שאלה
קריאת שמע בזמנה הכוונה זה שתחילת קריאת שמע תהיה בזמן או הכוונה שצריכים לסיים את קריאת שמע בתוך הזמן?
תשובה
המתפללים בנץ יש להם לסיים את קריאת שמע עם נהנץ החמה ובדיעבד נחשב עשר דקות לפני ועשר דקות אחרי כנץ החמה.
כללית יש להקפיד לסיים קריאת שמע בזמנה.
לא הספיק עד שעה רביעית יקרא קריאת שמע עם ברוכתיה.
לאחר שעה רביעית – לא מברך אלא רק קורא קריאת שמע.
ואם הוא אנוס – לספרדים קורא בלי ברכותיה ולאשכנזים יקרא עד חצות עם הברכות.
לא הספיק יקרא קריאת שמע בלי ברכותיה במהלך היום.
מקורות
כתב השו"ע סי' נ"ח סעי' א' "זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד".
כתב השו"ע בסי' נ"ח בסעי' א' "ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד".
כתב בשו"ת הרמב"ם סימן רנה "מי שמתפלל ללא צורך קודם הנץ החמה, שגה, אבל יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור. ודיוק הזמן אינו מחוייב, אלא הוא לפי מה שמתקבל על דעת המתפלל, שהוא הוא הזמן".
והשיב "מי שהקדים והתפלל קודם אותו הזמן לכתחילה בציבור שלא בשעת הדחק, היצא ידי חובתו אם לאו? וסימננו להנץ החמה בישוב על דרך הקירוב מהו? והיש לנו דבר, שנוכל לסמוך עליו בזה, או הדבר בנוי על מה שנאמר וכולם שעשו משעלה עמוד השחר יצאו ואפילו לכתחלה ושלא בשעת הדחק".
וכתב הבא"ח ש"ר פרשת וארא סעי' ג' "קריאתה קודם הנץ החמה, דהיינו סמוך לו, בכדי שיסיים ק"ש וברכותיה עם הנץ החמה, ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה, ומי שיוכל לעשות כן מצוה גדולה בידו ושכרו עצום, וכו' והרה"ג החסיד מהר"א מני נר"ו כתב דרוב הציבור בירושלים תוב"ב עושים כמ"ש הרב ב"ד ז"ל, אמנם יש מדקדקים שאינם מתפללים כי אם אחר יציאת החמה ממש וכמ"ש בספר דברי יוסף שווארץ דף ע"ה וכו', לכן אני נוהג לגמור ק"ש ששה דקים שהוא עישור שעה קודם יציאת השמש, ולפעמים ממהירות החזן יהיו יו"ד או י"ב דקים קודם יציאת השמש על הארץ ולא אכפת לי, וכן לפעמים יהיה עם השמש, ולאל שדי אתחנן שיזכינו לבא על הנקודה, שזה צריך סייעתא דשמייא עכ"ל נר"ו. והנה פה עירנו יע"א פשט המנהג מקרוב לעשות בק"ש ותפילה כסברת הרב ב"ד ז"ל, אך ודאי מנהג המדקדקים להתפלל עם יציאת השמש ממש שנראית לנו, והק"ש יתחילו ששה דקים קודם יציאת השמש, הוא מנהג נכון ומשובח לפק"ד". וראה בכה"ח ס"ק י'
כתב מרן הרב במאמר מרדכי ימות החול פי"ג סעי' ז' "אם הקדים הש"ץ וסיים קריאת שמע כעשר דקות קודם נץ החמה או לאחר הנץ – הווי כאילו קראה עם הנץ".
וכתב בדינים והנהגות לחזו"א פ"ד סעי' ט"ז שלא צריך לדקדק בדיוק בדקה
ב
וכתב המשנ"ב ס"ק ה' "וצריך לגומרה כולה בזמנה והמאחרים קריאת שמע בשביל ציצית או תפילין טועים אלא יקרא ק"ש בברכותיה בזמנה בלא ציצית ותפילין וכשיהיה לו יניחם ויקרא בהם ק"ש או פרשה אחרת או מזמור תהלים. ואפילו אם ספק לו שמא יעבור זמן ק"ש ג"כ אין להמתין על טלית ותפילין דאינו מעכב זה את זה אבל בלא"ה ימתין דכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ויש אנשים שמאחרים זמן ק"ש בשביל תפילה בצבור וג"ז שלא כדין הוא".
