שאלה
אות יו"ד שהתג שלך ארוך האם זה פסול כיון שדומה לל' או לא?
תשובה
אם הקו דק ישאל קטן לאחר שהרגילו באות י' של ס"ת, ואם קורא כיו"ד יש להכשיר ולתקן בתפילין ומזוזות ובס"ת יגרור כל האות,
אמנם אם הוא עבה (כך נראה) לא יועיל שאלת קטן ויש לפסול.
מקורות
כתב השו"ע סי' ל"ב סעי' י"ח "מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה, אין מועיל לגרור הדבק ולפותחה, משום דהוי כחק תוכות. ומה תקנתה, שיגרור כל החרטום ותשאר כצורת נו"ן כפופה, ואח"כ יכתוב מה שגרר. ורי"ש שעשאה כמין דלי"ת, יש להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין רי"ש, משום דבין הגג ובין הירך נעשו בפיסול, הילכך צריך לגרור שניהם".
וכתב שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן רסט "וכן כל היודין עשה ממש כצורות למד כזה הנה פשוט שתמונת אלו פוסלת הס"ת אע"פי שאין לפסול משום שינוי התמונות האמורות בב"י סי' ל"ו וכמ"ש שם בש"ע ומג"א בסי' ל"ב סקכ"ו אבל שינויים כאלו פשיטא דפוסלי' לא מבעי' היו"ד שנדמי' ללמ"ד דה"ל נדמה צורתה לאות אחר כמ"ש רמ"א סי' ל"ו אלא אפי' הזיינין והנונין פוסלי' נמי דודאי לאו דוקא לאות אחר אלא לשום תמונה בעולם", ואם טעה וכתב כן בשם קודש כתב שם "ואמנם לתקן הס"ת צל"ע מפני היודי"ן שבשם הקדש שאסור לגרוד אפי' מקצתם ולחזור ולתקנם ויעיין בטוש"ע י"ד סי' רע"ו סעי' י"א וגם לגרור כל האזכרות לא נראה וכן לקלוף יעיין מ"ש מג"א סי' ל"ב סעי' קכ"ו הנ"ל בסופו וזה ימים לא כבירים הארכתי בענין כזה באלפי"ן שהיודין נוגעי' בגוף האל"ף והתרתי למחוק לצורך תיקון ושם בארה [וע"ל סי' רס"ז] וע"כ ה"נ אם היו"ד נרא' ממש כלמ"ד לעין כל אזי יכול לגרור באופן שלא ישאר אלא גוף הנקודה ואח"כ יוסיף עליו הקוצין של מעלה ומטה". כלומר שאם דומה לל' ממש כלומר שיש נקודה בראש התג עבה וגם הגג רחב אז יש לפסול.
ובמשנה ברורה משנת סופרים סימן לו אות י "וס"ת שנמצאו בה יודי"ן כצורת למ"ד קטנה פסולה וצריך לגרור כל האות ולחזור ולכתוב יו"ד מחדש דבלא"ה הוי חק תוכות וביודי"ן של שם צריך לסלק כל היריעה אך אם היו"ד נראה ממש כלמ"ד לעין כל אזי יכול לגרור אפילו בשם באופן שלא ישאר רק גוף הנקודה ואח"כ יוסיף עליו מלמעלה ולמטה [תשו' ח"ס סי' רס"ט] ע"כ יש ליזהר מאד במ"ש הברוך שאמר דיעשה הקוצות קטנים ודקים שלא יקלקל היו"ד ע"ש כ"א יהיה תג גדול למעלה יהיה נראה כלמ"ד קטן ואם יאריך העוקץ שלמטה יהיה נראה כחי"ת. ובעו"ה יש מהסופרים שאינם נזהרין בזה כלל או מוסיפין כנ"ל". כלומר דהוא איירי גם כשאין גגה רחב רק מצד שארוכה ויש לה נקודה למטה שפוסל, ובשם בעינן שיהיה ממש נראה כן לעין.
