שאלה:
קבלתי את התשובה של כבוד תורתו בעניין נרות שבת שברכתם לאחר ההדלקה, ברצוני לשאול כעת בעניין נרות של יום טוב:
האם גם בנרות של יום טוב יש לברך לאחר ההדלקה, או שמא קודם ההדלקה?
המקור לחילוק הנ"ל הוא מחידוש של אימו של בעל ה'דרישה', הביאו המג"א (סימן רס"ג ס"ק י"ב), אבל הוא כתב על כך: "אין חכמה לאישה" ולא חילקו חכמים. המחצית השקל שם כותב כדעת המג"א, וכך פסק גם הגאון הגר"ז בשולחן ערוך הרב (סימן רס"ג סעיף ח'). וכן בספר ישועות יעקב (סימן רס"ג ס"ק ב') הביא את דברי המג"א והסכים עימו, וכתב: "ועל כן ביו"ט פשיטא דמברכת אחר ההדלקה, והדבר ברור כשמש", עכ"ל. וכן בקיצוש"ע (סימן ע"ה סעיף ד') כתב כדעת המג"א, וכן עוד אחרונים.
ואולם, הדגול מרבבה סובר כאימו של ה'דרישה', שביום טוב תברך תחילה, וכן כתב בהגהות רעק"א, וכן משמע מהחת"ס, וכן כתב הרב מרגליות בשערי תשובה שם ס"ק י', וכן הבן איש חי (שנה שניה פרשת נח אות י'), ומרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רס"ג סעיף ד') ובמשנה ברורה (סימן רס"ג ס"ק כ"ז).
הנני לשאול את דעת כת"ר הראשל"צ שליט"א, כיצד על אישה לנהוג ביום טוב – האם תברך לפני ההדלקה או תדליק תחילה כמו בשבת?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לענין ברכת הנרות ביו"ט. דיינו שבשבת אנו ממשיכים לנהוג ולברך אחר ההדלקה, אולם ביום טוב מנהגנו שתברך לפני ההדלקה, כמוזכר בחלק מהספרים שהבאת, ובראשם מר"ן החיד"א במחב"ר (סי' רס"ג) ובא"ח (ש"ש פרשת נח אות י'[1]).
מקורות:
[1] כתב הבא"ח (ש"ש פרשת נח סעיף י'): "בשבת מברכין 'להדליק נר של שבת', וביו"ט מברכין 'להדליק נר של יום טוב'. ופה עירנו נוהגים הנשים לברך ביום טוב שהחיינו בהדלקת הנר אם הוא יום טוב שאומרים בו שהחיינו בקידוש. ודוקא בשבת כתבנו לברך אחר ההדלקה, אבל ביום טוב מברכין ואח"כ מדליקין. ומאחר דביו"ט מברכת ואח"כ מדלקת, צריכה להזהר שלא תשיח עד אחר גמר כל הנרות שמברכת עליהם, ואם שחה שלא מענין ההדלקה, אם עדיין לא הדליקה אפילו נר אחד – תחזור ותברך, ואם קודם ששחה הדליקה נר אחד מאלו הנרות שברכה עליהם – לא תחזור ותברך".
וכתב כה"ח (סי' רס"ג ס"ק מ"ג): "ונראה דפלוגתא זו לא שייך אלא בשבת, אבל ביום טוב דמותר להדליק נר גם אחר הדלקה, בהא כולי עלמא מודים דבעינן עובר לעשייתן כמו בכל המצות, ויברך קודם הדלקה. עולת שבת אות ב'. וכן כתב בן הרב דרישה בהקדמה הנדפסת בטור יורה דעה בשם אמו. אלא שהמגן אברהם ס"ק י"ב כתב דאין חכמה לאשה ולא חילקו חכמים, יעו"ש. אבל הדגול מרבבה השיג על המגן אברהם וכתב דהדין עם אשתו של דרישה דביום טוב תברך ואחר כך תדליק, יעו"ש. וכן הסכים המחזיק ברכה אות ד'. והביא דבריהם השערי תשובה אות יו"ד. וכן כתבו האחרונים. ומאחר דביום טוב מברכת ואחר כך מדלקת, צריכה ליזהר שלא תשיח עד אחר גמר כל הנרות שמברכת עליהם, ואם שחה שלא מענין ההדלקה, אם עדיין לא הדליקה אפילו נר אחד – תחזור ותברך, אבל אם הדליקה נר אחד מאלו הנרות שברכה עליהם לא תחזור ותברך. בן איש חי פרשת נח אות יו"ד. והוא מהברכי יוסף בשיורי ברכה אות ה', יעו"ש".