שאלה
האם מותר לכהן ללכת לבית קברות של גויים?
תשובה
כהן – יש לו להימנע מלהיכנס לקברי גויים, אלא א"כ יש בדבר צורך מצווה וכדו' שמותר ל להיכנס.
מקורות
כתב הטור יו"ד סי' שע"ב "קברי נכרים כתב הרמב"ם שמותר לכהן לילך עליהם וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה בהא איכא פלוגתא דרבוותא וראיתי להר"ם מרוטנבור"ק שמיחה בכהנים מלילך עליהם והמחמיר תבא עליו ברכה עכ"ל".
וכתב הב"י "קברי גוים כתב הרמב"ם שמותר לכהן לילך עליהם. בפרק ג' מהלכות אבל (ה"ג) ובפרק א' מהלכות טומאת מת (הי"ב – יג) כתב שהגוים אין מטמאים באהל אבל מטמאים במגע ובמשא וטעמו מדגרסינן בפרק הבא על יבמתו (יבמות סא.) היה רבי שמעון בן יוחאי אומר קברי גוים אינם מטמאים באהל שנאמר (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם ואין אומות העולם קרוים אדם כלומר וגבי טומאת אהל כתיב (במדבר יט יד) אדם כי ימות באהל וכו' ומ"ש רבינו בשם הרא"ש בתשובה. הוא בכלל ל' (סי' א): והגהות מיימוניות כתבו בפרק ג' מהלכות אבל (אות ב) בשם ספר יראים (סי' שכב דף קפ.) דהלכה כרבי שמעון בן יוחאי וכיון שאין טמאין באהל אף במגע ובמשא לא מטמאי והביא ראיה מתורת כהנים וכתב בסוף דבריו ושמעתי (שאסורים) [שיש אוסרים] כהנים במגע ומשא מתי גוים ואני כתבתי הנראה לי והמחמיר תבא עליו ברכה והמיקל לא הפסיד וכתבו ההגהות עליו אמנם כדברי המחבר רבינו (הרמב"ם) משמע בפרק הבא על יבמתו (שם) דגרסינן נהי דמעטינהו קרא מאהל ממגע ומשא לא מעטינהו עכ"ל. ולענין הלכה נקטינן להחמיר". ולכאורה משמעות הדברים דיש להחמיר גם לענין אהל אמנם הש"ך ס"ק ד' כתב שדעת הב"י להלכה שרק במגע ומשא מטמאים.
ב
כתב השו"ע סעי' ב' "קברי עובדי כוכבים, נכון ליזהר הכהן מלילך עליהם" כתב הרמ"א אף על פי שיש מקילין ונכון להחמיר". כלומר שהשו"ע חשש למהר"ם מרוטנברג.
כתב הברכ"י סעי' ה' "הרב חינוך סימן ש"ן, והרשב"ץ ח"ג סימן שכ"ג, ומרן בכסף משנה (פ"ה) פ"א דטומאת מת (הי"ג) ובב"י בדין זה, כתבו דקיימא לן כר' שמעון, דקברי עכו"ם אינם מטמאין באהל, משום דהכי אמר אליהו זכור לטוב לרבה בר אבוה במציעא דף קי"ד. ועמ"ש בעניותנו בא"ח סימן ל"ב (אות ד) ובקונטריס שם הגדולים דף ל"ג (מע' גדולים ערך רבי יעקב ממרויש) בס"ד. והרב פנים מאירות ח"ב סימן י"ד וסימן קנ"ב, הביא ראיות לדעת הרמב"ם וסיעתו דהלכה כר"ש, וגם שם סעיד וסמוך לסברת מהר"א ממיץ דשרי במגע נמי".
כתב הפת"ש ס"ק ו' "נכון להיזהר -עי' בתשובת ושב הכהן סי' ע"ה שהעלה דמדינא יש לפסוק הכי ע"ש ועי' בתשובת פאר הדור להרמב"ם סי' נ"ז" וכן ציין ברעק"א לשב הכהן.
וכתב בס"ק ט' "ונכון להחמיר עי' בדגמ"ר שכתב וז"ל ולדעת הראב"ד פ"ה מנזירות הלכה י"ז דהיכא שכבר טמא שוב אינו מוזהר על הטומאה א"כ כהנים בזה"ז אינם מוזהרין על הטומאה ואף דלא קי"ל כהראב"ד מ"מ במת עובד כוכבים איכא ס"ס כו' ולכן נלע"ד דמי שרוצה לסמוך בזה להקל לענין טומאת אהל אין מוחין בידו. ושוב כתב דכל מה שכתבתי נמשכתי אחר דברי המל"מ פ"ג מאבל דלדעתו סובר הראב"ד שאין איסור כלל לכהן שכבר נטמא לטמא עצמו אבל עכשיו נתתי אל לבי שאולי לא אמר הראב"ד אלא לענין חיוב מלקות כו' ולכן הדרנא בו מלהתיר לכהן לילך על קברי כו' עכ"ל ע"ש. [ועי' (בתשו' ח"ס סי' של"ט) כתב עליו שלא ירד לעומק והביא דהראב"ד בתמים דעים סי' רל"ו פסק להדיא כהרמב"ם ורוב הפוסקים ע"ש וגם (בתשו' הקודמת) בד"ה ומ"ש. עוד הביא שם דברי הרא"ש בהלכות טומאת כהנים סי' ו' דמייתי דעת ר"ת (בשבועות י"ז ע"א ד"ה נזיר ועי' בהגהות מהר"י ברלין שם) דבאותו יום שנטמא הכהן שוב אין באותו יום תוספת טומאה ומה"ת מותר לטמאות עצמו עוד. וכתב דר"ת מפרש סוגיא דנזיר מ"ב ע"ב כפירוש רש"י שם נמצא לר"ת ורש"י אי נטמא כבר באותו היום שוב אין כאן איסור דאורייתא וכ"פ ר"א ממיץ בס' יראים סי' שי"א ע"ש והמל"מ בפ"ג מאבל לא ידע אלא דעת הראב"ד ולא דעת רש"י ור"ת ורא"מ. ומסיק במקום ספק סכנה (עי' בס"ק שלפני זה) יש לסמוך כו' ע"ש היטב".
וכתב בעוד יוסף חי פרשת תצווה סעי' י"ב שאע"פ שלכתחילה יש להימנע מלעבור בבית קברות של עכו"ם מכל מקום לצורך מצווה מותר וכן המנהג פשוט וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פרק כ' סעי' כ"ו.
העולה
כהן – יש לו להימנע מלהיכנס לקברי גויים, אלא א"כ יש בדבר צורך מצווה וכדו' שמותר ל להיכנס.