שאז בטל ומותר גם להמבשל יעו"ש, וכן כתב אליה רבה אות ג', רבינו זלמן אות ד', וכתב דהביטול הוא ברוב יעו"ש. ועיין בשו"ת רב פעלים חלק א' סימן י"ז מה דשקיל וטרי בהאי עניינא והעלה לאסור כהמגן אברהם והיינו כוותיה ולא מטעמיה יעו"ש, וכן כתב בספרו בן איש חי פרשת בא אות ב' יעו"ש. וכתב שם ה"ר זלמן דאם נתערב בשבת אסור התערובות להמבשל במזיד לעולם, אבל לפי הטעמים שכתב רב פעלים שם משמע שאין לאסור להמבשל אלא כמו האחרים. וכן נראה עיקר כיון דבלאו הכי מור"ם ז"ל וכמה מן האחרונים מתירים התערובת למבשל אפילו בו ביום כנזכר לעיל, ואם כן די לנו להחמיר רק באותו יום ולמוצאי שבת שרי ליה התערובות כמו האחרים ודוק. ואחר כך ראיתי שכן כתב בחידושי רבי עקיבא איגר דמותר לאחר שבת יעו"ש".
העולה
אם נתערב מאכל שבושל בשבת במאכל אחר, שמותר באותו היום אסור למוצאי שבת מותר.