שאלה
האם מותר לעשות צורות שונות במפיות, על ידי יישורם וקיפולם בצורה מיוחדת בשבת?
תשובה
אין לעשות צורות מיוחדות בנייר ומפיות בשבת, אמנם אם עשה בערב שבת יכול לפרקן כדי להשתמש בהם.
מקורות
כתב השו"ע סי' שכ"ח סעי' מ"ט "אסור לשום פתילה בפי הטבעת כדרך שנוהגים לעשות למי שהוא עצור, אלא אם כן ישים אותה בשינוי שיאחזנה בשתי אצבעותיו ויניחנה בנחת".
וכתב המשנ"ב ס"ק קנ"ב "כתב החיי אדם דכ"ז אם היה הפתילה עשויה מע"ש אבל לעשות בשבת הפתילה הנ"ל ואפילו הוא עושה אותה מנייר שכורך אותו ומקשה אותו יש בו איסור דאורייתא משום מכה בפטיש אם לא לחולה שיש בו סכנה אבל מה שעושין מחתיכת לפת מותר כיון שהוא מאכל בהמה אין בו משום תיקון כלי". וכ"כ הכה"ח בס"ק ער"ב.
ונראה שלכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי ח"ד פפ"ד סעי' כ"ו "אסור לגלגל נייר וליצור פקק כדי לסגור בו את הבקבוק, כיון שעושה מכסה ובונה כלי, אבל מותר להניח עליו חפץ כל שהוא לכסותו, שאין בזה עשיית כלי". ואמנם יש לחלק שכן מתקן אותו בשביל שימוש לכלי, אמנם מצינו שכתב מרן הרב גם לגבי עשיית צורה בנייר כסף, שאסור וא"כ לפ"ז גם במפיות נייר יהיה אסור לעשות צורות מיוחדות. אמנם יש לחלק שזה עכ"פ נועד לזמן מסויים ולא מיועד ליופי וכאשר משתמשים בו מפרקו אח"כ.
ומצאתי בשמירת שבת כהלכתה פרק י"א סעי' מ"א וז"ל " אין לקפל מפיות נייר בצורה מיוחדת כדרך שרגילים לכבוד אורחים, אבל מותר לקפל קיפול רגיל"
וכתב בהערה קס"ג בשם הגרש"ז אוירבך שאיסור משום דדומה לבניין, וכתב בהערה קס"ד "אך עדיין יש לעיין בקיפול רגיל אשר מקפידים שכולם יהיו שווים מנין להקל ואפשר שזה סדר ולא שום תיקון שמעתי מהגרש"ז אוירבך".
וכתב בפכ"ח הערה מ' שכיון שמטרת הקיפול הוא לתקנת הדבר כגון מפית לכן אסור
וכתב עוד בפרק טז, סעי' כא "אין לעשות צעצעוים על ידי קיפולי נייר (אניה כובע) כי הרי זה כעושה כלי". והקשה בהערה ס"א מאי שנא מלגו שהגרש"ז מתיר משום שעושי לפרק וא"כ ה"ה במפיות וכתב בשם הגרש"ז "די"ל דשאני מפיות כי אין הן בגדר צעצוע אלא עושין כן לכתחילה בצורה יפה שמבוגרים רגילים לעשות ולכן אף שהמפיות עשויות להתפרק בו ביום נכון להחמיר משא"כ לגבי צעצועי ילדים שהם רק מעשה ילדים".וכ"כ ארחות שבת פרק ח, סעי' לז. וכ"כ אבני ישפה (סט, ד), ונראה לי להוסיף טעם דמפית שדרך לקפלה כך הוי דרך תשמישו ולכן מותר לעשותו ולפרקו אמנם בצורות מיוחדות אפשר שאין זה דרך תמשיו ולכן אסור לעשותו אך יהיה מותר לפרקו.
וכן כתב בשו"ת שבט הלוי ח"ה, סי' לה רק שלמד שאסור ממקום אחר וז"ל "בענין מפות קטנות של נייר שמשימים כהיום על השולחן אי שרי לקפלן משום תקון כלי, לכאורה יראה ע"פ המבואר בשו"ע או"ח ש"ב ס"ג, דקפול המותר רק לצורך שבת ללבשן דבלי זה קשה ללבשן, ובפרט דרגילים לעשות כל מיני צורות, ומה לי קפול כלי או קפול נייר, אלא דיש לדון דלא נאסר רק קפול המתקיים, משא"כ בזה שבשעה קטנה משתמשים בם וזורקים אותם ואין בעצם שום תקון בדבר אלא צורת נוי בעלמא, ולמעשה התרתי לכפלו בעלמא כדי לשומו בכלי המתוקן לכך אבל לא לעשות צורות ידועות ועדין צ"ע. (וע"ע סי' ש"מ ס"ה ובמה שמתבאר שם ובמג"א סי' שכ"ג ס"ק ה' דמותר לעשות נקבים בנייר, ומה שמקשה בפמ"ג בא"א שם בשם הפרישה)". וכן בחוט שני ח"ב עמ' ריג נטה להחמיר בזה.
כתב בשו"ת רבבות אפרים ח"א עמ' קעט-קפ וז"ל "בדבר קיפול הנייר בשבת נראה דכרגיל אם מקפל הלא אין הנייר מתקמט וממילא אין בזה תיקון מנא דבבגד התקון מנא הוא מה שמונע הקמטים וכמ"ש בסי' ש"ב סעי' י"ב ולזה הערני הגר"א אזבנד והבחור ר' יצחק פענפיל כתב לי בשם הגר"מ פיינשטיין דמותר בשבת לקפל מפיות והם מה שמסדרים על השולחן לפני האכילה דכיון שהולך לאיבוד לא שייך מתקן מנא וידידי הרה"ג בנימין זילבר כתב לי וז"ל נכון הוא שאין קיפול בנייר ואולי הקיפול הוא מטעם כיבוס ולא שייך זה בנייר". וכן כתב הרב אליהו פסח פאלק באור השבת עמ' כד-כה.
וא"כ נראה כיון שרבו האוסרים יש להחמיר, מכל מקום נראה שגם לדעת הרב אין איסור בפירוקו וכדלהלן.
ב
כתב בספר שלמי ניסן (סימן ב, לרב ניסן שלמה קפלן), ששאל את הר"י נויבירט: אם אסור משום בניין א"כ גם באופן שהכין את המפיות מבעוד יום למה לא יהיה אסור לפותחן משום סותר ואמר לו שהאיסור לעשות מפיות הוא משום שדרך פועולתו דומה לבניין לא עצם המפית בצורתה ולכן אין בסתירתו משום סותר.
העולה
אין לעשות צורות מיוחדות בנייר ומפיות בשבת, אמנם אם עשה בערב שבת יכול לפרקן כדי להשתמש בהם.