שאלה
מי ששכח "יעלה ויבוא" בתפילת מנחה ונזכר רק לאחר ששקעה השמש, וכבר התפלל ערבית מה דינו?
תשובה
יכול להתפלל תפילת תשלומין למרות שעבר זמן מתפילת ערבית, וטוב שיתנה שאם לא חייב בה היא נדבה.
מקורות
כתב הב"י סי' פ"ט "אלא שהרמב"ם (תפלה פ"ג ה"א) כתב ואם עבר או טעה והתפלל אחר ד' שעות עד חצות היום יצא ידי חובת תפילה אבל לא יצא ידי חובת תפילה בזמנה וכך הם דברי רבינו ולפיכך נראה לומר דלא ילפינן דין אחר ד' שעות מדין טעה ולא התפלל שחרית מתפלל במנחה שתים דאיכא למימר שאני התם שהוא זמן תפילה מיהא אלא מדאמרי רבנן עד חצות ילפינן לה כי היכי דלא נשוי כל כך פלוגתא בין רבי יהודה ורבנן דלרבי יהודה אם התפלל אחר ד' שעות לא יהבי ליה שכר תפילה כלל ולרבנן מתפלל והולך עד חצות ויהבי ליה שכר תפילה בזמנה הילכך ממעטינן בפלוגתייהו דלכולי עלמא מד' שעות עד חצות שכר תפילה יהבי ליה בין בשכח בין בהזיד אלא דלרבי יהודה לא יהבי ליה שכר תפילה בזמנה ולרבנן יהבי ליה שכר תפילה בזמנה ולפי זה בדוקא כתבו הפוסקים עד חצות דמחצות ולמעלה עד זמן המנחה כיון דלאו זמן תפילה הוא כלל אינו מתפלל בשום ענין ואם התפלל אפשר דברכה לבטלה הוי: ואחר שכתבתי כל זה מצאתי להרשב"א שכתב בריש פרק תפילת השחר (ד"ה אבעיא) אהא דאסיקנא טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים וכו' מיהו דוקא בזמן תפילה לפי שכיון שהוא זמן תפילה והוא עוסק בתפילתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו אבל שלא בזמן תפילה לא שאם לא כן מאי מתפלל ערבית שתים ומתפלל מנחה שתים דקאמר לימא טעה ולא התפלל שחרית קודם חצות חוזר ומתפלל לאחר חצות אי נמי טעה ולא התפלל מנחה חוזר ומשלימה כל הלילה הוה ליה למימר עכ"ל וזה מחזיק ביד הדרך השני". כלומר שאע"פ שעבר זמן מאז שהתפלל ערבית יכול להשלים מנחה כל זמן שניתן להתפלל ערבית.
ובב"י סי' ק"ח כתב "וכתב עוד הרשב"א (חי' שם) ומיהו דוקא בזמן תפילה לפי שכיון שהוא זמן תפילה והוא עוסק בתפילתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו אבל שלא בזמן תפילה לא שאם לא כן מאי מתפלל ערבית שתים ומתפלל מנחה שתים דקאמר לימא טעה ולא התפלל שחרית קודם חצות חוזר ומתפלל לאחר חצות אי נמי טעה ולא התפלל מנחה חוזר ומשלימה כל הלילה הוה ליה למימר עכ"ל".
וכתב השו"ע סי' ק"ח סעי' ג' "הא דמשלים התפלה שהפסיד, דוקא בזמן תפלה, אבל בשעה שאין זמן תפלה, לא".
כתב המשנ"ב ס"ק ט"ו "בזמן תפילה – יש מאחרונים שכתבו שרוצה לומר דלא תקנו חז"ל תפלת השלמה רק בעודנו עוסק בתפילתו העיקרית אחר ששהא כדי הלוך ד' אמות או אשרי בינתים אבל הרבה אחרונים הסכימו דאף דלכתחילה בודאי צריך לזהר בזה להתפלל תפלת השלמה תיכף אחר תפילה החיובית אבל בדיעבד אינו מעכב רק אם עבר זמן תפלה דהיינו אם לא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתים רק עד ד' שעות על היום שהוא זמן תפילה לשחרית דהא נוטל עבור זה שכר תפלה בזמנה משא"כ אחר ד' שעות דנוטל רק שכר תפלת רחמי כ"כ הפמ"ג ומגן גבורים ודה"ח אלא שבדה"ח הוסיף דבר חדש שלא נזכרו בשארי אחרונים. והוא דאם גם תפלת שחרית גופא לא התפלל עד אחר ד' שעות דצריך להתפלל אז שתים כיון שעוסק בתפלה. ואם שכח להתפלל מנחה י"א דמתפלל מעריב שתים רק עד חצות לילה שהוא זמן הראוי לערבית לכתחלה וע"ש בדה"ח מה שכתב עוד בזה להלכה אמנם הפמ"ג כתב דזמן השלמת תפילת המנחה הוא כל הלילה עד עמוד השחר. וכו' כ"ז העתקתי מן האחרונים לדינא אמנם לכתחילה יותר נכון בכל זה שאם לא התפלל תיכף תפלת השלמה אחר התפילה החיובית יתפלל אותה בתורת נדבה דהיינו שיתנה ויאמר אם אני חייב הרי זו לחובתי וא"ל הרי היא נדבה וכן הסכים הפמ"ג".