ג
כתב השו"ע שם סעי' ו' "אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג', אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' ולא קראה, קוראה בלא ברכותיה כל היום".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ז "קוראה – עיין בלבוש שכתב יכול לקרותה וכו' והכוונה הוא שטוב שיקראנה כדי שיקבל עליו עול מ"ש אבל אינו מחוייב שאינו מקיים בזה המ"ע דק"ש וכמו שהסכימו כל האחרונים שאין נמשך זמן ק"ש מן התורה רק עד ג' שעות וכנ"ל ודע דמ"מ פ' ציצית או שארי פסוקים שהם מזכירת י"מ מחוייב מן התורה כל היום דהא מן התורה לא נקבע זמן לזכירתה וכמו שכתב הש"א סימן י' דעד הערב הוא זמן לזכירת י"מ עי"ש".
כתב בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע', על רבים במדינות ההם דמברכין ברכות יוצר, נגד מה שפסק מרן דאם עברה שעה ד' דאין לקרות בברכות, מ"מ אין לומר להם שלא יאמרו הברכות, כיון דהרמב"ם וה"ר מנוח בשם כל המפרשים, והרמ"ע באלפסי זוטא, והרב אבודרהם בשם חדושי רכ"ש והפר"ח סברי שיוכל לומר הברכות אחר שעבר שעה ד', א"כ יש להם על מה שיסמוכו, ועל התוספות כתבו הרשב"א וארחות חיים שנסתפקו שם אם יכול לומר הברכות עד חצות או כל היום ע"ש, אלמא עד חצות פשיטא להו, אלא דמספקא להו אם לאומרם כל היום, ומאחר שכל הגדולים האלה סברי דמצו לברך אחר ארבע שעות, ורובם סברי כל היום, אלא דהתוספות מספקא להו אי דוקא עד חצות, הנח להם לישראל לברך ברכות דק"ש אחר שעה רביעית, עד כאן לשונו.
וכתב הביאור הלכה ד"ה קוראה "עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות".
וכתב בשו"ת רב פעלים חלק ב – אורח חיים סימן יב "והנה לענין הלכה, אף על גב דכל האחרונים פר"ח ודעמיה הנז"ל נקטי להלכה כהרמב"ם ודעמיה, ולא חשו להאי כללא דקי"ל ספק ברכות להקל בענין זה, מ"מ אנן בדידן צריך להורות כמ"ש מרן ז"ל דלא יברך אחר ד' שעות, מיהו נ"ל בס"ד דיש לנו לומר בנ"ד איכא טעמא רבא ע"פ הסוד לברך גם הקורא אחר ד' שעות, ולפחות אית לן למנקט סברה מציעתא, והיא סברת מ"ד דמצי לברך עד חצות, שהוא זמן תפלה לתנא קמא, ואפילו לרבי יאודה יכול להתפלל עד חצות, ויש לו שכר תפלה, ומאחר דיכול לתהפלל עד חצות גם הק"ש יקרא בברכותיה, יען כי לדברי רבינו האר"י ז"ל אם יקרא ק"ש בלא ברכות קודם התפלה ה"ז חסרון גדול בידו בתיקון הק"ש ותפלה, כי הק"ש הוא לצורך התפלה, ובלא ברכות אינו נשלם הענין, גם עוד חסרון זה יזיק לתפילת המנחה, כי במנחה לא יש ק"ש, והסמך על מה שנעשה בק"ש דשחרית, ואם קראה בלא ברכות לא נשלם הענין הנעשה בק"ש, גם עוד אם יקרא ק"ש בלא ברכות ויתפלל, ה"ז חסר ממנו סמיכות גאולה לתפלה, שהוא צורך גדול לפי הסוד ולפי הפשט, ועל כן יש לומר כל כהא אין לחוש להכלל דסב"ל , ונלך בזה לפחות בתר סברה האמצעית לברך עד חצות בשביל התפלה.
