שאלה
בהושענא רבה סיימנו את ספר דברים והאגדות לפני חצות. האם אפשר להתחיל תהילים קודם חצות האם מותר?
תשובה
לכתחילה אם אפשר יש לחוש לסוברים שלא לומר תהילים אחר חצות, אמנם במקום הצורך ניתן לומר.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרס"ד סעי' א' "ביום שביעי, שהוא הושענא רבה, נוהגים להרבות במזמורים כמו בי"ט", וכתב המשנ"ב ס"ק א' "רבה – נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר".
וכתב הכה"ח בס"ק ב' "והלא צריך לדעת למה שלשה זמנים אלו שבהם נידונים בני אדם א' בראש השנה ב' ביום כיפור ג' בליל הושענא רבה, אמנם אמרו רז"ל כי בראש השנה נכתבין ובנעילת יום הכפורים נחתמין ובליל הושענא רבה נחתמין פעם שנית, וסוד הענין דע כי בכל זמן שהגבורות מתעוררין אז הוא זמן הדין בעולם, והנה ביום ראש השנה אז ננסרין הדינין מז"א וניתנין אליה (ר"ל אל בחינת המלכות) ואז הדינין שולטין ואז הצדיקים גמורין דוקא נחתמין ביום ראש השנה דינא קשיא, גם בנעילת יום הכפורים נעשין בחינת היסוד שבה עם הכלי של הגבורות לכן אז העולם נידונים גם כן, גם ביום הושענא רבה ניתן בה חמש גבורות ולכן גם בזה העולם נדון. פרי עץ חיים שער כ"ט ריש פרק ד'. וכן כתב בשער הכוונות דף ק"ב ע"ג".
ובס"ק ג' כתב "ולכן צריך להיות ניעור כל הלילה הזה יען כי בו נידונים כל הנבראים כנזכר לקמן, וזה הסדר שתעשה, הנה בחצי הלילה הראשון תקרא ספר אלה הדברים כולו עד סוף פרשת וזאת הברכה, וזה הספר נקרא משנה תורה כנודע, ואם תשלים קריאתו קודם שיהיה חצי הלילה תעסוק בתורה ובסתרי קבלה אם תרצה ולא בדבר אחר, ועיקר הדין הוא נידון בחצי הראשון של הלילה ולכן אחר חצות לילה הוא שיוצאין לראות צל שלהם בלבנה כי כבר נגמר הדין, וזהו טעם אותם שנוהגין לומר סליחות בליל הושענא רבה אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר, וכו' שער הכוונות דף ק"ג ע"ד. וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ד'".
ובס"ק ד' "ולכן יש נוהגין לקרות בלילה הזה תחלה ספר דברים כנזכר ואחר כך אדרא זוטא כמו שכתב הצמח שם בהגהות פרי עץ חיים שהוא סתרי תורה. ואם יש עוד זמן עד חצות קורין במדרש וזאת הברכה עד קרוב לחצות ואז אומרים סדר קריאת שמע על המטה. ובהגיע חצות אז אומרים ברכות השחר חוץ מברכת התורה כמו שכתבנו לעיל סימן מ"ו אות מ"ט יעו"ש. ואחר כך אומרים תיקון לאה כמו שכתבנו לעיל סימן א' אות י"ג יעו"ש. ואחר כך אומרים תהלים כולו עם תפלות של שבעה כורתי ברית שהם בקשת רחמים". כלומר משמע שתהילים אומרים אחרי אידרא זוטא ואם סיימו שניהם ניתן להתחיל תהילים ומה שכתב אחר חצות כיון שמחמת הזמן לא מספיקים.
אמנם מצאתי בשו"ת לבושי מרדכי אורח חיים מהדורה תניינא סימן קפו שכתב וז"ל "והנה להלכה כתב בספר זכור לאברהם בשם יוסף אומץ שהשיב לשואל ע"ד אמירת תהילים באשמורת, והשיב דיש לו סמך, ורק החמיר לעצמו דתהלים בכלל מקרא הוא, והוא נגד סברת מעכ"ת. ובמ"ש בשם אשל אברהם [סי' רלח] דמשום דדוד המלך ע"ה ביקש שיהיה אמירת תהילים כאילו עסק בנגעים ואהלות הוה כלמוד משניות דזמנו בלילה, וכת"ה הוסיף להביא ראיות עצומות דבאשמורת עת רצון ומותר לכ"ע וכן נהוג עמא דבר בהושענא רבה לדקדק באמירת סדר תהילים אחר חצות כידוע. אלא שצריך טעם, דמ"מ קורין בתורה לפני חצות, וע"כ צריך לומר החילוק בין חול לשבת ויו"ט, וסדר תהילים ממתינין עד אחר חצות משום עת רצון כדברי כת"ה", ונראה שעניין משום מקרא הוא תמוה דהרי תהילים יותר קל ממקרא ראה חיים שאל ח"ב סי' כ"ה ואף שאנו מחמיירם כמבואר בשו"ת אור לי סי' ל"ט וברב פעלים ח"ב או"ח סי' ב' מכל מקום ודאי דלא חמיר משאר מקרא שקורים בלילה, ומצד עת רצון צ"ע דהא עיקר הדין הוא עד חצות לילה כמבואר בכתבי האר"י, ולכן נראה שאין טעם בדבר מספיק שנחמיר עלינו בזה. וראתי בשלוח דבר בעתו כתב שיש לומר אחר חצות ומקדימים אומרים רק לאחר זריחת הלבנה, וכנראה מטעם הנזכר, וכן ראתי בהתקשרות תרפ"ו תשי"א שאדמו"ר מחב"ד אמר לאומרו רק לאחר חצות ויש לעיין מדוע.
העולה
לכתחילה אם אפשר יש לחוש לסוברים שלא לומר תהילים אחר חצות, אמנם במקום הצורך ניתן לומר.