שאלה
האם נשים מברכות ברכת הלבנה, לאשכנזים ולספרדים?
תשובה
נחלקו הפוסקים אם יש לנשים לברך ברכת הלבנה למעשה אין להם לברך משום שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, והם גרמו לפגימתה, ולכן כשרואים לספרדים יאמרו ברוך מחדש חודשים בלי שם ומלכות, או בשעה שהקהל מברכים ברכת הלבנה יעמדו גם הן ויאמרו: "ברוך מחדש חודשים. סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, אמן".
אמנם לאשכנזים לא יברכו, ולא צריכות לומר.
מקורות
איתא בגמ' סנהדרין דף מב ע"א וז"ל "תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש – דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד. מרימר ומר זוטרא מכתפי (אהדדי), ומברכי. אמר ליה רב אחא לרב אשי: במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, אמר ליה: האי – נשי דידן נמי מברכי. אלא כדרב יהודה. דאמר רב יהודה: ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים. כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה – במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה: ורב – תבואות בכח שור".
כתב המגן אברהם בריש סי' תכ"ו "נשים פטורות דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ואף על גב דהם מקיימות כל מצות עשה כגון סוכה וכו' מכל מקום מצוה זו אין מקיימים מפני שהם גרמו פגם הלבנה, של"ה, ובסנהדרין (מ"ב ע"א) אמרינן על ברכת הלבנה הני נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דמברכין, ואפשר דלאו דוקא נשים אלא לישנא בעלמא נקט".
וביאר בשו"ת רב פעלים חלק ד – אורח חיים סימן לד "ומ"ש (השל"ה) גרמו פגם הלבנה היינו כי פגם הלבנה נעשה מסיבת חטא חוה ולכן הנשים הם נגררים אחריה בזה הדבר ומתייחס הדבר הזה אליהם יותר מן הזכרים כי על כן אמרו רז"ל הטעם שנתייחדו לאשה שלשה מצות שהם נדה חלה הדלקת הנר הוא מחמת חטא חוה וכתב השל"ה ז"ל בדף שי"א פ' בא כמו שהלבנה לא נתמלאת פגימתה רק עד ז' ימים כן האשה למטה ז' ימי נידות ואחר תטהר גם תמצא סתם וסת משלשים לשלשים כמו ימי החודש ע"ש".
וכתב בחכמת שלמה כתב על דברי המג"א "ולדעתי זה הוא תמוה מאד ואין לו ענין כלל למצות עשה שהזמן גרמא, דכלל זה לא נאמר רק במצוה דגוף המצוה שייכא תמיד בכל ענין ובכל זמן, כגון במצה או סוכה ולולב וכדומה, דמצוה זו אפשר להתקיים בחשוון כמו בתשרי, ואייר כמו בניסן, ואף על פי כן אמרה התורה שבימים הללו חייב ומכאן ואילך פטור, מוכח דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ולכך נשים פטורות. אבל בלבנה אטו הוה לה מניעה מכח הזמן, זה הוי המניעה מגוף המצוה שלא שייכא אז, דממה נפשך, אם כבר בירך פעם אחת על ראייתה לא שייך ברכה עוד שני פעמים כיון שכבר בירך פעם אחת. לו יהא דהוי פרי חדש אם בירך עליו בשעת ראיה או אכילה אינו צריך לברך אחר כך עוד, ומכל מקום כשמתחדש בשנה החדשה פרי חדש מברכין שנית, ואטו יחשב בזה זמן גרמא, זה ודאי אינו, דאין המניעה מכח הזמן. ואף אם לא ברכו עליו בחודש הזה מכל מקום לא שייך עוד ברכה, מכח דמתחלת להתקטן אחר כך, ואם כן הוי מניעת הברכה שאין כאן גוף הדבר לברך עליו, והוה המניעה מכח הדבר שאין כאן לברך עליו ולא מכח הזמן, דאטו בפירי דלא שכיח רק בקיץ לא תהיה האשה מברכת על אכילתה או ראייתה שהחיינו כיון דהוי זמן גרמא שבחורף ליתנהו להנך פירות, זה ודאי אינו. כך הלבנה בכל חדש כמו הפירי בכל שנה, ולכך כיון דאין מניעה זו מכח גוף הזמן, רק מכח הלבנה דבשעת חידוש מברכין ובשעת חסרונה אין מברכין, ואין המניעה זו מכח הזמן רק מגוף הלבנה, והוי ממש הלבנה חודש בחדשה כפירי של שנה ואין זה מצות עשה שהזמן גרמא. כן נראה לפענ"ד ברור, ורבנן לא דקו בהאי מלתא במחילה מכבודם הרמה, ודו"ק".