כשהתג העליון ארווך ביותר ודק ונראה קצת כו' הפוכה
כתב בשו"ת האלף לך שלמה חלק יורה דעה סימן רסז "שא' בנדון היודי"ן בס"ת שהם כמו תמונת למ"ד מחמת שהקוץ ארוך למעלה רק שהוא דק. הנה הנכון כדברי ספר ברכי יוסף בספרו לדוד אמת שהביא רו"מ שהוא פסול כי אם אמנם אם הי' למ"ד כזה הייתי פוסל ג"כ כל שאין בו צורת וי"ו למעלה כמ"ש בסה"ח מ"מ להחמיר ודאי כל שאין בו צורת יו"ד ונוטה ללמ"ד הוא פסול דעכ"פ אין צורת אות עליו כיון דעכ"פ יש לו דמיון ללמ"ד".
וכתב בשו"ת סת"ם הל' תפילין סי' נ"א כתב להכשיר ובסי' נ"ד הל' ס"ת כתב לפסול והקשו האחרונים סתירה בדבריו ואפשר שכאן איירי בדיעבד שהרי אם יפסול בתפילין אי אפשר לתקן משום שלא כסדרן ומנומר משא"כ בס"ת וצ"ע, אמנם בעל שער השמפט בהסכמה לספר סופרים מומחים כתב גם כן לפסול ובמאסף לכל המחנות אות י' ס"ק י"ד נשאר בצ"ע
ב
כתב הקול יעקב סי' ל"ב ס"ק צ"ז "אם נמצא יודי"ן כעין למדי"ן קטנים, פסולים, וצריך למחוק כל היו"ד ולכותבה מחדש. לדוד אמת (שם) בשם בית יהודה (שם), אמרי שפר (כלל ה' אות ד'). ואם אירע כן ביודי"ן של השם, עיין בדברינו ליורה דעה סימן רע"ו אות ע"ב".
כתב הקול יעקב סי' ל"ו ס"ק י"ב "לא ידביק התגין בסוף האות, כי אם באמצעיתו. כנסת הגדולה (הגהות הטור <ד"ה ואלו הן>) בשם ספר הזכרונות דף AA(ט') CC[ס']DD [ע"א, זכרון ט פרק ג], עולת תמיד (אות ב'), מגן אברהם (שם), אמת ליעקב (שם), לדוד אמת (שם). ואם הדביק בסוף האות, העלה הרב זכור לאברהם (<חלק א> חלק יורה דעה אות ס' <הלכות ספר תורה ד"ה ומעשה בס"ת>) דלכתחילה יש לתקן, ואפילו בתפילין ומזוזות מועיל תיקון ואין בזה משום שלא כסדרן, ובדיעבד יש להכשיר, כגון שאין ספר תורה אחר או שכבר יצא, עי"ש. וכל זה דוקא אם לא נשתנה צורת האות, אבל אם נשתנה צורת האות, דהיינו שצורת היו"ד והדל"ת נעשית כמו למ"ד, העלה הרב מים רבים (חלק יורה דעה סימן ס') דאם הוא עב זהו ודאי פסול, אבל אם הוא דק זהו תלוי בקריאת תינוק, עי"ש:
כתב בשו"ת מהרש"ם חלק ג סימן ריא "בדבר התפילין שהיודין נראין כלמ"ד קטנה ורו"מ פסל התפלין והנה הג' מהרש"ק ז"ל החמיר באמת לפסלן ומצאתי בשו"ת מים רבים סי' ס' שפסק ג"כ דפסולין ול"מ בזה קריאת תינוק דלא חכים ולא טפש אבל בשו"ת ב"ש חאו"ח סי' ד' וחיו"ד ח"ב סי' קנ"ו פסק להקל אם התינוק קורא י' אחר שירגילוהו י' שבס"ת שיש בהן עוקצין בצד שמאל והגם שלא ראה דברי תשו' מים רבים הנ"ל מ"מ נראה שהדין עמו דכיון שהיודין יש בהם עוקץ שמאלי אינו דומה ל' ועוד דכל כה"ג שהתינוק קורא י' נראה דעכ"פ מהני תיקון גם בתו"מ ולא הוי בכלל שלכס"ד כמ"ש כה"ג בתשו' תשב"ץ בחוט המשולש טור א' סי' ה' ומצאתי בתשו' טה"א סוסי' ט"ז שהביא בשם כמה גדולים בדין האריך קוץ השמאלי עד י' כמו חי"ת והתינוק קורא יו"ד דגם בתו"מ מותר לתקן ולא מיקרי שלכס"ד", וראה במקדש מעט אות י' ס"ק י"א שכתב שיועיל תיקון ונראה מדבריו שלא דיבר היכא שיש נקודה למטה אלא רק בקוו.
וכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן ה אות ב' "שאלה אות יו"ד עם תג גדול שמובא משא ומתן באחרונים אם דומה לאות למ"ד קטנה כיצד לנהוג למעשה: א. בציור האם מועיל שאלת תינוק. ב. האם אפשר לשאול התינוק כמו שהוא או צריך לכסות לו שאר האותיות. ג. בציור שהאות רחבה יותר מעובי קולמוס האם מועיל שאלת תינוק.
תשובה: א. בציור יראה דמהני שאלת תינוק ואף על פי שבתשובת האלף לך שלמה יו"ד סי' רס"ז להגאון מהרש"ק פוסל בפשיטות מ"מ אם הקו פשוט בלי ראש היוצא של הלמ"ד אין הכרח לפסול אם תינוק קורא יו"ד ומה שהביא בשם הגאון חיד"א בס' לדוד אמת השואל העיד לו כן ואינו מוכרח דאולי החיד"א איירי שהי' כמין צורת וא"ו ממש כמו ראש הלמ"ד וכעין מש"כ בתשובת ח"ס יו"ד סי' רס"ט אבל בקו דק העיקר כנ"ל וכן פסק ג"כ בתשובת מהרש"ם ח"ג סי' רי"א בראיות.
ב. הדבר נוטה יותר שצריך לכסות שאר האותיות.
ג. בציור ב' יראה דלא מהני שאלת התינוק כיון דגם גוף היו"ד נעשה רחב כלמ"ד".
וכתב עוד חלק ה סימן ח "ואשר שאל באות יו"ד הנראית כלמ"ד המ"ב פוסל ומצריך לגרוד כולו, והמהרש"ם ח"ג רי"א כותב שאף אם נראית כלמ"ד מהני תינוק לתקנה, המק"מ אות י' (י"א) מתיר לגרוד קצת מתג העליון, והלכה כמי.
בח"ס יו"ד סי' רס"ט פוסל ביודי"ן כצורת למ"ד, ואמנם הוא מיירי שעשה היו"ד עם כל מהות צורת למ"ד, אבל ביו"ד רגילה בלי עקמומית למטה ובלי ראש ארוך ביותר אפשר להקל ע"י שאלת תנוק ואולי גם בראש ארוך קצת ודק אם נראה יותר כיו"ד, וגם המהרש"ם לא הקיל בכל אופן יע"ש ח"ג סי' רי"א אבל אלו המקילין בכל אופן מזניחין אותם וכמש"כ ג"כ בני הה"ג רב"י שליט"א בחי' להל' תו"מ ".
העולה
קשה לראות בתמונה אם הקו דק ישאל קטן לאחר שהרגילו באות י' של ס"ת, ואם קורא כיו"ד יש להכשיר ולתקן בתפילין ומזוזות ובס"ת יגרור כל האות,
אמנם אם הוא עבה (כך נראה) לא יועיל שאלת קטן ויש לפסול.