שאלה:
באם יוצאים ידי חובת "שניים מקרא ואחד תרגום" בקריאת פירוש רש"י?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" לפי הפשט אפשרית ע"י קריאת רש"י במקום תרגום, אך לפי הקבלה יש לקרוא תרגום דווקא, והמחמיר יקרא את שניהם[1].
מקורות:
[1] כתב הב"י (סי' רפ"ב): "וכתב הרא"ש עוד (שם): ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום כיון שמפרש בו כל מלה ומלה, וכן כתב סמ"ג (עשין י"ט, ק"ג ע"ג), וז"ל: ואני דנתי לפני רבותי שהפירוש מועיל יותר מהתרגום והודו לי, וכתבו המרדכי שם (סי' י"ט) והגהות (מיימוניות) בפרק י"ג מהלכות תפלה (אות ש') דברי סמ"ג. מיהו כתבו סמ"ג והגהות דאין נראה לר"י ורב עמרם (בסידורו ח"ב סי' ל"א) ורב נטרונאי שכתבו שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני (מגילה ג' ע"א) ע"כ. וירא שמים יצא את כולם ויקרא התרגום ופירוש רש"י".
וכתב השו"ע (סי' רפ"ה סעי' ב'), וז"ל: "אם למד הפרשה בפירוש רש"י – חשוב כמו תרגום. וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י". והמשנ"ב (שם ס"ק ה') כתב: "חשוב כמו תרגום – וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י. ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י – יקרא אותן ג"פ. ומי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י – ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר 'צאינה וראינה' וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנויים על יסוד התלמוד". וראה בכה"ח (שם ס"ק י"ט). האספניולים נתקנאו בפירוש 'צאינה וראינה' וכתבו את פירוש 'מעם לועז' באיספניולית ובהרחבה. וחכם אחד מאשכנז נסע לספרד ולמד את שפת האספניולים, ותרגם את 'מעם לועז' מאיספניולית לעברית, וזה מה שמצוי כיום בידינו.
וכתב הברכי יוסף (סי' רפ"ה אות ב'), וז"ל: "התרגום וגם פירש"י. כן הזהיר הרא"ש בהנהגותיו. וכ"כ מהרש"ל בספר ים של שלמה קדושין פ"ב סי' י"ד. וכתב דאם אינו יכול ללמוד שניהם – יקרא פירש"י ולא תרגום, ע"ש. אבל לפי מ"ש חכמי האמת יש קפידא בתרגום, ולכן אם אין לו שהות ללמוד שניהם – ילמוד תרגום". וע"ע כה"ח (שם ס"ק כ'), וז"ל: "מיהו לפי חכמי המקובלים משמע דוקא תרגום לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת והבין. עולת תמיד אות ב'. ור"ל הטוב שבנוגה כידוע ליודעי ח"ן". ושם (ס"ק כ"א): "כי התרגום יש לו מעלה שניתן בסיני". וע"ע שם (ס"ק כ"ב). וראה בגמ' מגילה (ג' ע"א), וז"ל: "ותרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו? והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב: 'ויקראו בספר תורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא'. 'ויקראו בספר תורת האלהים' – זה מקרא, 'מפרש' – זה תרגום, 'ושום שכל' – אלו הפסוקין, 'ויבינו במקרא' – אלו פיסקי טעמים, ואמרי לה: אלו המסורת! – שכחום וחזרו ויסדום", עכ"ל. ועוד עיין ירושלמי (מגילה פ"א ה"ט): "תרגם עקילס הגר התורה לפני ר' אליעזר ור' יהושע וקילסו אותו, ואמרו לו: יפיפית מבני אדם", וע"ע שו"ת קול אליהו (שבת פרק ח' שאלה א'). ראה מאמר מרדכי שבת (ח"א פ"ב סעי' ל"ח).