וכתב בשו"ת אגרות משה חושן משפט ח"ב סימן מז ליישב קושית החכמת שלמה " וגם הא חג הפסח דמה שנצטוינו לחוג בט"ו בניסן משום דלא שייך ביום אחר מהשנה, וכן פורים וחנוכה ומ"מ הם בדין זמן גרמא ומה שחייבות נשים הוא מחדושא דקרא, ובפורים הוצרך ריב"ל במגילה דף ד' ע"א לומר בטעם חיובן בקריאת המגילה משום שאף הן היו באותו הנס, וכמו כן אמר ריב"ל בשבת דף כ"ג ע"א מטעם שאף הן היו באותו הנס, אף דלא היו שייכי ביום אחר מהשנה, ולכן לא מובן כלל קושיתו, אבל מה שכתבתי שכל חיוב הברכות הוא ענין חיוב אחד שתיקנו אנשי כה"ג הוא טעם נכון".
וכתב המשנ"ב ס"ק א' "הרואה וכו' – ונשים פטורות מלקדש הלבנה דהוי מ"ע שהזמן גרמא ואף דכל מ"ע שהזמן גרמא נוהגות הנשים שמקיימות ומברכות עליהן מ"מ מצוה זו אין צריכין לקיימה משום דהם גרמו פגם הלבנה".
ואולם הכה"ח ס"ק א' כתב "נשים ועל כן נראה כיון דבש"ס משמע דמברכין יש להם לשמוע הברכה מאחרים ולכוין לצאת, או לומר רק ברוך מחדש חדשים כנזכר בש"ס דזו ברכת הנשים. ואפשר דגם השל"ה יודה לזה דלא יש קפידא כי אם בנוסח הברכה הארוכה של אנשים אבל בזה אין קפידא".
וכתב עוד באג"מ שם "ומסתבר לע"ד דברכת קדוש הלבנה הוא תקנה מיוחדת שאינה על ההנאה ולא מצד דבר שלא מצוי ועניני חדושים שרואין דהא הרבה פעמים מברכין כשליכא אף עשרים יום משבירך בחדש שלפניה, וכו' ולכן אינה מכלל תקנת הברכות אלא תקנה חדשה שלכן כיון שהוא רק בשעת חדושה הוא מ"ע שהזמן גרמא שלכן פטורות הנשים. ונראה דטעם זה הוא כמפורש בגמ' דעל מה שאמר ר' אחא בסנהדרין מ"ב ע"א דנוסח הברכה הוא ברוך מחדש חדשים השיב ר' אשי האי נשי דידן נמי מברכי שלכאורה תמוה מ"ש מחדש חדשים דהיו מברכות הנשים מברכה ארוכה דמברכינן כדר' יהודה, אבל הוא משום דברכת מחדש חדשים הוא שייך לברך מצד הראיה כשאר ברכות הראיה שא"כ הוא בכלל תקנת אנשי כנה"ג חיוב הברכות על כל דבר שאין לפטור הנשים אבל ברכה הארוכה שמברכינן כדא"ר יהודה הוא ענין אחר שתיקנו על היכר שאיכא יותר מזה שהשי"ת ברא את עולמו שלכן הוא כקבלת פני השכינה ואינה מכלל תקנת כל ענין חיוב הברכות שלכן פטירי נשים מפטור דזמן גרמא, דמש"כ המג"א בתחלת הסימן דלישנא בעלמא נקט וכוונתו ע"ה כדפי' במחצה"ש לא נכון כלל דע"ה אין עושין מעצמן כלום אלא מתפללין ומברכין כמו ששומעין מן החכמים ואם לא שמעו נוסח ברכה ע"ז לא יברכו כלל".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי ימות החול פכ"ז סעי' י"ז "נשים אינן מברכות ברכת הלבנה, אך טוב שכשיראו את הלבנה בפעם הראשונה מתחילת החודש יאמרו: "ברוך מחדש חודשים", ובשעה שהקהל מברכים ברכת הלבנה יעמדו גם הן ויאמרו: "ברוך מחדש חודשים. סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, אמן".
העולה
נחלקו הפוסקים אם יש לנשים לברך ברכת הלבנה למעשה אין להם לברך משום שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, והם גרמו לפגימתה, ולכן כשרואים לספרדים יאמרו ברוך מחדש חודשים בלי שם ומלכות, או בשעה שהקהל מברכים ברכת הלבנה יעמדו גם הן ויאמרו: "ברוך מחדש חודשים. סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, אמן".
אמנם לאשכנזים לא יברכו, ולא צריכות לומר.