שאלה
מהו הסדר הנכון בהפרשת חלה. האם קודם מפרישים ואחר כך מברכים או להיפך?
תשובה
מפריש לפני הברכה, מחזיר את החתיכה שהפריש לעיסה כדי שיהיה החתיכה מן המוקף, מברך ולאחר מכן אומר הרי זו חלה, ובשעה שאומר הרי זו חלה יפריש את החלה.
מקורות
כתב הרמב"ם הלכות ביכורים פרק ה הי"א "כל המפריש חלה מברך תחלה אקב"ו להפריש חלה בין בארץ בין בחו"ל, וכשם שמברך על הטהורה כך מברך על הטמאה, לפיכך אין האיש ערום מפריש חלה שאינו יכול לברך, אבל האשה הערומה שישבה וכל פניה טוחות בקרקע מברכת ומפרשת חלה". וכן כתב בפ"ב דתרומות הט"ז.
וכתב הראב"ד (פ"ה הי"א בשם רב אחא משבחא פרשת צו סימן ע"ג): "וקורא לה שם ואומר: הרי זה תרומה".
וכתב השו"ע ביו"ד סי' שכ"ח סעי' א' "בשעה שיפריש חלה יברך: אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה, (או להפריש חלה)".
ב
בפוסקים הובאו מספר שיטות לגבי נוסח ברכת הפרשת חלה:
יש הסוברים שצריך לומר: "להפריש תרומה", סמ"ג (עשין קמ"א), טור (יו"ד סי' שכ"ח בשם י"א), שו"ע (שם סעי' א'). ולדעת המנהיג (הל' פסח דיני חלה עמ' תנ"ט) הדבר אף לעיכובא. טעמם הוא שהמילה "חלה" הינה מילה נרדפת למילה עוגה, והמצוה היא הרמת "תרומה" מן העיסה.
יש הסוברים שצריך לומר: "להפריש חלה". כן כתב הטור (סי' שכ"ח, בדעה א'). וטעמו, משום שזוהי המצוה המפורשת בפסוק (במדבר י"ט, כ'): "ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה"; אך לדעתו אין עדיפות לאחת הנוסחאות. וכן דעת הסמ"ק (סוף סי' רמ"ו).
יש הסוברים שצריך לומר: "להפריש תרומה חלה" כן כתב הש"ך (סי' שכ"ח ס"ק א') בשם המהרש"ל, כדי לחוש לכל אחת מהדעות הנ"ל. אולם הש"ך דחה את סברתו, כיון שלדעת הסמ"ק והטור אין קפידא כיצד לברך, ואילו צירוף של שתיהן יחד יוצר הפסק בתוך הברכה. ועי' נקודות הכסף (שם ד"ה ותמיהני).
יש הסוברים שצריך לומר: "להפריש חלה תרומה": בן איש חי (שנה א' פרשת צו סעי' י"ט, שנה ב' פרשת שמיני הל' חלה סעי' ב'), כף החיים (או"ח סי' רמ"ב ס"ק כ"ז). והטעם, שבאמירת "להפריש חלה" הרי יצא ידי חובת דברי הרמב"ם לעיל, ובהוספת המילה "תרומה" אחר כך הרי יצא ידי הספיקות שמובאים בב"י בשם הראשונים לעיל, וכיון שיש יש חלות תודה חלות נזיר וכד' לכן טוב להסביר דבריו ולומר אחר כך גם "תרומה".
ובארץ חיים (סתהון) יו"ד סי' שכ"ח הביא עוד טעם לא לומר "להפריש תרומה", לחוש לנשים שטועות ומתכוונות לתרומה, ומביא דברי החלת לחם סי' ז' שיירי ברכה ס"ק ד' בזה. ועי' עוד טעם לנוסח זה בשו"ת משפט כהן (סי' ל') ובסידור עולת ראי"ה (ח"א עמ' שנ"ג וח"ב עמ' ת"כ הע' פ"ט). וכך מנהג הספרדים בירושלים, ונוסח זה של חלה תרומה עדיף וכן כתב מרן הרב.