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת וארא סעי' ה' "זמן ק"ש של שחרית נמשך עד רביע היום בשעות זמניות. וצריך להזהר בימות החורף שהיום קצר, שאז זמן ק"ש הוא קצר, ועד שעה אחת אחר רביע היום יכול לקרותה בברכותיה, אבל אין לו שכר כקורא אותה בזמנה. ואם עבר שעה אחת אחר רביע היום יקראנה בלא ברכותיה כקורא בתורה משום סב"ל". וכן כתב בעוד יוסף חי וארא סעי' י"ז
וכתב הכה"ח ס"ק כ"ה "כן כתב הרא"ש פרק קמא דברכות סימן יו"ד בשם רב האי גאון, וכן פסק הטור, וכן כתב הלבוש, אליה רבה אות י"א, סולת בלולה במקור חכמה אות ה', נוה שלום אות ב', רבינו זלמן אות יו"ד, חיי אדם כלל כ"א אות ג', שלמי צבור שם, חסד לאלפים אות ו'. מיהו הרמב"ם ז"ל כתב פרק א' מהלכות קריאת שמע דין י"ג דמברך לפניה ולאחריה כל היום אפילו איחר וקרא אחר שלש שעות יעו"ש, והביאו בית יוסף, וכן כתב בחדושי דב"ש והביאו ה"ר דוד אבודרהם בסוף שער הראשון וכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף יעו"ש, וכן הסכים הרדב"ז בסימן קנ"ו, וכן הכריע הפרי חדש אות ז' והרב ראשון לציון דף ט' יעו"ש, והביא דבריהם ערך השלחן סוף אות ג', וכן הסכים המור וקציעה יעו"ש. ועיין ביפה ללב אות ב' מה שהקשה על המור וקציעה מספרו שאלת יעב"ץ חלק א' סימן מ"ט דשם כתב בענין הזה יש לחוש לספק ברכות להקל ושב ואל תעשה עדיף, וכענין זה הקשה גם כן על הרדב"ז עצמו מסימן רכ"ט יעו"ש. והרב מהר"ד עראמה בביאורו על הרמב"ם ז"ל בפרק א' דקריאת שמע כתב עליו אבל רוב הפוסקים סבירא להו עד ארבע דוקא יש לו זמן שהוא זמן תפלה ולא יותר יעו"ש, והביאו יפה ללב שם. והרב מהר"י אזולאי בשו"ת חיים שאל חלק ב' סימן ל"ח אות ע' כתב דמי שקרא קריאת שמע וברכותיה אחר שעה רביעית יש לו על מה לסמוך יעו"ש, והביאו סידור בית עובד בדיני זמן קריאת שמע אות ז' וכתב וז"ל אבל לכתחלה ודאי דאין לזוז מפסק השלחן ערוך ולהכניס עצמו בספק ברכות לבטלה ומה גם דהברכות אינם מעכבות עכ"ל. והרב מהרי"ח זלה"ה בספר רב פעלים חלק ב' סימן י"ב הכריע לברך עד חצות כמו זמן התפלה, אלא שבספרו עוד יוסף חי פרשת וארא אות י"ז חזר בו ופסק כדברי מרן ז"ל יעו"ש. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ז'. ועל כן נראה לי דיאמר הברכות של קריאת שמע בלא שם ומלכות כמו שכתבנו בכמה מקומות דכל ברכה דיש בה מחלוקת בין הפוסקים יאמר אותה בלא שם ומלכות, ואם כן מי שארעו אונס ונתאחר עד שעה רביעית יתפלל כל סדר התפלה מפרשת העקידה ואילך עד אחר ושמו אחד, רק ברכות של קריאת שמע יאמר אותם בלא שם ומלכות, והוא שעדיין לא הגיע חצות. ועיין לקמן ריש סימן פ"ט. ועוד עיין מה שכתבנו לעיל סימן ז"ן אות ג'".