כתב הכה"ח בס"ק כ"א "הא דמשלים התפלה שהפסיד דוקא בזמן תפלה וכו'. כלומר בעודו עוסק בתפלתו העיקרית אחר ששהה כדי הילוך ד' אמות צריך להתפלל תפלת התשלומין אבל אם הפסיק בין תפלה לתפלה והלך לעסקיו שוב אינו מתפלל תפלת תשלומין. פרי חדש אות ג', וכתב שכן הוא דעת הראב"ד ז"ל בהשגות פרק ג' מהלכות תפלה ודלא כהבנת הבית יוסף ריש סימן פ"ט ומור"ם ז"ל עכ"ד, וכן כתב לחם חמודות פרק תפלת השחר אות ה' וכתב דהלבוש לא דק יפה בזה כמו שכתב במלבושי יום טוב יעו"ש, וכן כתב פרישה אות א' דלא יאחר אלא שיעור הילוך ד' אמות או אמירת אשרי בנתיים ויתפלל מיד התשלומים יעו"ש, וכן כתב מהריק"ש בהגהותיו, והביאו מחזיק ברכה אות ז' ושלמי צבור דף קס"ט ע"א, וכן כתב הערך השלחן אות ב' בשם הפוסקים הנזכרים, וכן נראה דעת הרב קרבן נתנאל בקונטריס נתיב חיים בגליון המגנים הנדפס מחדש והביאו מחזיק ברכה אות ו' והרב המגיה בשלמי צבור שם (ועיין זכור לאברהם אות ת' מ"ש על דברי הנתיב חיים הנזכר, ולי נראה דטעות סופר נפל בדברי הנתיב חיים ומה שכתוב ערבית צריך להיות שחרית כמובן למעיין בדבריו). מיהו המאמר מרדכי אות ב' כתב שאין כן דעת מרן ומור"ם ולבוש ז"ל גם מדברי מגן אברהם ס"ק ג' משמע בהדיא דאף על פי שהפסיק בין תפלה לתפלה יצא ומשלים רק לכתחילה נכון ליזהר כדברי האחרונים להתפלל התשלומין תיכף ומיד אחר תפלה ראשונה וכן משמע מדברי מרן ומור"ם סעיף ב' עכ"ד, וכן דעת חיי אדם כלל כ"ז אות ה', ועיין אליה רבה אות ד' מה שכתב לצדד בזה וסיים דמכל מקום יש לחוש ולהחמיר להתפלל אותה בנדבה יעו"ש, וכן הרב זרע יעקב סימן י"ג עמד בזה לברר דעת מרן ושקיל וטרי על דברי הפרי חדש והעלה דכיון דפלוגתא הוא יתפלל נדבה ונטה לומר דלא בעי חידוש יעוש"ב, והביאו מחזיק ברכה בקונטריס אחרון אות א' והרב המגיה בשלמי צבור שם וזכור לאברהם שם, וכן פסק החיד"א בקשר גודל סימן כ"ב אות ה', בית עובד אות ו'. ועל כן מי ששכח ולא התפלל תפלת התשלומין תיכף ומיד אחר תפלה ראשונה והלך ועשה עסקיו או שאכל ושתה ואחר כך נזכר אם עדיין לא נשלם זמן תפלה ראשונה יתפלל תפלת התשלומין בתורת נדבה ויחדש בה שום דבר, והגם דהרב זרע יעקב נטה לומר דלא בעי חידוש כבר כתבנו לעיל סימן ק"ז אות ד' דאפילו בתפלת חובה אם ירצה לחדש ליכא שום חששא, ועל כן נכון ליזהר לצאת כל הדעות כיון דאפשר, ועיין לעיל סימן ק"ז אות ך'".
כתב הבא"ח ש"ר פרשת משפטים סעיף י "צריך שבהיותו עסוק בתפלה יתפלל תפלה האחרת להשלים ולא יעשה הפסקה בנתיים, שאם שהה הרבה אחר שהתפלל תפלה שהיא חובה אותה שעה, אינו יכול להתפלל תשלומין תפלה שהפסיד, לפי שלא תקנו תשלומין לתפלה שהפסיד אלא בזמן שעוסק בתפלה שהיא חובת אותה שעה, שאז כיון שהוא עוסק בתפלה חוזר ומשלים מה שפשע בתפלתו"
כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פכ"א סעי' ז' "יש אומרים שיכול להתפלל תפילת תשלומין רק עם עוסק עדיין בתפילה הקבועה, אבל אם גמר כבר את התפילה הקבועה והפסיק – אינו רשאי להתפלל תפילת תשלומין, ויש אומרים שאמנם לכתחילה צריך מיד כשמסיים תפילת י"ח בתפילה הקבועה ישהה (במנחה וערבית – כדי הילוך ד' אמות או בשחרית שיאמר "אשרי יושבי ביתך") ויתפלל תפילת תשלומין, אך בדיעבד כל עוד לא עבר זמן התפילה הקבועה – יכול להתפלל תפילת תשלומין. למעשה אם שהה לאחר התפילה הקבועה אך עוד לא עבר זמן התפילה – יתפלל תפילת תשלומין ויתנה: "אם אני חייב להשלים ולהתפלל – תהא התפילה הזאת תשלומין, ואם אני פטור – תהא התפילה תפילת נדבה".
איך שנראה שדעת המשנ"ב הכה"ח ומרן הרב שמעיקר הדין יכול להתפלל גם בלא נדבה רק שלרווחא דמילתא יתפלל בנדבה ונפ"ק אם טעה במנחה של ערב יום טוב אם יכול להשלים ביום טוב שהרי אין נדבה ביו"ט.
העולה
יכול להתפלל תפילת תשלומין למרות שעבר זמן מתפילת ערבית, וטוב שיתנה שאם לא חייב בה היא נדבה.