ג
ובגמ' פסחים דף ז עמוד ב איתא "דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי, מנלן? – דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי. אביי אמר: מהכא, והוא עבר לפניהם. ואי בעית אימא: מהכא, ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם".
וכתב ברמב"ם הלכות ברכות פרק יא הלכה ג "וכן כל המצות שהן מדברי סופרים בין מצוה שהיא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה, בין מצות שאינן חובה כגון עירוב ונטילת ידים מברך על הכל קודם לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות". וכתב השו"ע סי' כ"ה סעי' ח', ובסי' קנ"ח סעי' י"א.
וכתב הרמב"ם הובא לעיל שיברך לאחר הפרשה אמנם הרמב"ן בסוף הל' חלה כתב שאם קורא לה שם יברך לאחר הפרשה ואם לא קורא לה שם יברך לאחר הפרשה
וכתב הבן איש חי ש"ר פרשת צו סעי' ב' "ומאחר שאנחנו נזהרים שלא יהיה בעיסה שלשין לצורך הפסח שיעור החייב בחלה, לכן טוב להניח כל המצות אחר אפיה בסל אחד, והסל מצרפם לחלה, ואז מפריש חלה ומברך".
ובסעי' ג' כתב "אחר שיברך ויפריש יאמר בפיו "הרי זו חלה", כדי שיקרא לה שם בפיו אחר הברכה ואף על גב דאיכא רבים דס"ל דלא בעינן לקרא לה שם, עכ"ז כיון דאיכא רבוותא דס"ל הכי, מאי הפסד יש באמירת ג' תיבות אלו למעבד אליבא דכ"ע, כן העליתי בס"ד בתשובה בסה"ק רב פעלים".
וכתב ערוך השולחן בסעי' א' "בשעה שנוטל החלה מברך אקב"ו להפריש תרומה או להפריש חלה ויש שכתבו לומר תרומת חלה [רש"ל ודרישה] ויש שגמגמו בזה [ט"ז] וכולם הסכימו דיותר טוב לומר להפריש תרומה כדכתיב חלה תרימו תרומה [ש"ך סק"א וב"י] דחלה הוא שם העוגה ומה עניינה לברכה [דרישה ע"ש]".
וכתב בשבט הלוי חלק ד סימן קמו "ולשון השו"ע בשעה שיפריש היינו קודם ההפרשה דהוא לשון הרמב"ם כנ"ל, ומנהגינו שלוקחים קודם הברכה חתיכת החלה ואח"כ מברכים כנראה הוא ע"פ שיטת הרמב"ן הנזכרת. והרבה הי' מקום להאריך בכ"ז אך אין כאן מקומו. ועיין מש"כ בס' בית דוד כאן. והנל"ד כתבתי. ועיין בהגהות הג' מהר"א סופר במאירי חלה שם שהעיר לנכון מדברי רש"י פסחים מ"ח ע"ב שנראה מדבריו שמברך אחרי ההפרשה וגם אחרי קריאת שם".
וכתב מרן הרב בסידור קול אליהו עמ' תתקח "מפרישים מעט מן הבצק ומחזירים אותו לעיסה ומברכים" ולאחר הברכה כתב "נוטלים כזית או פחות מן העיסה ואומרים "הרי זו חלה". וכן הוא בקיצו"ש סי' ל"ו. וא"כ סבירא ליה שיפריש לפני הברכה כדי ישיה עובר לעשייתן ואח"כ יחזיר את זה ויברך ובנטילה יאמר הרי זו חלה כדי לצאת ידי הרמב"ן. וכן כתב בספר תרימו חלה סי' שכ"ח ס"א במקור חלב ס"ק י"א בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב.
העולה
מפריש לפני הברכה, מחזיר את החתיכה שהפריש לעיסה כדי שיהיה החתיכה מן המוקף, מברך ולאחר מכן אומר הרי זו חלה, ובשעה שאומר הרי זו חלה יפריש את החלה.