וכתב המאמר מרדכי פי"ג סעי' י' "סוף זמן קריאת שמע הוא עד סוף ג' שעות זמניות מתחילת היום, דהיינו רבע היום (חישוב שעות זמניות הוא ע"י חלוקת שעות היום – מעמוד השחר ועד סוף (צאת הכוכבים) השקיעה – לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק מהי"ב הוא שעה זמנית). אם עבר זמן זה ולא קראה – יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום, דהיינו עד שליש היום, אבל אז אין שכרו כקורא ק"ש בזמנה. ואם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה – קוראה כל היום כולו בלי ברכותיה". ובהערה "ולעניין ברכות אחר שליש היום – עיין כה"ח שם ס"ק כ"ה והחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח ס"ק ע'. ועי' ביאור הלכה שם ד"ה "קוראה בלא ברכותיה" שנוטה להקל באנוס שיכול לברך עד חצי היום, וכן נראה בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ב, ועיין מ"ש עליו הרב מני ז"ל. ויש ליישב מה שכתב בשו"ת רב פעלים שם עפ"י עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז".
ד
כתב השו"ע בסעי' ז' "אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית. וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום, ויש חולקים". וכתב המשנ"ב שהלכה כדעה אחרונה.
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ז "ואם לא קראה ביום יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית וכו' ויש חולקים. נראה דכך סבירא ליה לדינא למר"ן ז"ל לפום מאי דכיילי לן דכי נקיט לה בלשון יש אומרים ויש אומרים דעתו לפסוק כסברא אחרונה, והכי משמע קצת ממה שכתב לקמן סימן ק"ח טעה ולא התפלל ערבית וכו' לאחר שאמר יוצר ושמונה עשרה ברכות יאמר אשרי ואחר כך יתפלל שמונה עשרה, ולא הזכיר קריאת שמע. ברכי יוסף אות ו'. וכן נראה שהוא דעת הלבוש שבכאן הביא סברת יש אומרים ויש חולקין ולקמן סימן ק"ח סעיף ב' לא כתב כי אם סברת יש חולקין, שכתב וז"ל טעה ולא התפלל ערבית וכו' מתפלל למחר יוצר ושמונה עשרה ברכות ואחר כך יתחיל אשרי להפסיק בין תפלה לתפלה אבל קריאת שמע וברכותיה לא יחזור ויקרא לתשלומי ערבית רק יתחיל באשרי כמו בתפלת מנחה שאין שם קריאת שמע שמתחילין באשרי וכו' עכ"ל, משמע שהוא מסכים לסברת יש חולקים. ומה שהכריע הפרי חדש כסברא הראשונה, כבר כתב עליו הברכי יוסף שם ובסימן תרפ"ז דאין ראיותיו מכריעות יעו"ש. וכן כתב המחזיק ברכה אות ד' וז"ל אף על גב דדעת הרב נחלת צבי והרב אליה רבה כהרב פרי חדש, לדינא נקטינן כדעת מר"ן והרב הלבוש וכן משמע שהוא דעת המאירי, וכן מוכח מסתמיות הפוסקים דכולהו נקטי דינא דתשלומין בתפלה ולא בקריאת שמע וכו', ואם כן לא יאמר אפילו קריאת שמע כאשר יראה המדקדק בדבריהם ישר הולך, והכרעה זו של האחרונים לומר קריאת שמע בלא ברכות לא נמצאת סברא זו בכלבו ובארחות חיים שמשם הביא עיקר הדין בבית יוסף וכו' עכ"ל יעו"ש. וכן דעת רבינו זלמן אות י"א, חיי אדם כלל כ"ז אות ז', שלמי צבור דף ק"ע ע"ב וע"ג, סידור בית עובד בדיני תפלת תשלומין והיא אחר תפלת ערבית אות כ"א. ".
העולה
המתפללים בנץ יש להם לסיים את קריאת שמע עם נהנץ החמה ובדיעבד נחשב עשר דקות לפני ועשר דקות אחרי כנץ החמה.
כללית יש להקפיד לסיים קריאת שמע בזמנה.
לא הספיק עד שעה רביעית יקרא קריאת שמע עם ברוכתיה.
לאחר שעה רביעית – לא מברך אלא רק קורא קריאת שמע.
ואם הוא אנוס – לספרדים קורא בלי ברכותיה ולאשכנזים יקרא עד חצות עם הברכות.
לא הספיק יקרא קריאת שמע בלי ברכותיה במהלך היום.